רשלנות רפואית. כשהרופא לא מפנה לבדיקה

גילוי מוקדם של מקור בעיה רפואית מונע נזק רב יותר וזמן החלמה ממושך יותר. הגילוי המוקדם של מקור הבעיה חיוני בכל הבעיות הרפואיות כך שבמקרים בהם לא בוצעה בחולה בדיקה ראויה ומתאימה לנסיבות העניין על ידי הצוות הרפואי, קיים סיכוי רב להטלת אחריות על הצוות הרפואי וניתן לחייבם בפיצויים כלפי החולה בגין רשלנות רפואית.

בתביעה של הנערה רותם אביטן נגד אחת מקופות החולים עלתה סוגיה זו בבית המשפט. התובעת חשה בכאבי בטן בעת ששהתה בבית הספר ונבדקה על ידי האחות, בסיום הבדיקה נשלחה לביתה. למחרת, הגיעה למרפאת קופת החולים ונפגשה עם רופא משפחה וכירורג שהפנו אותה לבדיקה בחדר המיון של בית החולים "קפלן" על מנת לשלול סיבוך כירורגי. שם בדק אותה רופא ילדים בלבד שאבחן באופן שגוי כי מדובר בדלקת ריאות ושלח אותה לביתה עם מרשם אנטיביוטי.

למידע נוסף על רשלנות רפואית, בריאות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רשלנות רפואית
פורום רפואת משפחה
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות רפואיות
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב

בבוקר שלמחרת, לאחר שהכאבים החריפו, רותם הגיעה שוב לבית החולים, שם אובחנה כסובלת מדלקת בתוספתן (פנדיציט) ולאחר 12 שעות נותחה ואז התברר כי התוספתן התנקב בשל הזמן שחלף ונוצרו בשל כך הדבקויות של המעיים. לאחר הניתוח אושפזה למשך 13 ימים למרות שזמן אשפוז סטנדרטי לאחר ניתוח תוספתן הוא רק 36 שעות.

התובעת טענה כי התנהגותו של בית החולים היתה בגדר רשלנות רפואית עקב כך שנבדקה על ידי רופא ילדים בלבד בביקורה הראשון בבית החולים ושלא זכתה לבדיקה על ידי כירורג. לטענת רותם, כירורג היה מזהה את הדלקת בתוספתן בשלב מוקדם יותר ומונע ממנה סבל רב ותקופת החלמה ממושכת יותר.

השאלה שעמדה על הפרק בפני בית המשפט הייתה האם בנסיבות העניין הספיקה בדיקה של רופא ילדים בעל מומחיות ברפואה דחופה או שהייתה חובה לערוך אף בדיקה של כירורג?

עקב חוות דעת סותרות של מומחים שהעידו מטעם כל אחד מהצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט שקבע כי אם התובעת הייתה נבדקת בתחילה על ידי כירורג, סביר להניח כי היה מגלה את הדלקת בתוספתן וכתוצאה מכך היה מוענק לתובעת טיפול רפואי הולם שהיה מונע ממנה סבל ונזק.

לאור חוות דעת זו הקובעת בעצם כי התרחשה רשלנות רפואית קיבל השופט את טענות התובעת. על כך הוסיף השופט קביעה לפיה במצב שבו חולה מופנה על ידי כירורג לבדיקה מקיפה יותר בחדר מיון, יש להקפיד על כך שגם שם ייבדק על ידי כירורג שייתן את חוות דעתו בנוגע למקור הבעיה. במידה ובית החולים לא יפעל כך, תהיה זו רשלנות רפואית וסטייה מסטנדרט סביר.

למאמרים בנושא רשלנות רפואית ועוד:
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית?
מחקר: הרופאים בישראל מפחדים מתביעות
רשלנות רפואית טרם לידה: איך לתבוע ומתי?
רשלנות רפואית בעת הסרת משקפיים בלייזר
השיטות של חברות הביטוח לדחות תביעות

השופט המשיך להסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וקבע כי החוסר בבדיקה על ידי כירורג הוא זה שגרם לזמן ההחלמה הממושך של התובעת ולסבל מיותר. משקבע כך עלתה התנהגות בית החולים בגדר רשלנות רפואית.

בקביעתו לשיעור הפיצויים התייחס השופט לעובדה כי לתובעת לא נוצרה נכות בעקבות האירוע והטיל על בית החולים תשלום בגובה של 20,000 ₪ עקב הסבל שנגרם לה.

אם כן, מתביעה זו אנו למדים כי במקרים שבהם לא נשלח החולה לבדיקות רפואיות שיכולות היו למנוע נזק רב יותר והחלמה ממושכת יותר, יתכן כי התבצעה רשלנות רפואית וקיים סיכוי רב להטלת אחריות על הצוות הרפואי ולקבלת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

* לאתר משרד עורך דין עופר סולר - לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר