סקס בגיל המעבר: את לא חייבת לסבול

בנושא סקס בגיל המעבר קיים מעין קשר שתיקה בין נשים ורופאים. נדיר שאישה נשאלת במהלך ביקורת שגרתית אצל רופא הנשים על איכות חיי המין שלה ועל בעיות הכרוכות בתסמיני גיל המעבר ככל שזה נוגע לתסמיני הנרתיק. סקר ארצי גדול שערכה חברת פארמה קווסט בנושא בריאות ואיכות חיים של נשים בתקופת גיל המעבר העלה ממצאים המפתיעים הקשורים לנושא זה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחת מכל חמש נשים בישראל נמצאת בתקופת גיל המעבר (45 -60). נשים ילידות הארץ נכנסות לגיל המעבר בגיל 49 בממוצע, נשים שמוצאן בעדות המזרח נכנסות לגיל המעבר בגילאי 46 ונשים שמוצאן במזרח אירופה בגילאי 54-55 בממוצע. גלי חום, שינויים במצבי רוח והפרעות בשינה מוכרים כמבשרי תקופה זו. סימנים אלו קשורים בדעיכה בתפקוד השחלתי וירידה ביצור האסטרוגן מתחת לסף מסוים, ולעתים הם אף מקדימים את הפסקת המחזור החודשי. נשים מצפות להופעת תסמינים אלו ורבות פונות לרופא הנשים כשהן יודעות מראש על מהותם והטיפול ההורמונאלי שיוצע להן.

למידע נוסף בנושא גיל המעבר היכנסו לפורומים:
פורום גוף נפש, רפואת גוף נפש
פורום גיל המעבר
פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
פורום גניקולוגיה ורפואה סינית
פורום רפואת משפחה

חלק מהנשים עוברות את תקופת הכניסה לגיל המעבר כשהן חפות מתסמינים אלו או עם תסמינים קלים בלבד, כאשר ברוב המקרים מדובר בתקופה החולפת באופן ספונטאני. הפסקת הפעילות השחלתית ובעיקר הפסקת ייצור האסטרוגן גורמות לשינויים ניווניים ברקמת הנרתיק ודרכי השתן התחתונות. בניגוד לתסמינים הכלליים של גיל המעבר, התסמינים הנרתיקיים מופיעים בדרך כלל מספר שנים לאחר הפסקת הוסת ועל כן לא מזוהים על ידי נשים רבות כתסמינים שלו. כמו כן, לתסמינים אלו יש אופי פרוגרסיבי - ככל שמתרחקים ממועד הפסקת הוסת התסמינים יחריפו, ואחוז הנשים שיסבול מהם ילך ויגדל.

דופן הנרתיק בנויה משכבות שונות וכולן תלויות באסטרוגן. עובי שכבת תאי האפיתל המרפדים את החלק הפונה לחלל הנרתיק תלויה בכמות האסטרוגן הקיימת בגוף. ככל ששכבת תאים זו עבה יותר כך הנרתיק עמיד יותר לזיהומים ושומר על רמת לחות גבוהה. ללא האסטרוגן יורדת כמות הנוזל המיוצרת על ידי האפיתל לכשליש מזו שיוצרה בגיל הפוריות, כך שתחושת יובש יחסי וכאב בקיום יחסי מין יכולים להופיע כבר עם שאר תסמיני גיל המעבר.

תחת השפעת האסטרוגן יש יצירה חדשה כל העת של רקמת חיבור עמידה כולל אלסטין. ללא האסטרוגן רקמה זו מאבדת את המבנה הייחודי לה ואת גמישותה. תחת השפעת האסטרוגן מפרישים תאים בדופן הנרתיק גליקוגן המשמש לחיידקי הנרתיק אבן בסיס לייצור חומצה לקטית. חומצה זו שומרת על חומציות הנרתיק ובכך מונעת התנחלות של חיידקים מזהמים בתוכו.

כשלוש שנים לאחר הפסקת הוסת הופכים התסמינים הנרתיקיים לשכיחים יותר ויותר. רגישות מוגברת לגירויים, יובש, כאבים בקיום יחסי מין, גרד, צריבה, נטיה לסבול מנגעים כואבים באזור הפות והנרתיק והפרשה עכורה המלווה לעתים קרובות בריח רע, כולם תלונות שכיחות אצל נשים פוסטמנופאוזליות. כך גם תלונות על ירידה בתפקוד שלפוחית השתן, דוגמת ירידה בנפח השלפוחית, דחיפות ותכיפות במתן שתן, הופעה או החמרה של דליפת שתן ונטיה לדלקות חוזרות בדרכי השתן.

בסקר נשאלו נשים לגבי תופעות כמו עקצוץ, גרד וצריבה נרתיקית, ו- 25% מהן לא חשבו שתסמינים אלו קשורים בתופעה של יובש בנרתיק. בשאלה האם יובש בנרתיק גורם לכאבים בזמן יחסי מין 20% מהנשאלות ענו כי חשבו שאין קשר בין הדברים ו- 25% ענו כי הן לא יודעות אם קיים קשר כזה. לאור תשובות אלו לא מפתיע כי למחצית מהנשים שהשתתפו בסקר לא ידוע על טיפול לבעיות אלו. אפשרויות הטיפול הקיימות:

טיפול לא הורמונלי

טיפול לא הורמונלי כולל שתי קבוצות של תכשירים:
לובריקנטים - אלו משמשים להקלה בשעת משגל והם חסרי השפעה לטווח הארוך יותר.
תכשירים מלחלחים – פולימרים קושרי מים הנדבקים לתאי האפיתל בדופן הנרתיק וכך שומרים על הלחות. לתכשירים אלו השפעה ממתנת משמעותית לתסמינים הנרתיקיים בלבד.

תכשירים הורמונליים

טיפול הורמונלי יכול להינתן כטיפול סיסטמי או טיפול מקומי בלבד. מתן טיפול הורמונלי סיסטמי הוכח כבעל השפעה ויעילות טובים בטיפול ומניעת תסמינים נרתיקיים וכן תסמינים בדרכי השתן התחתונות. חלק קטן מהנשים תזדקקנה גם לתוספת מקומית של אסטרוגן על מנת להעלים לחלוטין את התסמינים. עם זאת, גם נשים שאינן מעוניינות בטיפול הורמונלי סיסטמי ונשים שאינן יכולות ליטול טיפול זה מסיבות שונות יכולות ליהנות מהטיפול המקומי בתכשירי האסטרוגן השונים.

הטיפול המקומי חסר משמעות סיסטמית בשל ספיגה מינימלית שלו למערכת הכללית, עד כדי כך שאפילו ברחם הסמוך כל כך למקום הטיפול הוא נעדר השפעה. כך מתאפשרת נטילה של התכשיר בכל גיל ולתקופת זמן בלתי מוגבלת, כמעט ללא צורך בהתחשבות בגורמים אחרים הקשורים במצבה הבריאותי של המטופלת.

נהוג ליטול את התכשיר על בסיס יומי בשבועיים הראשונים לטיפול, השלב בו מתקיים שיקום של הרקמה הנרתיקית וכן של רקמת מערכת השתן התחתונה. זהו גם השלב שבו ספיגת האסטרוגן בגוף משמעותית, גם בשל הטיפול היומיומי וגם בשל הרקמה הפגועה שמאפשרת ספיגה משמעותית יותר לתוך הגוף. עם זאת עדין מדובר ברמות אסטרוגן נמוכות מאוד ברמה הסיסטמית. במהלך פרק זמן זה תהיינה נשים אשר תחושנה תסמינים שונים, כאשר אלו שכיחים יותר ככל שגיל האישה המתחילה את הטיפול מבוגר יותר.

התסמינים יעלמו עם המעבר לטיפול במינון האחזקה. הטיפול בהמשך הינו לטווח ארוך בתכיפות מקובלת של פעמיים בשבוע, אך ניתנת להתאמה לכל אישה בהתאם לתגובה שלה. הפסקת הטיפול תגרום לחזרת הסימפטומים תוך מספר שבועות.

בישראל ניתן כיום להשיג מספר תכשירים הורמונליים לשימוש מקומי - קרמים להחדרה נרתיקית וכן טיפול בכדורים המוחדרים לנרתיק פעמיים בשבוע .בחירת התכשיר עצמו יכולה להיעשות על ידי המטופלת והרופא שלה על פי נוחיותה, תחושותיה והעדפותיה האישיות.

למאמרים נוספים בנושא גיל המעבר:
גיל המעבר, גם את סובלת מתופעותיו?
גיל המעבר, רפואה משלימה תעזור לך
בריאות האישה, גיל המעבר ואחריו
מחקר: בנות גיל המעבר לא שומרות על עצמן
הגעת לגיל 55? אוסטיאופורוזיס בעקבותייך

הסקר מעלה כי נשים הסובלות מתסמינים נרתיקיים נוטות להיות פעילות פחות מבחינה מינית, על אף שהן לא תמיד קושרות את התסמין לתוצאה. הסיבות לירידה בפעילות המינית אצל נשים שאינן סובלות מתסמינים נרתיקיים היו קשורות בבן הזוג בשכיחות גבוהה באופן מובהק, לעומת אלו שסובלות מתסמינים נרתיקיים.

על הנשים לנקוט יוזמה כאשר הן מגיעות לרופא הנשים המטפל בהן ולחשוף את העובדה שהן סובלות מבעיה של יובש בנרתיק, זאת על מנת לקבל את הטיפול המתאים והמתקדם וליהנות מחיי מין מלאים ומהנים, שאינם נחלתם של בני הדור הצעיר בלבד.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר