הורים, כך משפרים קשר בין אחים

בכל בית ובקרב כל הורה, מערכת היחסים בין אחים הינה ערך נעלה. במשפחות מעין אלה נשמע הורים מסננים לעבר ילדיהם: "לא משנה מה קורה ביניכם, זה אח שלך, אסור לך להתייחס אליו כך". הילדים יפנימו זאת וישמעו זאת מגיל אפס ועד בכלל. אז נכון- אחים לא בוחרים, וגם כאשר קיים שוני גדול בין השניים, זה לא עילה לניתוק קשר ולו הבסיסי ביותר.

מה המקום שלנו כהורים בתפקיד זה? האם יש להתנהלותנו השפעה? חשוב לדעת שלנו ישנה השפעה ניכרת על הקשר בין אחים. תפקידנו אינו נמדד רק באימרות ובסיסמאות אלא גם בהתנהלות נכונה בפועל. תחרותיות בין אחים היא בעיה שכיחה ובולטת בבתים רבים. לעתים, אנו כהורים מלבים את אש התחרות בלי להתכוון לכך. הדבר מתבטא בפרטים הקטנים: למשל, אמא, כשאת רוצה ששניהם יתלבשו בזריזות, את יוצרת מתח באומרך: "בואו נראה מי מסיים להתלבש ראשון". זו כבר תחילתה של תחרות.

למידע נוסף בנושא קשר בין אחים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום פסיכולוגיה ילדים, ייעוץ להורים
פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום הורות טבעית

הפערים שאנו ההורים יוצרים מתבטאים גם בהכרזות השונות על ילדינו בשיחות עם מכרים: "הגדול מבריק בלימודים, אבל הקטן ספורטאי מצטיין". הערה כזאת פותחת פערים, יוצרת תחרותיות ואף מקבעת ומשעתקת את הילד במעמדו. הילד אפילו לא ינסה להיות טוב ולהתמקצע בדבר האחר כי הלא אחיו הוא הטוב בתחום.

מדוע אנו משתמשים במילה "אבל"? למה אנו צריכים לספר על כישורי האחד תוך השוואה ופירוט כישורי האחר? חשוב שנדע שאפשר ונכון לשבח את אחד הילדים מבלי להזכיר את האחר. כך אנו נלמד אותם, שקיום האחד אינו מהווה איום על אחיו. לעומת הדעה הרווחת, דווקא זו הדרך להפחית את הקנאה. כמו כן, כהורים, אנו צריכים להימנע מ"כריתת ברית" עם אחד הילדים ולבקש ממנו להסתיר דבר מה מאחיו. "אני אתן לך אבל אל תספר לו". זוהי טעות שתיצור תחרות ביניהם ואף חוסר אמון כלפיכם.

למאמרים נוספים בנושא ילדים:
איך תרגילו תינוק חדש למגע, תנועה וקול?
ילד שני, ומה עם הראשון?
תינוק חדש פוגע בחיי הנישואים
הורים, תירגעו - זו רק אוושה בלב
התקפי זעם אצל ילדים: גיל ההתבגרות הקדים

סיטואציה מוכרת להורים היא סיטואציה בה הם "עומדים למשפט" ומואשמים על ידי אחד הילדים שהם אוהבים את האחר יותר. לרוב נשמע אותם עונים: "אנחנו אוהבים את שניכם אותו הדבר". אין להתייחס לאהבה כלפי ילדיכם כדבר בר השוואה. כל השוואה, חיובית או שלילית, אינה נכונה. כל ילד הוא יחיד ומיוחד עבורכם, כל אחד מילדיכם הוא אושר עילאי אחר, שונה וכמובן שאת שניהם אתם אוהבים. אין מקום להשוואה כי אהבה היא דבר מיוחד, אחר, ולכן אנו אוהבים כל אחד בצורה שונה, מיוחדת לו. הם אינם אותו הדבר וכך גם הרגשות אליהם.

כדי להפגין אהבה אישית, פרטנית, חשוב מידי פעם לבלות פרקי זמן רק עם אחד הילדים ולעשות יחד את מה שמיוחד לו, מה שהוא אוהב במיוחד. הרי כל ילד הוא שונה, עם מאפיינים מיוחדים ותחביבים אחרים.

כאנשים בוגרים אנו יודעים שברוב המקרים, גם אם נגור במרחק אלפי קילומטרים מאחינו וגם אם לא נדבר איתם, עדיין תהיה להם השפעה ניכרת על חיינו, על מי שאנו. בשל כך, חשוב שנדע מהו מקומנו כהורים במערכת יחסים משמעותית זו.

* לאתר של נעמה סבג שמש - לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר