מי יכול לעבור ניתוח להסרת משקפיים?

מדי שנה מבוצעים בישראל אלפי ניתוחים להסרת משקפיים במסגרת מכונים המתמחים בניתוחים אלו. משקפיים לעיתים קרובות מהווים נטל עבור רבים; הם עשויים להיות לא נוחים, מציקים, ואפילו לכער - אך האם אלו סיבות מספיק טובות לבצע הליך בעין ולסכן ולו במעט את הראייה?

לאחר 15 שנות ניסיון ואלפי מטופלים ניתן לקבוע כי מה שלרוב הכי מטריד את המטופלים הוא הסיכוי שימצאו בלתי מתאימים לניתוח ופנייתם תדחה. ניתוח זה הינו פשוט יחסית ובטוח מאוד, אחוזי ההצלחה שלו גבוהים, וישנם אלפי מטופלים שנותחו ודיווחו על שיפור משמעותי באיכות חייהם.

למידע נוסף בנושא ניתוח להסרת משקפיים היכנסו לפורומים:
פורום אופטיקה, משקפיים, עדשות מגע
פורום הסרת משקפיים בלייזר
פורום ניתוחי עיניים, ניתוחי עפעפיים
פורום רפואת עיניים ילדים
פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה

כשהניתוח עולה כמעט כמו משקפיים
השיקול הכלכלי מהווה פרמטר חשוב בבחירה בניתוח זה, שכן רבים אינם יכולים לעמוד בפינוק היקר הזה הנע בין 7,000 לכ-17,000 שקלים. מצד שני, כאשר מחשבים את עלויות המשקפיים שתזדקקו להם במהלך השנים, אתם עשויים להגיע לסכום דומה.

אחזקת משקפיים, שנוטים להיהרס, להישבר או ללכת לאיבוד, עשויה להסתכם בסכומים כבדים לא פחות. סכום זה גדל בעיקר כשחוצים את גיל הארבעים ועשויים להזדקק למשקפיים מולטי-פוקאליות המשמשות לראיה מקרוב ומרחוק, שמחירן יכול להגיע עד אלפי שקלים ובכך מתקרב כבר למחירי הניתוח. לרוב יש צורך להחליף משקפיים כאלה מדי כשנתיים או שלוש בשל שינוי המספר, מה שמייקר את ההוצאה באופן משמעותי.

רבע שעה ל"תיקון" שתי העיניים
ניתוח להסרת משקפיים הוא הליך קצר שאינו דורש אשפוז, מבוצע בהרדמה מקומית בלבד, אינו כרוך בכאבים ואורך בין עשר דקות לרבע שעה בלבד. מטרתו של הניתוח היא לשנות את מידת הקימור של הקרנית - השכבה החיצונית השקופה המגנה על העין - על מנת למקד את קרני האור בעין בצורה נכונה.

ככל שהמספר גבוה יותר כך גם צריך להסיר יותר מעובי רקמת הקרנית כדי להוריד את מידת הקימור. עובי קרנית ממוצעת עומד על חצי מילימטר ולאחר הניתוח נשארים עם קרנית דקה יותר. תקנות בינלאומיות הנסמכות על מחקר, ניסיון וידע נצברים, קבעו מהו עובי הקרנית המינימאלי שיש להשאיר בגמר הטיפול כדי לחשוף אותה למינימום סיכון.

מי אינו מתאים לניתוח הסרת משקפיים בלייזר?
לעיתים השילוב בין קרנית דקה לבין מספר גבוה אינו מאפשר את קיום הניתוח. כך למשל אין טעם לעבור את הניתוח אם למטופל יש מספר 10- ואילו הקרנית שלו מספיקה רק להורדת חמישה מספרים. בין האנשים הנוספים שאינם מתאימים לניתוח ניתן למנות אנשים בעלי מבנה לא תקין של הקרנית, אנשים שלהם קטרקט וגלאוקומה, או כאלו בעלי מחלות שונות הפוגעות ברקמות החיבור או במערכת החיסון.

גם בעלי מספר לא יציב שהחליפו משקפיים לאחרונה אינם מועמדים מתאימים לניתוח, ולכן גיל המינימום לניתוח עומד על 18. נשים בהריון תאלצנה להמתין עד אחרי הלידה. כ- 30% מהפונים לייעוץ לפני ניתוח נדחים מכיוון שאינם מתאימים לניתוח, וכך גם מספר הסיבוכים לאחר ניתוח בעקבות חוסר התאמה קטן משמעותית.

יש לציין שמדובר אומנם בניתוח אסתטי אבל כמו כל ניתוח אחר אין להתייחס אליו כאל פעולה זניחה או פשוטה. אין ניתוח ללא סיבוכים וסיכונים, אך תופעות הלוואי של הניתוח קטנות מאד. היקף הסיבוכים הכללי מתחיל מיובש בעיניים, גירודים ועד שיבוש הראייה או חזרה של מספרים, אך אחוז הסיבוכים עומד על 3%-4%. כמו כן, אם קיימת נסיגה של המספר ניתן לבצע תיקונים. כמו כן, ייתכן כי מי שמרכיב עדשות מגע באופן קבוע עשוי להיחשף לסיכון גבוה יותר בעיסוק עם העדשות מאשר הסיכון הטמון בטיפולי לייזר.

כשהציפיות לא ריאליות
הבעיה העיקרית בניתוחי הלייזר היא הפער הבלתי ריאלי בין הציפיות לבין המציאות ובעיקר חוסר הכנה והסברה מספקת טרום הניתוח, אשר גורמות לכך שאנשים לא יודעים לקראת מה הם הולכים, מה צפוי להם בניתוח ואחריו ולאלו תופעות הם יכולים לצפות. חלקם בטוחים שהם עומדים לקבל עין ביונית וגם פער של רבע מספר לא מספק אותם.

מסיבות אלו חשוב לדרוש מהרופא הסבר מפורט אודות הסיבוכים האפשריים והתחושות לאחר הניתוח וכן לבצע הדמיה בשיתוף עם האופטומטריסט. הדמיה כזו חשובה בעיקר לאנשים מעל גיל 40, אשר בנוסף לבעיית הראיה מרחוק סובלים פעמים רבות מקושי בראיה מקרוב.

גישות שונות לניתוח
קיימות שתי גישות עיקריות לניתוח, האחת בלי חיתוך של הקרנית והשנייה עם חיתוך, ותפקידו של הרופא לבחור את שיטת הניתוח המתאימה ביותר למטופל. בשיטה הראשונה משנים את פני השטח של הקרנית ע"י אידוי תאים ובשנייה מטפלים בשכבות בעומק הקרנית לאחר פתיחת מתלה ע"י חיתוך. קיימות מספר טכנולוגיות לביצוע כל שיטה, כאשר לכל אחת יתרונות הייחודיים לה.

בשיטה ללא החיתוך ההימנעות מפעולה כירורגית מבטלת את הסיבוך הכרוך בפעולת החיתוך ואת הסיבוכים ארוכי הטווח האפשריים, אך החיסרון שלה הוא שזמן ההחלמה שלה ארוך יותר והראייה מתייצבת באופן הדרגתי. בשיטה השנייה חותכים את השכבה העליונה של הקרנית לפני פעולת הלייזר. המתלה מורם ומוחזר למקומו בגמר פעולת הלייזר. זמן ההחלמה בשיטה זו קצר יותר מהשיטה עם החיתוך והראייה מתייצבת מהר יותר.
<@ --- IMG_2 --- @>
אז מתי נחתוך?
למטופלים בעלי קרנית דקה, בעלי מבנה לא סדיר של הקרנית, בעלי מספרים גבוהים ולספורטאים מומלץ להימנע מחיתוך הקרנית. מי שרוצה להימנע מכאב או מגירוי בעיניים וזקוק לזמן החלמה קצר יותר מומלצת שיטת החיתוך. בשיטה ללא חיתוך בוחרים בעיקר מטופלים החוששים מסיבוכים, סיכונים ותופעות לוואי היכולות להיגרם מפעולת החיתוך עצמה ואלו שהמחשבה על מספר ימים של אי נוחות מסוימת לאחר הניתוח פחות מטרידה אותם.

בסופו של דבר ההחלטה על שיטת הניתוח מתקבלת בשיתוף פעולה בין המנתח והמטופל, תוך התחשבות בנתוני בדיקת ההתאמה וברצונו של המטופל. כיום מרבית הניתוחים מתבצעים עם חיתוך של הקרנית, אך מספר הניתוחים ללא חיתוך עולה בהדרגה וחשוב לציין שכעבור מספר חודשים התוצאות של שתי השיטות זהות.

לכתבות נוספות בנושא ניתוח להסרת משקפיים:
הסרת משקפיים בלייזר: סיבוכים אפשריים
אורתוקרתולוגיה: הסרת משקפיים ללא ניתוח
הסרת משקפים: כל השיטות
רשלנות רפואית בעת הסרת משקפיים בלייזר
הסרת משקפיים בלייזר: לאסיק לא פחות טוב

בעיניים פקוחות
מי שכולל בתוכניות החופשה שלו גם פרידת נצח מהמשקפיים צריך לבדוק היטב את המקום בו הוא בוחר לבצע את הניתוח וכן את המנתח המבצע. הכנה נפשית מתאימה תעזור אף היא להתגבר על כאבים או תופעות לוואי לא נעימות, וכן על התפתחויות בלתי צפויות אחרות. סביר להניח שגם בעוד עשרים שנים נמצא מרכיבי משקפיים שמקטרים על החיים עם משקפיים, אך עדיין חוששים מהניתוח. תמיד הם יכולים להתחרט. רבע שעה והעסק הזה מאחוריהם.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר