נוירוזות. מזואופוביה ועד פיצול אישיות

במאמר הקודם הוגשה סקירה של סוגי ההפרעות הפסיכוטיות. בחלק זה תוגש סקירת הנוירוזות - הפרעות נוירוטיות, הכוללות תופעות של חרדה, פוביות, כפייתיות, דיסאסוציאציה (אמנזיה, פיצול אישיות), סומטיזציה, היפוכונדריה ודיכאון.

חרדה כרונית. יכולה לנבוע מהצבת מטרות וציפיות בלתי מציאותיות, מצבים של כישלונות וביקורת תכופה של אחרים, התנסות בחוויה טראומטית (כמו הלם קרב, לדוגמא) ויש לציין גם את הסיבה הפיזית של הבדלים ביולוגיים ברמת הפעילות של המערכת הסימפטטית.

סוגי פוביות. פחדים ממצבים מוגדרים – כמו פחד מחיות (זואופוביה) פחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), פחד מחיידקים (מיסופוביה), פחד ממקומות ציבוריים (אגוראפוביה) ועוד. כל הפוביות מאופיינות מהתקפי פאניקה מלווים בדפיקות לב חזקות, רעד, תחושת חנק, הזעה, סחרחורת ופחד ממוות פתאומי. ישנם חוקרים הסבורים שהגורם לפוביה הוא קודם כל בסיס ביולוגי וקיימת נטיה משפחתית לכך. יש להחזיר את המשקל הביו-כימי למצב תקין על מנת למנוע את התקפי הבהלה.

כפייתיות. מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות. מאופיינת במחשבות ופעילויות טורדניות שלא ניתן להשתחרר מהן. כפייתיות היא צורך לחזור שוב ושוב על פעילות או מחשבה מסוימת, למרות שהאדם אינו רוצה לחזור עליה. התופעה יכולה להתבטא ברחיצת ידיים כמה פעמים בשעה, צורך לחזור ולבדוק כל דבר אין ספור פעמים, צורך בסדר ודיוק בחפצים. התופעות של הכפייתיות נמצאו תואמות לתופעות פיזיות מסוימות. נמצא גם שקיימות הפרעות בדפוסי השינה.

דיסאסוציאציה. שינויים במצבי התודעה ממצבים נורמליים למצבי אובדן של יכולת קוגנטיבית בתחום כלשהו. בהפרעות דיסוציאציות נאבחן את מחלת השכחה (אמנזיה) המאופיינת באובדן זיכרון לפרקי זמן מסוימים - האדם שוכח את שמו, מקום מגוריו, אינו מכיר איש מעברו, אבל זוכר דברים כמו שפה, קריאה, חשיבה וידע קודם. האמנזיה חולפת כפי שהופיעה.

תופעה נוספת היא פיצול האישיות (רב אישיות), ההפרעה היא בקיום של שתיים, או יותר אישיות באותו אדם. לכל אישיות תכונות שונות, קול, כתב יד ואפילו גלי מוח שונים ולחץ דם. אחד הגורמים לתופעה היא הרצון לחיקוי ולהפקת תועלת בלהיות מישהו אחר. הסברה המקובלת היא כי הסובלים מפיצול האישיות סבלו בילדותם מהתעללות.

סומטיזציה. מתבטאת בתלונות פיזיות רבות שאין להן בסיס רפואי מוגדר ו"ריצה" מרופא לרופא על מנת למצוא מרפא. הדבר יכול להגיע עד לניתוח על מנת להיפטר מהכאבים. הגורם למחלה זו הם תהליכים בתת מודע. הסומטיזציה באה לידי ביטוי בתלונות פיזיות רבות שאין להן בסיס אורגני ופעמים רבות מהוות התלונות חילוף של הפרעה נפשית בהפרעה פיזית.

היפוכונדריה. חשש ודאגה בלתי פוסקת מפני מחלות, עיסוק מוגזם וחשש מפני מחלות. הלוקים בהפרעה נמנעים ממגע עם אנשים או חפצים שעלולים להדביקם ממחלות. גם כאן הגורם הוא התת מודע.

אישיות אנטי חברתית - פסיכופתית. מאפיינת אדם שאינו מסוגל לפתח אמפתיה לזולת וגורם לעימותים עם סביבתו. הלוקים בהפרעה מסוגלים לשקר ללא נקיפות מצפון, לנצל את החברה לתועלתם האישית, להיות תוקפניים ורגשות הזולת אינם מדברים אליהם - לכן גם קשה להם ליצור יחסי קירבה. התנהגותם יכולה להיות אכזרית והם מוכנים לעשות הכל על מנת להשיג את מטרותיהם.

היסטריה (רחם ביוונית). מתבטא באגוצנטריות, נטייה לדרמטיזציה, חוסר איזון רגשי ופיתוח תלות בזולת. לסובלים מהיסטריה יש מאפיינים של נרקסיסטיות (אדם המאוהב בעצמו. הם מייחסים לעצמם ערך עצמי גבוה וחשיבות עצמית מופרזת). הסובלים מהתופעה מפתחים בדרך כלל דימיון עשיר, הם תובענים, מניפולטיביים ודורשים תשומת לב תמידית והערצה. הגורם הוא חוסר איזון רגשי.

פראנויה. הפראנויה בצורתה הקיצונית משתייכת למחלת הנפש הפסיכוטיות. הסובלים ממנה מפתחים חשדנות, רגש קינאה מפותח, נוקשות והם סובלים מרגישות יתר. הפראנואיד חייב להרגיש שליטה במצב ותמיד יאשים את הזולת בבעיות שיוצרו נוכח התנהגותו. יש לו חשש מתמיד וחשד שכולם חותרים נגדו. פרויד הסביר את הפרעת הפרנויה בנטיות הומוסקסואליות מודחקות. הגורם לפראנויה מוסבר בבעיות רגשיות בילדות.

דיכאון. מופיע אצל נשים כפול מאצל גברים. יש דיכאון המופיע כבעיה עיקרית של החולה, אך קיימים גם סוגי דיכאון המתבטאים במצבי רוח קודרים ומשתנים. דיכאון כהפרעה עיקרית יכול להימשך זמן רב ולהפריע לתפקוד תקין. הדיכאון מתלווה בהרגשת ייאוש, בעיות שינה, בכי, חוסר אונים, חשיבה על מוות והתאבדות.



בדיכאון הנוירוטי יכול החולה להמשיך לתפקד באופן מלא או חלקי. בדיכאון הפסיכוטי ישנם עיוותים של המציאות אשר מונעים מהחולה פעילות נורמלית. המאניה, שהיא ההיפך מדיכאון, מאופיינת בפעילות יתר, התרוממות רוח, הערכה עצמית מוגזמת, שיפוט מוטעה והתנהגויות מוזרות. הסיבות האפשריות לדיכאון בפסיכואנליטיקה היא תוקפנות המופנית כלפי פנים. אובדן אובייקט האהבה, האשמה עצמית, מחסור בחיזוקים חברתיים ועיוותים בתפיסה החברתית.

הסיבה הביולוגית גורסת שקיימים שינויים ביוכימיים המתרחשים במערכת העצבים. קיימים שני מוליכים עצביים הקשורים בדיכאון והם: סרטונין ונורפינפרין. ירידה בהיווצרות אחד מהמוליכים הללו יכולה לגרום לדיכאון.

לאתר של ד"ר יפה שמעוני לחצו כאן

לאתר האגודה הישראלית לנטורופתיה לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר