מה אתם יודעים על המנגיומה אצל תינוקות?

המנגיומות של הילדות (Infantile Hemangioma) הם גידולים שפירים של כלי דם המופיעים אצל תינוקות. הגידולים הם שכיחים ביותר וקיימים בכ-10% מהתינוקות עד גיל שנה ובשכיחות גבוהה יותר - עד 20% - בפגים עם משקל לידה נמוך. בבנות השכיחות היא פי 3-4 יותר מאשר בבנים.

הופעת המנגיומה אצל תינוקות אינה תורשתית וקיימות מעט מאד משפחות בהן זוהתה מוטציה (שינוי בחומר התורשתי) בבני משפחה שונים הגורמת להופעת הגידולים. ברוב המוחלט של המקרים המנגיומה אצל תינוקות היא בעור בלבד ואין מעורבות איברים אחרים. אולם, לעיתים נדירות, יכולים להופיע גידולים רבים המערבים גם איברים פנימיים כמו כבד, טחול מעיים וכו'. למרות מחקרים הנערכים בנושא, הסיבה להופעת המנגיומה עדיין אינה ידועה. קיימות מספר השערות בעניין. אחת מהן היא שתאים בעור שלא סיימו את התפתחותם (תאי- אב) מתחלקים ויוצרים את כלי הדם הבלתי תקינים.

למידע נוסף על המנגיומה אצל תינוקות, היכנסו לפורומים:
פורום מחלות עור ומין
פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן
פורום רפואת עור משלימה
פורום רפואת עור פוטודינמית
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות

איך המנגיומה אצל תינוקות נראית?

בדרך-כלל לאחר הלידה לא נראה כל סימן על העור או שקיים אזור חיוור מהרגיל. בשבועיים-שלושה שלאחר הלידה מתפתח כתם אדום ההולך וגדל. האזורים האופייניים הם בראש ובצוואר, אך הגידול יכול להופיע בכל אזור בגוף. הגידול יכול להיות במיקום שטחי בעור ואז צבעו אדום עז (דמוי תות) או במיקום עמוק יותר ואז הוא יראה כחלחל או בצבע העור. בחודשים הראשונים לחיים קיימת גדילה מואצת ששיאה עד גיל 5-6 חודשים. החל מגיל שנה קיימת עצירה בשגשוג המנגיומה ולאחר מכן נסיגה הדרגתית בגודל הגידול עד להיעלמותו המלאה או החלקית. הנסיגה נמשכת לרוב שנתיים אך עשויה להמשך עד עשר שנים.

מה צריך לעשות?

כאשר מזהים כתם אדום על עורו של התינוק יש לפנות לרופא הילדים או לרופא העור. הרופא יבצע הערכה ויאבחן האם מדובר בהמנגיומה או בנגע אחר. בשל המאפיינים הייחודיים של הגידול, הרופא יוכל בדרך כלל לקבוע את האבחנה באופן ברור בהסתמך על הפרטים שתספקו לו ועל בדיקתו הגופנית של התינוק. לכן, לרוב לא יידרשו בדיקות דם או בדיקות הדמיה (כמו אולטרה-סאונד) כדי לקבוע את האבחנה המדויקת. בהמשך, יעקוב הרופא אחר קצב הגדילה של ההמנגיומה. הגידול הוא כאמור שפיר ונסוג בעצמו עם הזמן ולכן במרבית המקרים אין כל צורך לטפל. כל שתדרשו לעשות הוא להגיע לבדיקה תקופתית אצל הרופא. אולם, קיימים מצבים מסוימים בהם יש צורך במעקב צמוד יותר או בטיפול. במקרים אלו תופנו על-ידי הרופא למרפאת עור ילדים. למשל, כאשר ההמנגיומה היא על העפעף. במצב זה קיים סיכון של חסימת שדה הראייה ופגיעה עתידית בראייה ולכן יתקיים מעקב צמוד יותר בשיתוף עם רופא העיניים.

מצב אחר הוא המנגיומה מפושטת בפנים ובעיקר באזור "הזקן"- כלומר, לחיים וסנטר. מיקום זה עלול לרמוז על מעורבות גם בדרכי הנשימה היכול להתבטא לראשונה כצרידות. בנוסף, המנגיומות במרכז הגב או על קצה האף דורשות הערכה נוספת וכן הימצאות של יותר מחמישה נגעים על פני גוף התינוק. סיבוך נוסף העלול לעיתים לקרות הוא התכייבות, כלומר היווצרות פצע, או חסר עור באזור הגידול. סיבוך זה קורה בעיקר באזור הישבן, המפשעה או הצוואר וגורם כאבים ואי-שקט לתינוק.

כיצד מטפלים ומה חדש בתחום?

חשוב להדגיש שנית כי לרוב אין צורך לטפל. כמו-כן, הטיפול הנדרש הוא אינדיבידואלי וצריך להיקבע על-ידי הרופא על-פי קצב גדילת ההמנגיומה, מיקומה או הסיבוכים הנלווים לה. לכן, הנאמר כאן הוא כללי בלבד ואינו מהווה המלצה לטיפול. לעיתים, ניתן טיפול מקומי על-ידי משחה המכילה סטרואידים או על-ידי הזרקה של סטרואידים לתוך הגידול. במצבים בהם ההמנגיומה מפושטת יותר, הטיפול התרופתי המומלץ הוא סטרואידים בבליעה (סירופ פרדניזולון) למשך מספר חודשים. לטיפול בסטרואידים עשויות להיות תופעות הלוואי רבות אך לרוב הטיפול נסבל היטב ותופעות הלוואי הפיכות עם הפסקת התרופה.

כתבות נוספות בנושא רפואת תינוקות:
איך לעודד תינוקות לנוע ולהתפתח?
תינוקות, ברית מילה רפואית או מוהל?
לתינוק שלכם יש טונוס שרירים מאוזן?
כך תמנעו מכת קור מתינוקכם
שלשול אצל תינוקות: צריך לדעת לטפל בזה

לפני כשנתיים התגלה באופן מקרי כי התרופה פרופרנולול היא יעילה לטיפול בהמנגיומה. פרופרנולול היא תרופה וותיקה המשתייכת לקבוצת תרופות בשם "חסמי בטא" והמשמשת לטיפול ביתר-לחץ דם, מיגרנות ועוד. ההצלחה בטיפול בבעיית המנגיומה דווחה לראשונה בצרפת אך במהרה הצטבר ניסיון חיובי בתרופה במקומות רבים בעולם. עם התחלת הטיפול בפרופרנולול ניתן לרוב לראות שיפור ראשוני מהיר מאד במראה ההמנגיומה.

התרופה ניתנת כטיפול יחידי או בשילוב עם סטרואידים למשך מספר חודשים. השימוש בתרופה הוא בטוח ותופעות הלוואי הן נדירות. יכולות להופיע הפרעות בשינה (סיוטי לילה) וכן ירידה בלחץ-דם ובדופק, ירידת חום גוף ורמת סוכר וצפצופים (קוצר נשימה). לכן, התחלת הטיפול נעשית לרוב באשפוז ותוך כדי השגחה רפואית. בהמשך התרופה ניתנת בבית, שלוש פעמים ביום והביקורת היא תקופתית. בתקופת נטילת התרופה יש להקפיד על האכלה סדירה של התינוק למניעת הירידה בסוכר.

לסיכום, המנגיומות הם גידולי כלי דם שכיחים ושפירים החולפים מעצמם. אם הבחנתם בכתם אדום על גופו של התינוק פנו לייעוץ רפואי לשם אבחון ולשם קביעה האם יש צורך לטפל.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר