גלאוקומה: הגנב השקט של הראיה

בעשרות השנים האחרונות קיימת עלייה בשכיחות גלאוקומה בשל העלייה בתוחלת החיים וההערכות הן כי מיליוני בני אדם ברחבי העולם סובלים מהמחלה אשר נחשבת לגורם השני לעיוורון בעולם המערבי.

גלאוקומה (ברקית) היא מחלת עיניים, שלרוב אינה מורגשת בשלביה הראשונים כשעדיין ניתן לשנות דבר מה, וכאשר היא מורגשת סימן שמאוחר מדי, ולכן היא זכתה לכינוי "הגנב השקט של הראיה". הפגם העיקרי בעין הנגרם עקב המחלה הוא נזק איטי, מתמשך ובלתי הפיך לעצב הראיה. כתוצאה מכך נפגע שדה הראיה של החולה. הסיבה העיקרית להתפתחות המחלה היא עלייה בלחץ הנוזל בתוך העין, מעבר לסבילות העצב. עליה זו בלחץ ניתנת לאבחון רק באמצעות בדיקת לחץ תוך עיני ע"י רופא עיניים. כאשר קצב הפרשת הנוזלים עולה על קצב הניקוז, נוצר לחץ הגורם לנזק לעצב הראיה ופגיעה בשדה הראיה ובמקרים קיצוניים לעיוורון חוקי.

למידע נוסף בנושא גלאוקומה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
פורום רפואת עיניים, מחלות עיניים, בעיות ראיה
פורום ניתוחי עיניים, ניתוחי עפעפיים
פורום סרטן העין (אונקולוגיה של העין)
פורום הסרת משקפיים בלייזר

ישנם כמה גורמי סיכון, המגבירים את הסיכון ללקות בגלאוקומה, ביניהם: תורשה, מחלת סוכרת, גיל ושימוש ממושך ולא מבוקר בטיפות עיניים המכילות סטרואידים.

ישנם שני סוגי גלאוקומה

הסוג הראשון של המחלה הוא מצב חריף בו יש סגירה של הזווית בעין (האזור דרכו מתנקז הנוזל אל מחוץ לעין), עליה מהירה של לחץ הנוזל התוך עיני תוך מספר שעות, אשר מלווה בכאב עז בעין ובראש, טשטוש ראיה, בחילה והקאה. מצב זה מחייב טיפול מיידי בהורדת הלחץ בעין וטיפול מניעתי בלייזר למניעת התקף נוסף בעתיד. כאשר מסתיים המצב החריף, במידה ולא נוצר נזק, לחולה יש סיכוי אפסי להתקף נוסף ואין נזק מצטבר.

הסוג השני והנפוץ יותר הוא "גלאוקומה פתוחת זווית" המתבטאת בניקוז לקוי של הנוזלים מהעין. גלאוקומה זו מאופיינת בלחץ תוך עיני מוגבר של הנוזל בעין, נזק מצטבר לעצב הראיה ונזק לשדה הראיה. אם בשלב הראשוני של המחלה החולה אינו חש בה, הרי שבשלב מתקדם של המחלה נגרם נזק בלתי הפיך לעצב הראיה, עד אשר החולה מוגבל בפעילויות המחייבות שדה ראיה מלא, כגון נהיגה. זהו, לצערנו, סוג גלאוקומה הבעייתי יותר, שכן החולה בה אינו מודע לשינוי האיטי המתרחש. כאשר מרגישים בפגיעה, עשוי להיות מאוחר מידי, שכן הנזק לסיבי העצב הוא בלתי הפיך.

מכיוון שבשלביה הראשונים של גלאוקומה החולה אינו חש בשינוי, קיימת חשיבות גבוהה לאבחון המוקדם באמצעות בדיקת לחץ תוך עיני שיש לעבור מדי שנה עד שנתיים מגיל 40 ומעלה, בעיקר כאשר יש היסטוריה משפחתית. בדיקות רפואיות לאבחון מוקדם של גלאוקומה כוללות בדיקת עצב הראיה ובדיקת לחץ בעזרת מכשיר הטנומטר המודד לחץ תוך עיני. כאשר הלחץ התוך עיני מוגבר, גובר גם הסיכון להתפתחות גלאוקומה. במקרה הצורך תידרש גם בדיקת שדה ראיה.

למאמרים נוספים בנושא גלאוקומה ועוד:
גלאוקומה: אימון אירובי מונע עיוורון
גלאוקומה: מה עושים כשהלייזר לא עוזר?
גלאוקומה קטרקט: היום מטפלים ביחד
גלאוקומה, כשהגיל עולה - הראיה יורדת
וידאו: הכל על גלאוקומה

הטיפול במחלת גלאוקומה

הטיפול בשלבים הראשונים של גלאוקומה הינו באמצעות טיפות עיניים שנועדו להפחית את כמות הנוזל המופרשת אל תוך העין או להגברת ניקוז הנוזל אל מחוץ לעין. טיפות אלו ניתנות באופן קבוע ומטרתן היא לעצור את התקדמות המחלה והנזק לעצב. הרופא יעקוב כל כמה חודשים עד שנה אחר המדדים הרלוונטיים, תוך שינויים בסוג ו/או כמות הטיפות לפי הצורך. ייתכנו מצבים בהם הגוף "מתרגל" או "לא מקבל" טיפול מסויים ויהיה צורך לשנותו, או אולי לא תהיה שליטה מלאה במחלה והרופא יזהה התקדמות בנזק למרות לחץ טוב. החלק החשוב ביותר הוא להבין כי זהו טיפול לכל החיים והוא נועד למנוע החמרה, כי את הנזק הקיים אין דרך לתקן. כאשר גלאוקומה מתקדמת, למרות טיפול מלא, יישקל ביצוע ניתוח כירורגי או ניתוח לייזר להפחתת הלחץ התוך עיני.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר