חידושים ב-IVF, האם ניתן לשפר עוד?

עברו 26 שנים מאז הולדת ילדת המבחנה הראשונה מטיפול בהפריה במבחנה (IVF) באנגליה, ו-23 שנים מאז הולדת ילדת המבחנה הראשונה בארה"ב וישראל. מאז השתכללה השיטה, המהווה היום טכניקה מקובלת ושכיחה לטיפול בהפרעות פיריון מסיבות שונות. עד כה נולדו מעל מיליון תינוקות כתוצאה מטיפוליIVF ובמקרים רבים הביאה להריון ולידה למטופלים שלא היה להם כל סיכוי ללדת ללא טיפול זה.

למרות ההתקדמות הגדולה בטיפולי הפיריון, אנו עדים לזוגות אשר עוברים טיפולים חוזרים ללא הצלחה ושואלים: "למה זה לא מצליח לנו"? האם ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה להרות? בצורה הכי פשוטה, על מנת שלזוג יהיה סיכוי סביר להרות באופן טבעי צריכים להתקיים ארבעה תנאים: שתהיה ביצית, שיהיה זרע להפרותה, שיהיה להם אפשרות להיפגש, ושהעובר יקלט ויתפתח בתוך הרחם.

טיפולי הפריה במבחנה פותחו על מנת לפתור בעיות הקשורות במקום המפגש של זרע- ביצית אשר מתרחש באופן טבעי בחצוצרות. אם האחרונות סתומות, כתוצאה מדלקת או הוסרו בגלל מחלה, אפילו יתקיימו כל התנאים הנ"ל, לא יוכל הזוג לממש את רצונו להרות.

עצם היווצרות עובר במבחנה, אשר ניתן להעבירו לרחם, מעידה על כך שהיתה הצלחה בכל השלבים. יחד עם זאת, במקרה הטוב רק כאחד מתוך חמישה עוברים יקלטו ברחם ויתפתחו לתינוק בריא.

האם ניתן לשפר את הסיכוי לקליטת עוברים ברחם? מסתבר שיישום טכניקות חדישות יכול לשפר את קליטת העוברים ברחם. לא תמיד אפשר להתערב בטבע אבל יש גורמים הניתנים לטיפול רפואי ויש גורמים שרק המטופלים יכולים לשנות ולשפר.

ביציות באיכות טובה

לא ניתן לשנות: גיל האשה, הוא הגורם המכריע שקובע את איכות הביצית ובמקרה שלנו גם את מספר הביציות המתפתחות.

טיפולים רפואיים: מניעת השפעות שלילות על סביבת הביצית כגון טיפול תרופתי מושכל, עיתוי נכון של שאיבת הביציות, מניעת שהות ממושכת של הביצית מחוץ לאינקובטור ובחירת ביציות תקינות על ידי איבחון גנטי בטרם הפריתן.

הביצית המועמדת לבייץ באופן טבעי, נבחרת מתוך אוכלוסייה של ביציות ה"מיועדות" לאותו מחזור. בתהליך תחרות מרתק כשלעצמו, רק ביצית אחת תצליח לגדול בתוך הזקיק שלה, להבשיל ולבייץ. יתר הביציות תעבורנה תהליך ניוון ותעלמנה לעד.

התרופות הנפוצות לגירוי השחלה. למעשה פועלות כך שיותר ביציות בשלות תהיינה זמינות ובשלות להפריה במבחנה. יחד עם זאת, "עודף" תרופות הוכח כמזיק לביציות, כך שלפעמים מתקבלות ביציות רבות אבל לא כשירות להפריה. לכן, מינון יתר יכול להזיק יותר מאשר לעזור.

מחקרים חדשים הראו שכמות מוגזמת של תרופות הניתנות על מנת להשיג יותר ביציות ,יכולה להשפיע ישירות על איכות הביציות. כאשר נבדקו ביציות במיקרוסקופ אלקטרוני בנשים מעל גיל 40, שעברו טיפול עם מינון גבוה של תרופות ביוץ נמצאו עיוותים במבנה הגופיפים הממונים על אספקת האנרגיה לביצית ומהווים את "תחנת הכוח" של הביצית (המכונים מיטוכונדריות). כאשר השוו זאת לביציות אשר התקבלו בטיפול חוזר אצל אותן נשים תחת מינון נמוך יותר המיטוכונדריות חזרו לנורמה.

מעבר לאיזון נכון בטיפול התרופתי מכוונים היום הטיפולים החדשניים לאמצעים המונעים נזק לביצית על ידי הכרת סביבת הגידול שלה ושיפורה בתהליך "הדגרת" הביצית במבחנה. המילה האחרונה הינה איבחון גנטי של הביצית לפני הפריתה על ידי הזרע, במטרה לאתר את העוברים התקינים מבחינה גנטית ורק אותם להשתיל ברחם.

ניתן היום לבצע איבחון גנטי של הביצית לפני הפריתה על ידי הזרע. על ידי ביופסיה של גופיף מחוץ למעטפת הביצית ניתן לאבחן אם ביצית נושאת מחלה אימהית, ובמקרה של נשאות למחלה, לא להפרות את הביצית ובכך למנוע השתלת עובר לא תקין לרחם.

האם בעתיד יומלץ שכל אשה תעבור תהליך של הוצאת הביצית מגופה ולהפרות אותה במבחנה, רק לאחר שאובחנה כתקינה? מאד לא סביר שדבר זה יקרה. המדע הולך לכיוון של פיתוח צ'יפ, שיאפשר בדיקת של כל הפרופיל הגנטי שלנו על גבי כרטיס שייראה כמו כרטיס אשראי אישי.

אנחנו יכולים להשפיע: יש הרבה מה לעשות וההשפעה יכולה להיות מאד דרמטית. תזונה נכונה, ירידה במשקל והפסקת עישון יכולים לשפר באופן דרמטי את איכות סביבת הגידול של הביצית ולהשפיע על מנגנוני תיקון בתוך הביצית עצמה, אשר יכולים למנוע "תאונות" גנטיות הקשורות בהשפעה הסביבה המידית של הביצית.

זרע באיכות טובה

לא ניתן לשנות: מצבים בהם אין יצירת זרע באשך. מצבים כמו מום מלידה אשכים תמירים, מחלה שפגעה ישירות באשך או טיפול כימותרפיה או רדיותרפיה בעקבות סרטן.

טיפולים רפואיים: רק במיעוט (כאחוז אחד) מהגברים, נובעת הסיבה לאי יצירת הזרע מגורמים הורמונליים, אבל אם מאבחנים את התופעה בזמן יכולה ספירת הזרע להשתפר מ-0 לספירה נורמלית.

מספר מחקרים הראו שגם אם רמת ההורמונים FSH) ו-LH) תקינים יש ערך לטיפול תרופתי אשר משפיע על כושר ההפריה של הזרע. איסוף מספר מנות זרע והקפאתן לצורך גיבוי הביא להרבה הריונות כאשר ביום ההפריה לא התקבלו זרעונים בדגימה.

לאחרונה נכנסו שיטות איבחון גנטי גם לגבי הזרע. אולם הזרע נפגע מעצם האיבחון אשר במהלכו חומרי הצבע אשר משמשים לאבחנה מזיקים לו, וגם אם הוא "יוצא" עם פרופיל גנטי מתאים לא ניתן להשתמש בו להפריה, אלא רק לבדיקה שתשליך על הרבה זרעונים, ועל ידי כך לקבוע את השכיחות של הבעיות הגנטיות בזירמה מסוימת.

מחקרים אחרונים הראו שיש קשר בין תכונות מסוימות כפי שהם נראות בזרע תחת מיקרוסקופ משוכלל (פולרוסקופיה) והתכולה הגנטית של הזרע. בעתיד הקרוב תהיינה שיטות שיאפשרו אבחנה מדויקת יותר של התכולה הגנטית בזרע לפני הזרקתו.

אנחנו יכולים להשפיע: הוכח קשר הדוק בין ירידה בספירת הזרע ומקצועות מסוימים בהם יש חשיפה ממושכת של האשך לחום (טבחים, נהגים) או לחומרי ריסוס (בחקלאות). עישון אקטיבי ופסיבי יכול לתרום להתדרדרות בכושר ההפריה של הזרע. כמות מוגברת של ראדיקלים חופשיים נמצאה, כאשר בזרמה יש כדוריות לבנות כתוצאה מדלקת בפרוסטטה או דלקות באשך.

במקרים כאלה ואחרים יש למנוע חשיפה ממושכת של הביצית לזרעונים ולהשתמש בשיטה של "Short Exposure" שהראתה שיפור ניכר באחוזי ההפריה במבחנה.

לחלקו השני של המאמר על חידושי ה-IVF

מידע נוסף בנושא תזונה לקראת הפריה חוץ-גופית ניתן למצוא באתר מחלקת ה-IVF של המרכז הרפואי כרמל

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר