מיניות גיל המעבר: תהליך גופני ונפשי

התופעות הקשורות לגיל המעבר כמו גלי חום, עצבנות יתר, הפרעות בשינה, דכדוך, ירידה באנרגיה, יובש בנרתיק וחוסר חשק מיני מוכרות ומורגשות היטב. התופעות השקטות והפרוגרסיביות של גיל המעבר כמו הפרעות בתפקוד הלב, ירידה בצפיפות העצם, שינויים בריכוז ובזיכרון, שינויים בסחוס ובעור מוכרות אף הן.

מחקר ה- WHI, שפורסם בשנת 2002 וקבע שטיפול הורמונאלי בגיל המעבר מסוכן, גרם לדרמה ולירידה משמעותית במתן טיפול הורמונאלי חליפי. מחקרים רבים שפורסמו אחריו ובדקו את מסד הנתונים של המחקר ההוא ונתונים אחרים הגיעו למסקנה כי חשוב לתת טיפול הורמונאלי חליפי קרוב ככל האפשר לזמן הפסקת הווסת והתחלת הסימפטומים ובמינון היעיל הנמוך ביותר. מתן טיפול מוקדם נועד להקל על התסמינים, לשפר את ה"תופעות השקטות" ולעכב את השפעתן.

בשוק קיימים מגוון של תכשירים, כאשר ניתן לקבל טיפול עם או בלי מחזור, על ידי גלולות, מדבקות, כדורים, ויש גם טיפול לנרתיק במשחה או בכדורים. להפסקת המחזור יש חשיבות אצל כל אישה אך החשיבות שונה אצל כל אחת. הבנת המשמעות של תקופה זו עוזרת להתאים את הטיפול בצורה הטובה ביותר ומשפיעה על הרגשתה של האישה עם נשיותה ומיניותה.

מיניות האישה

מיניות של כל אישה בכל גיל תלויה בגורמים שונים ומתגבשת עם השנים. כאשר אישה בגיל המעבר מתלוננת על הפרעה בתפקוד המיני, פעמים רבות הטיפול התרופתי מתאים ופותר את הבעיות בתחום המיני. עם זאת, יש להתייחס גם למיניות ולתפקודה המיני של האישה לפני שהגיעה לגיל המעבר. את ההפרעות בתפקוד המיני של האישה ניתן לחלק למספר גורמים:

בעיה הנובעת מהשינוי ההורמונאלי.

נשים מספרות לרופא בקלות על גלי החום והקושי בשינה, אך מתקשות להעלות נושאים טעונים רגשית כמו עצבנות יתר, יובש נרתיקי וכאב בזמן קיום יחסי מין או חוסר חשק מיני. יש חשיבות רבה לבחירה לשוחח על כל קשת הסימפטומים עם הרופא.

אישה עלולה להיכנס למעגל שמתחיל ביובש וכאב ומסתיים בהימנעות מיחסי מין. במקרים בהם חוסר החשק התחיל מתחושת כאב, טיפול הורמונאלי חליפי כללי או מקומי לנרתיק פותר את הבעיה. טיפול תרופתי יפסיק את היובש והכאב וכך ברגע שיחסי המין יהיו נעימים ההימנעות וחוסר החשק יחלפו.
לעיתים חוסר החשק נמשך על אף הטיפול ההורמונאלי.

אם למרות טיפול תרופתי עדין נמשך חוסר החשק כנראה חוסר החשק קשור לגורמים אחרים :

בעיה הקשורה לתפיסת המיניות והנשיות.

ישנן נשים אשר מבחינתן הפסקת המחזור החודשי ותום תקופת הפוריות מסמנים את תום המיניות.חשוב לציין שתפיסה כזו קיימת בעיקר בקרב נשים שיחסי מין היוו מבחינתן עוד אחת ממטלות החיים ולא צורך משפר חיים.

טיפול יכול לעזור לנשים גם באמצע החיים לשנות את תפיסת המיניות והנשיות שלהן, לגרום להן ליהנות ממין ולשפר את חיי המין והקשר הזוגי.

בעיה הקשורה לזוגיות.

יש נשים המשתמשות בגיל המעבר על מנת להימנע מקיום יחסי מין. יחסי מין משמשים מעת לעת גם על-ידי גברים וגם על-ידי נשים כלי נשק או מיקוח. הימנעות ממין היא דרך לבטא כעס או דחייה. גיל המעבר והשינויים בו יכולים לשמש כסיבה רפואית לכאורה להימנעות ממין.

בעיה הקשורה להפרעות בתפקוד בן הזוג.

לעיתים כששואלים אישה בגיל המעבר האם היא מקיימת יחסי מין היא תענה כלאחר יד שאין צורך. אם מתעניינים בסיבה לא פעם מסתבר כי לגבר יש בעיה בזקפה. כחמישים אחוז מהגברים בגיל חמישים סובלים מהפרעה כלשהי בתפקוד המיני וגם לכך יש פתרונות טיפוליים.

בכל מקרה בו יש שינוי ביחסי המין של בני זוג חשוב לברר מדוע דוקא עכשיו חל השינוי. כאשר מדובר בשינוי על רקע הורמונלי בלבד גם הטיפול הוא הורמונלי והשיפור מתרחש תוך כחודש. במידה וטיפול תרופתי לא מועיל זו ההזדמנות לברר האם יש דברים אחרים שגורמים לכך, כאשר טיפול מיני יכול בהחלט להועיל. לעיתים הטיפול יכול לכלול פגישת יעוץ אחת או שתיים שמחזירות את החיים למסלול. לעיתים הגבר לא מעונין בטיפול אבל התייעצות של האישה יכולה להביא לשיפור המיניות והזוגיות.

הפרעות בתפקוד המיני אצל האישה בגיל המעבר:

תשוקה
ירידה בתשוקה יכולה להיגרם ממספר גורמים:

ירידה בתשוקה בגלל שחיקה במערכת היחסים והרגל של שנים רבות – תופעה מקובלת שמומלץ לטפל בה על ידי רענון מערכת הנישואין, חזרה למקומות או דברים נעימים מהעבר.

התנסות ביחסי מין כואבים ולא נעימים עקב אטרופיה נרתיקית שמורידה את החשק להתנסות נוספת – טיפול הורמונלי מקומי או או סיסטמי יכול לפתור את הבעיה.

ירידה באנרגיות ובחשק הכללי שנובעת מגיל המעבר או מתסכולים אחרים – טיפול הורמונלי עם או בלי טיפול אנטי דכאוני.

חוסר חשק שלא קשור לגיל המעבר ומלווה את האישה שנים רבות – גיל המעבר מהווה תרוץ לא לקיים יחסי מין שמעולם לא חפצה בהן – חשוב לברר כדי להתאים טיפול תרופתי ומיני.

תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ודיכאון מפחיתות את התשוקה – חשוב לדעת כדי להפנות את האישה לשינוי התרופה.

מחלות כרוניות או ממאירות – העיסוק בהישרדות מעלה חרדה ומפחית הנאה.

לחץ נפשי - לא מאפשר את השחרור שמיניות דורשת.

תרבות - יש נשים שחושבות שנשים אינם אמורות לחוש חשק, במיוחד לא לאחר שפסק תפקידן כנשים פורות.

אורגזמה
נשים רבות לא חוו אורגזמה מעולם, לעתים בהשפעת התרבות סביבן. דוקא בגיל המעבר נשים מתפנות לדאוג לעצמן ברגע שהקן מתרוקן והן פונות לעזרה כדי לזכות סוף סוף באורגזמה. גם מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סכרת והיפרליפידמיה פוגעות בזרימת הדם לאברי המין ומפחיתות את היכולת לחוות אורגזמה – הורמונים ולעיתים תרופות כמו ויאגרה משפרות את זרימת הדם לדגדגן ומשפרות אורגזמה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר