הרפס ואיך לרפאו בדרך טבעית

הרפס היא מחלת עור מדבקת שבאה לביטוי בקבוצות של שלפוחיות קטנות, אדומות וכואבות אשר מלוות בתחושת עקצוץ, כאב וגרד. השלפוחיות נוצרות מספר ימים לאחר החשיפה לווירוס ההרפס ומתייבשות לאחר שבעה עד עשרה ימים. מקור ההרפס הוא ככל הנראה גנטי. מחלת הרפס מתבטאת בהופעה של עקצוץ ואחר כך שלפוחיות קטנות בעור.

קיימים שני סוגים של נגיף ההרפס:

1. הרפס סימפלקס 1 התוקף בעיקר את איזור הפה והשפתיים, מועבר ברוק וגורם לפצעי חום וקור בשפתיים ובפה.

2. הרפס סימפלקס 2 המועבר במגע מיני וגורם לזיהומים של אברי המין. בד"כ יורגש עיקצוץ המבשר את בוא המחלה. הטיפול בהרפס זה יעיל יותר אם מתחילים אותו בשלב שבו מתחילים להרגיש את העקצוץ. אחוזים גבוהים באוכלוסייה נושאים וירוס הרפס זה, אם כי אצל רבים הסימפטומים מופיעים לעיתים רחוקות, אם בכלל. החל מרגע ההידבקות, וירוס ההרפס שוכן בגוף החולה באופן כרוני. תדירות ההתפרצויות משתנה מאדם לאדם ונעה בין מספר שבועות למספר חודשים.

למידע נוסף בנושא הרפס ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום מחלות עור ומין
פורום מחלות מין
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום רפואת עור משלימה
פורום רפואה אסתטית, רפואת עור אסתטית

מהן הסיבות העיקריות להרפס?

בד"כ וירוס ההרפס תוקף את הגוף ומתבטא בעיתות בהן מערכת החיסון של הגוף נמצאת במצב מוחלש כגון: בזמן מחלה, בזמן עונות המעבר, במצבים של לחץ נפשי (סטרס), בתקופות של שינויים משמעותיים בגוף כמו תנודות של הורמונאליות.

מהו הטיפול הטבעי בהרפס?

הריפוי הטבעי עוסק בשורש הבעיה על מנת לאזן את האדם ולממש את כוחות הריפוי הטבעיים שבו ואיננו מסתפק במתן טיפול מקומי בשלפוחיות. האיזון מחייב מעבר לאורח חיים בריא וטבעי יותר עם דגש על מנוחה פיזית ונפשית ותזונה נכונה.

אז מה כדאי לעשות כדי לרפא הרפס?

להרבות באכילת המזונות: קטניות נבוטות הנאכלות ללא בישול (עדשים, אפונה, מאש, חילבה ועוד), תירס חי, שעועית, אפונה, פולי סויה, ביצה, סלמון, גבינה, שמרי בירה, בקר, דג טונה, סרדינים, עדשים, תרנגול הודו. מומלץ לצרף פיצוחים לא קלויים כדי לקבל חלבון איכותי, בעיקר פיסטוקים וגרעיני דלעת. מזונות אלה עשירים בחומצת אמינו ליזין שנמצאה כבעלת יכולת לדכא את צמיחת וירוס ההרפס.

להרבות בצריכת של ויטמינים מסוג C ו-B שמצויים במזונות הבאים: פקעות ורדים, גויבה, פלפל אדום, פטרוזיליה, עלי לפת, קיווי, פרי הדר ,פאפיה, אגוז ברזיל ופיצוחים לא קלויים, חמניות נבוטות.

להרבות בצריכת אבץ - אשר יכול לעכב את שיכפול והתרבות נגיף ההרפס ומעודד תגובה חיסונית תאית. מקורות טבעיים לאבץ: גרעיני דלעת, חיטה נבוטה, שומשום חום, זרעים (אניס, שמיר, קימל, הל ופרג), אגוזים (קשיו, מלך, מוסקט) וצמחי בר (מרוה, אורגנו).

מנוחה חשובה לחיזוק מערכת החיסון. רצוי להקפיד על שינה טובה ועל מנוחה לאחר האכילה.

עיסוק קבוע בפעילות מרגיעה כגון יוגה או מדיטציה.

למאמרים נוספים בנושא הרפס ועוד:
הרפס - גורמים, אבחון וטיפולים
על אדמת בהריון, CMV בהריון, הרפס בהריון
מחלת הרפס - ניפוץ מיתוסי השלבקת
התקפת הרפס. מה ניתן לעשות ואיך לטפל?
מחלות מין: הטוב, הרע והמכוער

כשחולים בהרפס, ממה כדאי להימנע?

להמעיט באכילת המזונות: חמאת בוטנים, ג'לטין, שוקולד, אגוזים שונים (למשל פקאן, אלסר וברזיל), זרעי פשתן ובוטנים - מזונות אלה עשירים בחומצת אמינו ארגינין שנמצאה כמעוררת את צמיחת ההרפס.

להימנע מאוכל מזוקק כדוגמת סוכר וקמח לבן, חומרי שימור וצבעי מאכל, ג'אנק פוד ומזון מטוגן. מזונות אלו מפירים את האיזון בגוף ומקשים על תפקוד מערכת החיסון בזמן משבר.

שמנים לטיפול בהרפס:

דרך נוספת לטיפול בווירוס ההרפס הינה על ידי מריחה חיצונית של שמנים אתריים. ראשית, חשוב לדעת כי מומלץ להשתמש רק לאחר התייעצות עם איש מקצוע. השמנים האתריים המתאימים הם: מליסה, אורן, מנטה, אורגנו, עץ התה, אקליפטוס. לפני השימוש יש לדלל את השמנים האתריים עם שמן בסיס כגון שקדים, חוחובה, ביחס של 1:2.

* לאתר של נורית ארגמן לוי - לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר