המחקר של מנור בדק משתתפים בקבוצות הרזיה שונות, שבאחת מהן היא לוקחת חלק כמשתתפת פעילה. "הבחירה בנושא למחקר נבעה מתוך תחושת בטן", אומרת מנור. בסקר השתתפו 120 נשאלים, בגיל ממוצע של 31.5 ובחלוקה כמעט זהה בין גברים לנשים. כלי המחקר העיקרי היה שאלונים זהים, שחולקו למשתתפי הקבוצות ועם מקצתם ערכה מנור גם ראיונות אישיים.
למידע נוסף בנושא השמנת יתר ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה
פורום השמנת יתר - התמודדות
פורום ניתוחי קיצור קיבה-השמנה חולנית
פורום תזונת ילדים, השמנת ילדים
פורום תמיכה בדיאטה
מן המחקר עולה התמונה המדאיגה הבאה: 60% מהמבוגרים בישראל סובלים ממשקל עודף ומבעיית השמנת יתר, בקרב ילדים ונוער הנתון עומד על 21%. נתונים אלה עולים בקנה אחד עם נתוני משרד הבריאות ועם דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא השמנת יתר משנת 2006, מהם עולה כי 62% אחוז מהאוכלוסייה הישראלית הבוגרת וכחמישית מאוכלוסיית הילדים סובלים מבעיית השמנת יתר בדרגות שונות של חומרה.
עוד באותו דו"ח הכריז מבקר המדינה על צמצום השמנת יתר ומניעתה כיעד לאומי, נכתב בו גם כי פחות מ-30% מהישראלים עוסקים בפעילות כושר גופני. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם בשנת 2007 מדרג את ישראל במקום ה-50 בעולם מתוך 200 מדינות בעלות שיעורי השמנת יתר גבוהים.
הסיבה הנפוצה ביותר לבעיית השמנת יתר, עליה דיווחו מרבית הנשאלים היא מחסור בפעילות גופנית המשולבת באכילת יתר. גורמים נוספים שעלו היו שינויים הורמונאליים, גנטיקה, בעיות פסיכולוגיות שונות, היריון, הזנחה ואי מודעות.
השמנת יתר בקרב גברים ובקרב נשים
בהשוואה בין נשים וגברים מצאה מנור כי גברים יותר מנשים סובלים מבעיה של השמנת יתר וזאת ביחס של 65% מקרב הנשאלים לעומת 59% מהנשאלות. גם נתונים אלה עולים בקנה אחד עם הנתונים הרשמיים.
ממדי השמנת יתר בישראל (באחוזים) על פי נתוני משרד הבריאות: 33% מהנשים ו45.8% מהגברים בישראל סובלים ממשקל עודף. 25.8% מהנשים ו19.9% מהגברים סובלים מבעיית השמנת יתר עם BMI מעל 30.
למרות "היתרון" הניכר לגברים, 65.7% הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר, על הנשים (58.8%), בנוגע לשיעור השמנת יתר ואף שהנושא לא נמדד ותועד במחקרה, מנור מתרשמת כי בכל קבוצות דיאטה שאותן פקדה היוו הנשים רוב מספרי בולט. "בקבוצות הרבות בהן ביקרתי, היו במקרה הטוב גבר אחד או שניים בתוך קבוצה של 25-15 נשים", מנור מספרת.
במחקר מצוין כי מעגל השמנת יתר בישראל מצרף אליו מדי שנה 2% נוספים מהאוכלוסייה, מרביתם מבוגרים וקשישים. המודעות ההולכת והגוברת לנזקים הבריאותיים של השמנת יתר הובילה להתפתחות תעשיית מוצרי הרזיה ושיטות דיאטה, המוצעות על ידי חברות שונות, כגון שומרי משקל, תה טיבטי, רפואה אלטרנטיבית, הפרדה בין אבות המזון, היפנוזה, דיקור, תרופות לפי מרשם רופא ולבסוף ובמקרים חריגים, ניתוחי הרזיה.
מעבר לשיטות השונות, השוק רווי במיני שיקויים, חליטות, כדורים וכמוסות, שייקים ומדכאי תיאבון וכל אלה גורמים בבירור לבלבול בקרב הצרכנים. מהמחקר עלה בבירור כי רבים מהנחקרים נטו לעבור במהירות משיטה לשיטה ומתכשיר אחד למשנהו, בחיפוש אחרי פתרונות בזק. התוצאה ברוב הגדול של המקרים הייתה אכזבה.
הרבה מאוד מהאנשים שהשתתפו במחקר הוסיפו למשקלם בסוף דיאטה, דבר שהוסיף לתחושת התסכול. במקרים רבים התוצאה הייתה שחלק מהאנשים ויתרו על המרוץ אחר גוף מושלם ואימצו הלכי רוח חדשים שמנשבים בתקשורת, לפיהם זה "בסדר" לא להיות רזים מאוד ולשאת עודף משקל מסוים.
עם זאת, מנור מצאה כי עדיין ישנה רגישות רבה, בעיקר בקרב נשים בכל הנושא של משקל עודף. "שמתי לב למשמעות הרבה שנשים מייחסות לחמשת הקילו העודפים שלהן. לפעמים זה גבל באבסורד, לא פעם ראיתי נשים רזות שבאו לקבוצת דיאטה וכששאלתי מה הן עושות, ענו לי: אנחנו חייבות דיאטה, הרי אנחנו אחרי לידה".
מנור אמנם לא חקרה את סוגיית הניתוחים הבריאטריים, אך מהשיחות האישיות שקיימה מצאה כי אנשים בעלי משקל עודף ניכר, שניסו "כבר הכל" בהחלט חושבים על ניתוחי הרזיה כ"כקיצור דרך" בדרך להרזיה.
השמנת יתר, עלויות
לשוק הדיאטות הפרטי, הפורח במחוזותינו השלכות כלכליות כבדות משקל. שוק זה, הסובב סביב ניתוחים ואשפוזים, תרופות ותוספי תזונה ייחודיים, טיפולים בתופעות ובמחלות לוואי, טיפולים אלטרנטיביים, חברות הרזיה שונות, כל אחת ושיטתה, מכוני כושר וכיוצא באלה מגלגל כאמור, לפי נתוני המחקר 154 מיליון שקלים בשנה ומראה צמיחה שנתית של כ-8% בשנה.
למאמרים נוספים בנושא השמנת יתר:
חולי סוכרת, מינעו השמנת יתר
השמנת יתר אצל מתבגרים: מה הפתרון?
ניתוח בריאטרי: הפתרון לבעיית השמנת יתר
התאהבות: עשרת הדיברות למתאהב המתחיל
השמנת יתר תמיד פוגעת בבריאות
השמנת יתר, שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגיפה, גובה מחיר גם מהמערכת הציבורית. על פי נתונים של משרד הבריאות מהשנים האחרונות מגיפה זו גובה מקופת המדינה כשישה מיליארד שקל בשנה, שהם כ-1.2% אחוז מהתמ"ג וכ-15% מההוצאה הלאומית על בריאות.
ממחקרה של מנור עולה, לפיכך, המסקנה כי בהתחשב במימדי הבעיה מחד ובהיקפיו של השוק שהתפתח סביבה מאידך, קיימת סבירות גבוהה כי המגמה של התרחבות וצמיחה בשוק הדיאטות הישראלי תגדל ויושקעו בו נתחים הולכים וגדלים בפרסום ובשיווק המוצרים והשירותים השונים.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
עזר מאד |
עזר |
טוב |
עזר קצת |
לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר