גבר, גם לך מגיע דמי לידה וחופשת לידה

חופשת לידה, כמו גם דמי לידה, הם חלק מהזכויות הבסיסיות של אישה בהריון המועסקת כשכירה במקום עבודתה. דמי לידה מוענקים לכל אישה עובדת שיצאה לחופשת לידה והם נועדו לפצות את האם היולדת על אובדן שכר או הכנסה בפרק הזמן בו היא איננה יכולה לעבוד בגלל ההריון והלידה. החל מ-1.5.1998, תוקן החוק ונתן זכאות לאב להחליף את בת זוגו בחלק מאותה חופשת לידה ולקבל דמי לידה, כל זאת במידה והוא עמד בתנאי החוק.

אך מה קורה במידה והאישה חוזרת למקום עבודתה לפני תום חופשת הלידה? האם הזכאות לדמי לידה נשללת אוטומטית עקב עבודתו של המבוטח בזמן חופשת הלידה? לשאלה זו נדרש לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, לאחר שבעל ואישה שהיו בעלי מניות בחברה העוסקת במתן שירותי הסעה, תבעו את הביטוח הלאומי.

למידע נוסף בנושאים דמי לידה, חופשת לידה, הריון ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
פורום אחרי לידה
פורום הריון ולידה
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות

תפקידה העיקרי של האישה היה טיפול בהנהלת החשבונות של החברה ואילו בן זוגה שימש כמנכ"ל החברה ואחראי על תפעולה השוטף. לאחר שנולד בנם הרביעי של בני הזוג יצאה האישה לחופשת לידה כפי שהיא יכולה לעשות על פי חוק. יש לציין כי גם במהלך חופשת הלידה, המשיכה האישה לחתום על שיקים של החברה, דבר שלא מנע מהמוסד לביטוח לאומי להמשיך בתשלום דמי לידה.

לאחר שישה שבועות מיום הולדת התינוק שבה האישה לעבודתה ואילו בעלה יצא לחופשת לידה בהתאם לזכאותו לפי סעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, הקובע כי "עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה...".

הביטוח הלאומי טען כי במשך שהייתו בחופשת הלידה, המשיך התובע לעבוד מביתו ולפיכך סירב לשלם לתובע דמי לידה בעבור התקופה שנותרה עד להשלמת 12 שבועות חופשת הלידה הקבועים בסעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים. בית הדין, לאחר שבחן את עובדות המקרה כפי שהובאו בפניו, הגיע למסקנה כי בזמן ששהה התובע בחופשת לידה, הגם שלא התנתק לחלוטין מעבודתו, הרי שמעורבותו בענייני החברה היתה פחות אינטנסיבית מהרגיל.

לאחר מכן, נבחנה שאלת זכאותו של התובע לדמי לידה הן לאור הסעיפים הרלוונטיים בחוק עבודת נשים והן לאור סעיף 56 לחוק הביטוח הלאומי <נוסח חדש>, התשנ"ה-1995, הקובע תנאים בהם רשאי הביטוח הלאומי לשלול מאישה את הזכות לקבלת דמי לידה, ביניהם מצב בו המבוטחת עובדת שלא במשק ביתה במהלך חופשת הלידה.

נקבע, כי כפי שעולה מההלכה הפסוקה בנושא, ואף מהסעיף עצמו, "גם מבוטח שעובד בזמן חופשת הלידה שלו, מחוץ למשק ביתו, אינו צפוי לשלילה אוטומטית ומלאה של דמי הלידה עקב כך. הסמכות לשלול דמי לידה נתונה לנתבע, ועליו להפעיל שיקול דעת בעניין זה ולשקול אם העבודה מחוץ למשק הבית מצדיקה שלילה כלשהי של דמי הלידה, ואם כן - באיזו מידה".

למאמרים נוספים בנושא דמי לידה, חופשת לידה ועוד:
איך לדאוג לעצמך לאחר הלידה
חופשת לידה בתשלום - לא לכל אחת
זכויות נשים בהריון: האם מותר לפטר אותך?
חופשת לידה, האמנם?
הוא נולד... מה עכשיו?

כמו כן ומאחר ומדובר בביטוח הלאומי, עליו להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לכללים החלים על כל רשות מוסמכת, לרבות הענקת זכות הטיעון למבוטח. בענייננו, מתח בית הדין ביקורת רבה על המוסד לביטוח לאומי, אשר כלל לא נימק את סיבת סירובו להעמיד לזכות התובע את מלוא סכום דמי הלידה ולא פירט אילו נימוקים עמדו לנגד עיניו עת החליט כאמור, כי אם שלל אוטומטית את זכאותו של התובע לקבלת מלוא סכום דמי הלידה, ללא שהוכיח הפעלתו של שיקול דעת כלשהו.

מכיוון שכך ולאור העובדה כי הוכח שהתובע לא קיבל כל שכר בעבור עבודתו בזמן חופשת הלידה, וכי כל עבודתו הסתכמה בביצוען של מספר שיחות טלפוניות, הוחלט לקבל את התביעה ולחייב את הביטוח הלאומי בתשלום הסכום המלא של דמי לידה להם זכאי התובע בעבור התקופה ששהה בביתו עם בנו התינוק.

* לאתר משרד עורכי הדין "דורון-טיקוצקי-עמיר-מזרחי" - לחצו כאן.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר