אוטם מוחי בילדים: אבחון וטיפול בתופעה

אוטם מוחי, או שבץ מוחי, הוא תהליך מהיר בו חל אובדן של תפקודי מוח כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח. אוטם מוחי יכול להיגרם כתוצאה מחוסר באספקת דם ("אוטם איסכמי"), הנובע מחסימה בזרימת הדם כתוצאה מקריש דם או מתסחיף. לחלופין, הוא יכול להיגרם גם כתוצאה מדימום ("אוטם המורגי"). הגדרה זו של אוטם מוחי נכונה עבור ילדים ומבוגרים כאחד.

למידע נוסף בנושא אוטם מוחי היכנסו לפורומים:
פורום לוקמיה, המטולוגיה, קרישת דם, סרטן הדם
פורום נוירוכירורגיה, ניתוחי ראש
פורום נוירולוגיה ילדים
פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים

במשך תקופה ארוכה אוטם מוחי בילדים נחשב לתופעה נדירה עם מהלך שפיר, שאינה דורשת ברור ומעקב מיוחדים. כיום, על רקע התקדמות ניכרת בטכנולוגיית הדמיית המוח הלא פולשנית, מאובחנים מקרים רבים יותר והם מאובחנים מוקדם יותר. כנראה שבטכנולוגיה הקודמת המקרים שמאובחנים היום כלל לא היו מאובחנים כפתולוגיה מוחית, אלא נכללים בסל הכללי של שיתוק מוחין ראשוני על רקע לא ידוע. בנוסף, התברר כי הדעה שרווחה בעבר על פיה אוטם מוחי בילדים מלווה באחוזי פרוגנוזה טובים וסיכויים נמוכים להישנות, אינה נכונה כלל.

ממחקרים מקיפים שפורסמו בנושא, בעיקר בצפון אמריקה, התברר כי 10% מהילדים שפיתחו אוטם מוחי נפטרו כבר בזמן האירוע החריף, ל-20% אירע אוטם מוחי חוזר בטווח של עד חמש שנים מאז האירוע הראשוני ול-70% מהילדים נשאר חסר נוירולוגי קבוע (במעקב שהתמשך במשך חצי שנה עד חמש שנים מהאירוע).

השכיחות והמאפיינים של אוטם מוחי בילדים

ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה, כי שכיחות אירועי האוטם המוחי בילדים (איסכמי והמורגי כאחד) עומדת על 2.3-13 לכל 100,000 ילדים. לעומת זאת שכיחות האירועים בילודים עומדת על מספר גבוה יותר: כאחד לכל 5000 לידות של ולד חי. מחצית מאירועי האוטם המוחי בילדים מוגדרים כאוטם איסכמי ושכיחות האירועים גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.

הסממן העיקרי המאפיין אוטם מוחי איסכמי בילדים הוא חולשת פלג גוף חריפה (Acute Hemiparesis). ממצאים שכיחים נוספים כוללים שינויים במצב ההכרה וחסרים נוירולוגים שמוקדיהם מתאימים לאזור המוחי שנפגע . אצל ילדים צעירים, אוטם מוחי יתאפיין בתחילתו יותר בתופעות של ירידה במצב ההכרה והופעת תמונה קלינית של אנצפלופטיה, אולם גם אצלם ניתן למצוא בהמשך את החסרים הממוקדים שצוינו לעיל.

דרכי אבחון וגורמי סיכון

אבחון נכון של אוטם מוחי חריף בילדים דורש שילוב של תסמינים קליניים והתאמה רדיולוגית. מעטים המקרים בהם האוטם המוחי מאובחן בטווח של עד שש שעות מהתהוותו וזאת כנראה על רקע מודעות רפואית נמוכה לאפשרות של אוטם מוחי בילדים. נתון זה נכון גם עבור מספר המקרים אשר נבדקו במהלך אותו פרק זמן על ידי נוירולוג ילדים. מאידך, נמצא כי כשני-שליש מהילדים עם חשד לאוטם מוחי אשר הופנו למרכז רפואי שבו צוות מיומן בנושא (Stroke Team), אכן אובחנו כלוקים באוטם חריף וטופלו בהתאם.

אמצעי איבחון מרכזי בנושא מלבד הבדיקה הנוירולוגית הינו בדיקת MRI (בדיקה תהודה מגנטית). חשוב לציין כי עדין קיימת בעיה קשה מבחינת זמינות מכשירי ה-MRI בארץ ובעולם. כמו כן, בבדיקת MRI יש בדרך כלל צורך להרדים את המטופל כדי למנוע תזוזות במהלך הבדיקה הארוכה יחסית ועל כן נדרש לכך צוות רפואי הערוך בהתאם.

גורמי הסיכון להתפתחות אוטם מוחי בילדים שונים באופן מהותי מהגורמים לתופעה במבוגרים. הגורמים הידועים כגון יתר לחץ דם, עישון, סוכרת לא מאוזנת, רמת שומנים גבוהה בדם וטרשת עורקים אינם בהכרח הגורמים השכיחים להתפתחות אוטם מוחי בילדים. בין הגורמים המדווחים אצל ילדים בהקשר הזה ניתן למצוא ארטריופטיות מוחיות מסוגים שונים, מחלות לב מולדות, זיהומים נרכשים, חבלות ראש וצוואר, אנמיה חרמשית, מחלות גנטיות ומטבוליות ומחלות הגורמות לקרישיות יתר של הדם.

דרכי הטיפול באוטם מוחי בילדים

על רקע מורכבות הטיפול אך בעיקר עקב חוסר פרוטוקולים טיפוליים מקובלים בילדים, מרבית הפרוטוקולים הטיפוליים הנמצאים כעת בשימוש בילדים נגזרו בעיקרם מפרוטוקולים מקבילים במבוגרים. פרוטוקולים ועברו אשרור חלקי בלבד. באופן כללי ניתן לחלק את הטיפול באוטם מוחי לשתי קבוצות עיקריות: טיפול חריף וטיפול ארוך-טווח,שאחת ממטרותיו היא להוריד את הסיכוי להישנות האירועים.

באשר לטיפול החריף, מצטברות המלצות רבות לטיפול אגרסיבי בעליית חום הגוף (שעולה מסיבות שונות), שמירה על לחץ תוך גולגלתי תקין, וכן שמירה שרמות סוכר בדם תהיינה בגבולות הנורמה עד כמה שניתן. כמו כן, מקובל להעניק טיפול אגרסיבי כנגד מזהמים שונים גם אם טרם זוהו בוודאות. טיפול נוסף שמקובל הוא טיפול בפרכוסים שעלולים להופיע בעקבות התפתחות האוטם המוחי.

מבחינת הטיפול ארוך הטווח, גם כאן אין כל מוסכמות לגבי טיב ומשך הטיפול התרופתי. הפרוטוקול העיקרי שפורסם עד כה וכלל גם המלצות לטיפול בילדים נכתב ב-2008 על ידי ה-American College of Chest Physicians ומתבסס בהמלצותיו על עבודות שפורסמו בעיקר בהקשר של אוטם מוחי במבוגרים.

לכתבות נוספות בנושא אוטם מוחי:
שבץ מוחי, גורמי סיכון
מחקר חדש קובע: הפסקת אספירין מסוכנת ללב
שבץ מוחי: אשפוז מהיר יכול להציל חיים
זהירות, שבץ מוחי הוא גורם התמותה הרביעי
כולסטרול אולטרה-רע: מה מסוכן בו?

לסיכום, מעבודות שמצטברות בשנים האחרונות עולה כי אוטם מוחי איסכמי בילדים מהווה סיבה שכיחה למוות ולנכויות קשות בילדים שלקו בו. בעקבות ההתקדמות הניכרת בטכנולוגיה של הדמיית מוח לא פולשנית והמודעות הרפואית העולה לתופעה, מתגלים מקרים רבים יותר, כאשר חלקם מתגלים כבר בשלבים הראשונים האוטם. הנתונים הקשים על הפרוגנוזה העתידית הירודה והסיכויים הגבוהים להישנות התופעה מעלים שוב את הצורך הדחוף בהקמת צוותים רפואיים ייעודיים היכולים לתת מענה הולם לחולים ומשפחותיהם.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר