בדיקות גנטיות לפני הריון: המדריך השלם

כולנו רוצים ילדים מוכשרים, יפים, בטוחים בעצמם, אבל בעיקר, בריאים. הגנטיקה של ימינו מאפשרת להורים לבדוק עוד במהלך ההריון ואף לפניו, עד כמה סביר שילדם יהיה בריא או, יותר נכון, עד כמה סביר שיהיה נשא או חולה במחלה גנטית.

ראשית, להלן מעט הסברים תיאורטיים (ומעט מסובכים) לגבי גנטיקה ומחלות גנטיות: יוהאן גרגור מנדל (1822-1884) אבי הגנטיקה המודרנית, היה הראשון שהגדיר את חוקי התורשה. הוא גילה שיטתיות בהעברת תכונות (במינוח כיום – גנים) מדור האבות לדור הבנים. לכל אדם יש שתי מערכות של גנים, שאותן ירש מהוריו – מערכת אחת מהאב ומערכת אחת מהאם. בסה"כ לאדם יש כ-50,000 גנים הממוקמים על פני יחידות תורשה הנקראות כרומוזומים. 23 זוגות כרומוזומים נמצאים בגרעין התא – הביצית והזרע הם התאים היחידים בגופינו המכילים רק נציג אחד מכל זוג כרומוזומים. בעת ההפריה, הזרע מוסיף את המטען הגנטי שלו (23 כרומוזומים בודדים) לזה של הביצית, כך שבכל תא בגוף העובר יש שוב 46 כרומוזומים – 23 מהאם ו-23 מהאב.

דומיננטי או רצסיבי
במחלה המועברת בתורשה דומיננטית, אחד מכל שני צאצאים של ההורים יהיה חולה, לעומת זאת, במחלה המועברת בתורשה רציסיבית, אחד מארבעה צאצאים יהיה חולה. הגנים בכללותם משמשים כקוד ליצירת חלבון – כל גן והחלבון שלו, המינון התקין הוא שני גנים פעילים. כאשר גן אחד פעיל והשני אינו פעיל – נוצרת רק חצי מכמות החלבון התקינה. המחלות התורשתיות נגרמות כתוצאה מגנים פגומים, העוברים בתורשה מההורים אל הצאצאים. כאשר החלבון המקודד ע"י אותו גן פגום הוא חלבון מבני, כמו רקמת חיבור או סחוס, נוכחות החלבון הפגום (אם כי בחצי מינון) תביא לביטוי קליני של המחלה. מחלה מסוג זה תועבר בתורשה דומיננטית. כאשר החלבון המקודד ע"י הגן הפגום הוא אנזים, חצי מכמותו מספיקה לחיים תקינים. מחלה המתבטאת רק כאשר שני הגנים המקודדים לה פגומים, תועבר בתורשה רצסיבית. לפיכך, ההבדל בין סוגי התורשה במחלות גנטית הוא הבדל קליני ולא הבדל במנגנון הגנטי.

לשאלות בנושא בדיקות גנטיות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום מחלות גנטיות, מחלות מטבוליות, יעוץ גנטי טרום לידתי
פורום הריון ולידה
פורום אולטרה סאונד בהריון
פורום חרדה מהריון, חרדה בהריון
פורום הכנה ללידה

מחלות גנטיות אשר עוברות בתורשה דרך כרומוזומי המין, נישאות בד"כ על כרומוזום X של האם ומועברות לילד בתורשה "דומיננטית" או בתורשה "רצסיבית". במחלות אלו, המועברות בד"כ בתורשה רצסיבית, 50% מהבנים יהיו חולים ו 50% מהבנות יהיו נשאיות למחלה, כמו האם.

מחפשים את הנשאים

בכל הריון של זוג בריא קיים סיכון של כ-3% להתפתחות עובר עם מום מולד, הפרעה התפתחותית או מחלה גנטית (תורשתית). כאשר ידוע על בעיה גנטית שהופיעה בהריון קודם או במשפחה המורחבת, סיכון זה עלול להיות גבוה יותר. מידי שנה נולדים בארץ כ-140,000 תינוקות. בערך 4,500 מהם (כ-3%) ייוולדו כשהם לוקים במומים מולדים משמעותיים המחייבים טיפול. הסיכון ללקות במחלה גנטית כלשהיא גבוה יותר במקרה של נישואין בין קרובי משפחה (קרבת דם), רקע משפחתי של מחלה, ולידה בעבר של ילד הסובל מההפרעה גנטית מסוימת.

בדיקות גנטיות, או בשמותיהן הנוספים: 'בדיקות נשאות למחלות גנטיות' ו'בדיקות סקר גנטיות', מוצעות בד"כ לזוגות בריאים ועשויות לעזור באיתור מוקדם של חלק מהנשאים של מחלות תורשתיות, הרבה לפני הלידה ואולי לפני הכניסה להריון. בדיקות גנטיות מתבצעות לפני ההריון או בתחילתו ומאפשרות איתור מחלות גנטיות שונות, במטרה לגלות זוגות בסיכון. בדיקות גנטיות מנסות לאתר את הנשאים ה"סמויים" (אנשים בריאים, אשר אינם יודעים כי הם נשאים), ובעיקר זוגות ששניהם נשאים של אותה מחלה תורשתית (רצסיבית), עוד לפני שיוולד להם צאצא חולה. הרופא הגנטיקאי או היועץ הגנטי יציעו את הבדיקות הגנטיות המתאימות בהתייחסות להיסטוריה המשפחתית של מחלות תורשתיות ולמוצא האתני של בני הזוג. כאשר בוצעו בדיקות אבחנתיות אשר תוצאתן לא תקינה, הרופא/היועץ הגנטי יציע לבני הזוג כלים להתמודדות עם המצב (בדיקות המשך/ הפסקת הריון). מגבלת הבדיקות הגנטיות היא שהבדיקות המוצעות כוללות רק מספר מצומצם של מחלות ולכן אינן יכולות לאתר את כל המחלות התורשתיות הקיימות.

אלו בדיקות גנטיות יש לבצע?

בשנים האחרונות חלה התפתחות מהירה בהבנת הבסיס הגנטי במספר גדול של מחלות תורשתיות. עם התקדמות המחקר הרפואי בתחום, מתגלה גם הבסיס הגנטי של מחלות נוספות ובהתאם, מתווספות בדיקות גנטיות חדשות.

בשל ריבוי הבדיקות, העלות הגבוהה ואי הוודאות בקרב זוגות רבים, פרסם איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל ניירות עמדה, במטרה לדרג את הבדיקות על פי סדר חשיבות והתאמתן לקבוצות שונות באוכלוסייה. כל זוג יכול לפנות לרופא המטפל, או למכון הגנטי, בכדי לקבל יעוץ לגבי בדיקת הסקר הרלוונטית להם (בהתאם למוצא).

איגוד הגנטיקאים אף הגדיר בפרוטוקול את הסיבות להכללת בדיקה גנטית כבדיקת סקר באוכלוסיה: המחלה מוכרת היטב והבסיס הגנטי שלה ידוע באוכלוסיה הנבדקת; שיעור הנשאים של המחלה באוכלוסייה הוא לפחות 1:60; קיימת נגישות גבוהה של האוכלוסייה לביצוע הבדיקה ולייעוץ גנטי; הבדיקה מאפשרת גילוי של לפחות 90% מנשאי המחלה.

בדיקות הסקר הגנטיות חולקו על ידי אנשי האיגוד לארבע קטגוריות:

1. בדיקות גנטיות מומלצות - לכלל האוכלוסייה או לאוכלוסיות בסיכון.

2. בדיקות גנטיות שניתן לבצע - מדובר בבדיקות סקר למחלות גנטיות חמורות, ששכיחותן נמוכה מ- 1:60. בקטגוריה זו יש בדיקות סקר גנטיות, שאין חובה להציע אותן למי שנמנים עם האוכלוסיות המתאימות, אך יש חובה לידע על קיומן.

3. בדיקות גנטיות לא מומלצות.

4. בדיקות גנטיות שהכללתן בסקר שנויה עדיין במחלוקת.

להלן הבדיקות הגנטיות הקיימות לפי מוצא

1. בדיקות גנטיות המוצעות לבני רוב העדות

קבוצה זו כוללת את המחלות: תסמונת ה-X השביר, ציסטיק פיברוזיס ו-SMA. בנוסף, מומלץ לבצע בדיקת נשאות למחלת טיי זקס בבני כל העדות.

תסמונת ה-X השביר
הלוקים במחלה סובלים מפיגור שכלי. מאפיינים נוספים כוללים מצח גבוה, אוזניים ארוכות ואשכים גדולים מהרגיל. כרומוזום X הינו בעל שתי זרועות, ארוכה וקצרה. בקצה הזרוע הארוכה חל שיבוש באחד הגנים הנקרא FMR. הגן FMR כולל בתוכו רצפים שחוזרים על עצמם. ככל שהרצפים חוזרים על עצמם מספר רב יותר של פעמים, כך גדל הסיכון לצאצא חולה. המחלה עלולה לעבור לתינוק רק כאשר האם היא הנושאת את הגן הפגום, ולכן בדיקת הנשאות נעשית לאם. אחת מ-300 נשים לערך נושאת את השינוי הגנטי הגורם למחלה. אם מתגלה בבדיקה שהאם נשאית, ניתן לבצע בדיקת סיסי שילייה או בדיקת מי שפיר, כדי לברר אם הגן הפגוע עבר לעובר.

ציסטיק פיברוזיס
מחלה תורשתית קשה, הפוגעת בתפקוד הריאות והלב. תוחלת החיים הממוצעת של חולי ציסטיק פיברוזיס נמוכה, למרות שבשנים האחרונות פותחו שיטות טיפול חדישות שמאריכות את חייהם של החולים. מוטציות בגן לציסטיק פיברוזיס זוהו ברוב עדות ישראל וגם בקרב מי שאינם יהודים. שיעור הנשאים נע בין 1:25 ל-1:100 באוכלוסיות שונות.

איגוד הגנטיקאים ממליץ על ביצוע הבדיקה לאיתור נשאות לציסטיק פיברוזיס לכל הזוגות שמעוניינים להביא ילד ולמי שכבר בהריון. רצוי שבן זוג אחד יבצע את הבדיקה, ואם הוא יימצא נשא, יבצע את הבדיקה גם בן הזוג השני.

מחלת ה-SMA
מחלת שרירים ניוונית המופיעה בדרגות חומרה שונות. הצורה החמורה ביותר מוכרת כ"סוג 1", או מחלה ע"ש WERDNIG-HOFFMANN. סימני המחלה - חולשת שרירים כללית, ובהמשך איבוד היכולת לבלוע ולנשום, מופיעים בחודשים הראשונים של החיים. לרוב המחלה גורמת למוות לפני גיל שנתיים. בצורות האחרות של המחלה יש סימנים קלים יותר וההתקדמות איטית יותר. כאשר מאובחן ילד חולה ניתן להסיק כי שני הוריו נשאים של המחלה. בישראל ידוע כי המחלה שכיחה בחלק מהאוכלוסייה הערבית. לגבי האוכלוסייה היהודית שכיחות הנשאים נעה בין 1:40 ל- 1:60 בעדות השונות. רק לאחרונה פותחה בדיקה לאבחון נשאים וכיום ניתן לבצע בדיקת נשאות למחלה ברוב המכונים הגנטיים בארץ.

מחלת טיי זקס

גורמת להרס מערכת העצבים של התינוק ע"י אגירה של חומר שומני בתאים. ילד החולה במחלה ייראה בריא עד גיל ארבעה חודשים לערך, עת מתחילה הידרדרות כללית ומהירה, הכוללת אובדן כישורים מוטוריים - הילד מפסיק לזחול ולהסתובב, מאבד את היכולת לתפוס דברים בידיו ובהמשך מתעוור ומאבד את יכולת האכילה והבליעה. המוות מתרחש, על פי רוב, עד גיל ארבע. שיעור נשאות הגן למחלה באוכלוסיה של יהדות אשכנז הוא 1:30. בין כל 900 זוגות קיים זוג אחד שבו שני בני הזוג נושאים את הפגם למחלה, ואז הסיכוי ללידת ילד חולה הוא 25%. בדיקת הסקר לטיי זקס מבוצעת במימון משרד הבריאות. בזמן ההריון הבדיקה נעשית בדמו של הבעל. כאשר האישה אינה בהריון ניתן לבדוק את האישה.
<@ --- IMG_2 --- @>

2. בדיקות המוצעות לבני הזוג ממוצא אשכנזי מלא או חלקי (בנוסף לבדיקות הנ"ל)

מחלות חמורות ושכיחות

דיסאוטונומיה משפחתית, מחלת קנוואן.

מחלות חמורות אך שכיחות פחות

אנמיה ע"ש פנקוני מסוג C, מחלת בלום, מחלת נימן פיק מסוג A, מוקוליפידוזיס 4, מחלת Usher, מחלת אגירת גליקוגן מסוג 1, מחלת סירופ מייפל (MSUD), מחלת ניוון שרירים (nemaline myopathy).

מחלות שדרגת חומרתן נמוכה יותר, אך הן שכיחות בקרב אשכנזים וניתנות לבדיקה

מחלת גושה, מחלת אלפה 1 אנטי טריפסין, חירשות הנגרמת ע"י הגנים קונקסין 26 ו-30. בסך הכל מוצעות כיום 17 בדיקות לזוגות ששניהם ממוצא אשכנזי מלא או חלקי.

3. בדיקות המוצעות לבני זוג ממוצא זהה שאינו אשכנזי (גם באופן חלקי)

מחלות גנטיות חמורות ושכיחות

ליהודים ממוצא עירקי: מחלת קוסטף (MGA 3), ציסטיק פיברוזיס.

ליהודים ממוצא צפון אפריקאי (במיוחד מרוקו וטוניס): אטקסיה טלנגיאקטזיה (AT), מחלת אגירת גליקוגן מסוג 3, מחלת פנקוני מסוג A.

ליהודים יוצא בלקן: דיסאוטונומיה משפחתית ומחלת אגירת גליקוגן מסוג I.

ליהודים ממוצא תימני: מחלת פניל קטונוריה (PKU) ומטכרומטיק לאוקודיסטרופי (MLD).

ליהודים ממוצא לובי: מחלת ניוון שרירים מסוג 2B, מחלת MLC1.

מחלות חמורות אך שכיחות פחות

ליהודים יוצאי בלקן מציעים את המחלות שתוארו לעיל כמתאימות לזוגות ממוצא אשכנזי. לאלה שאינם מעוניינים לבצע את הסקר הרחב, מומלץ לבצע לפחות בדיקה למחלת דיסאוטונומיה משפחתית ומחלת אגירת גליקוגן מסוג 1.

מחלות שניתנות לבדיקת סקר, אך דרגת חומרתן נמוכה

מחלת אלפה 1 אנטי טריפסין, חירשות הנגרמת ע"י הגן קונקסין 26.

למאמרים נוספים בנושא בדיקות גנטיות, מחלות גנטיות ועוד:
בדיקות גנטיות: למנוע מומים מולדים
מי שמע על מחלת פברי?
10 מיתוסים על בדיקות גנטיות לפני הריון
PGD - אבחון גנטי טרום השרשה
הריון ראשון - איך מתכוננים אליו?
מחשבון ביוץ

4. בדיקות המוצעות לבני זוג, שאחד ממוצא אירופאי נוצרי והשני אשכנזי (גם באופן חלקי)

מחלות שדרגת חומרתן נמוכה יותר, אך הן שכיחות באוכלוסיית האשכנזית דווחו גם אצל נוצרים וניתנות לבדיקת סקר: מחלת גושה מסוג 1, מחלת אלפה 1 אנטי טריפסין, חירשות הנגרמת ע"י הגנים קונקסין 26 ו-30.

5. בדיקות המוצעות לבני זוג שאחד ממוצא אירופאי נוצרי והשני אינו אשכנזי (גם באופן חלקי)

מחלות שניתנות לבדיקת סקר, אך דרגת חומרתן נמוכה יותר: חירשות הנגרמת ע"י הגן קונקסין 26.

לסיום, חשוב להדגיש

בדיקות גנטיות מוצעות לפי מוצא או לפי סיפור משפחתי. מי שנבדקו ונמצאו נשאים יופנו לייעוץ גנטי ולהמשך בדיקות במהלך ההריון (בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שלייה), כדי לברר אם העובר אכן סובל מאותה הפרעה גנטית שסומנה ע"י בדיקת הנשאות של ההורים.

חשוב להזכיר שוב, שבדיקות הנשאות מוגבלות למספר קטן של מחלות גנטיות השכיחות יותר באותה קבוצה אתנית או באותה משפחה. מחלות אלו מהוות פחות מאחוז אחד (1%) מכלל המחלות התורשתיות. מכאן נובע, שבדיקת מי שפיר המבוצעת בעקבות איתור נשאות למחלה תורשתית אצל בני זוג, תשלול בסבירות גבוהה שהילד יהיה חולה באותה מחלה שנבדקה, אך אינה מוודאת העדר מחלות אחרות בעובר ואינה ערובה לילד בריא.

* לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר