כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז (ADHD)?

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) נחשבות כיום לרשימת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד, ויש להן השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בהן. במחקרים שונים נמצא כי 10%-5% מהילדים בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים, אך גם בנות סובלות ממנה (ביחס 5:1).

לדעת חוקרים רבים, דרישות המערכת החינוכית רבות יותר כיום מבעבר והמסר להצלחה בחיים עובר דרך המסננת האקדמית. המצוינות והשאיפה למצוינות גורמים למצבי לחץ כרוני אצל ילדים ללא קשיים כלל ובוודאי, אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

כיום רואים יותר ילדים המאובחנים בהפרעה זו, מכיוון שעד לשנים האחרונות היו הילדים בעלי ההפרעה הקלה מסתדרים במערכת החינוך הרגילה. הכיתות המאוכלסות במספר רב של ילדים אשר אינן מאפשרות לצוות המורים להתייחס לתלמיד לפי צרכיו האינדיבידואליים השונים, מהוות גורם שלילי או פקטור בהגדלת מספר הילדים המתקשים בכיתות הרגילות.

סיבה נוספת היא המודעות ההולכת וגוברת להפרעות רגשיות שונות בקרב ילדים ולצידן הרצון של ההורים שלא "לטאטא מתחת לשטיח" בעיות שקיימות. הסטיגמה ביחס לפסיכיאטריה, למרות התפיסה החברתית הרחוקה ממצב אופטימאלי, הולכת ופוחתת והפרעה נפשית נחשבת עדיין כהפרעה רפואית לכל דבר.

לשאלות על הפרעות קשב וריכוז, ADHD ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום פסיכולוגיית ילדים, ייעוץ להורים
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה

לכל מחלה ברפואה יש אספקטים גופניים-פיזיים ואספקטים נפשיים וכך גם למחלות נפשיות. אחרי הכל, גוף ונפש חד הם, ולא ניתן להפריד ביניהם. לכן מן הראוי שהאבחון והטיפול יתייחסו לכל ההיבטים של כל הפרעה, כדי להביא להצלחה אופטימאלית של הטיפול.

כיצד מתפתחות הפרעות קשב וריכוז? התפתחות הפרעות קשב וריכוז אינן מבוססות על גורם יחיד, אלא על מכלול גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וחברתיים המעצבים את הסינדרום המלא. ההפרעה היא רב דורית, ובין החוקרים נעשים מאמצים גדולים ביותר לגלות גנים הקשורים להפרעה זו.

ההפרעה הבסיסית הינה נוירו- ביולוגית ומבוססת על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו. מקובל לחשוב כיום שהליקוי הוא באזור הקדמי של המוח, וכי המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטור) העיקרי המעורב הוא דופמין, כאשר בין האחרים מוזכרים סרוטונין ונוראדרנלין.

שני עקרונות מנחים אותנו בבואנו להבין הפרעות קשב וריכוז:

1. העיקרון המולטי- מולקולריטי. כלומר הפרעה עם אספקטים רבים מתחומים שונים: נוירולוגיים, פסיכיאטריים, מוטוריים, שפתיים, חינוכיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומשפטיים.

2. העיקרון ההתפתחותי. כלומר ההפרעה אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת על ציר הזמן מהגיל הרך, גיל ביה"ס, גיל ההתבגרות, צבא וגיל הבגרות. להפרעה ביטויים מגוונים בגילאים השונים, בהתאם למכלול התכונות של האדם הנושא אותה ובהתאם לסביבת החיים שבתוכה הוא מצוי.

האם ניתן לתת פרוגנוזה (תחזית להתפתחות מחלה) לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז? פרוגנוזה הקשורה לנושא בעיות קשב וריכוז הינה מורכבת וקשה לניבוי. בניגוד למחשבה שרווחה עד שנות ה-70, ההפרעות אינן נעלמת בגיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות כ-30% מהלוקים יבריאו מהפרעה זו, אולם ביחס לאחרים רובם יסבלו עדיין מסימפטום רב משמעות גם בחייהם הבוגרים. כ-25% מהם יפתחו אישיות אנטי-סוציאלית הכוללת עימות עם החוק, עבריינות והתמכרויות לסמים. כ-35% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה, בין השאר מכיוון שבמקרים רבים מתחיל הילד את דרכו בביה"ס בכישלון וחוויות הכישלון מובילות להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד.

ככל שאבחון הפרעות קשב וריכוז נערך מוקדם יותר, תהיינה פחות השפעות משניות של ההפרעות והטיפול יהיה יעיל יותר. הדבר נכון ביחס לכל הפרעה פסיכיאטרית, אשר עקב סטיגמה חברתית וסיבות נוספות אינה מגיעה לאבחון בשלבים המוקדמים של ההפרעה. למרבית הילדים הסובלים מבעיית הפרעות קשב וריכוז ישנן גם הפרעות פסיכיאטריות אחרות שחשוב לאבחנן ולטפל בהם, לדוגמה: פיגור שכלי, הפרעות התנהגות, הפרעות חרדה ודיכאון, הפרעה בהתפתחות האישיות, התמכרות לסמים ולאלכוהול, תסמונת טורט ועוד.

האם יש קשר בבין הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה? ליקויי למידה מופיעים באחוז גבוה כתחלואה נלווית לאותן הפרעות קשב וריכוז, ולכן כה רבה חשיבות האבחון הדידקטי, אבחון סימנים נוירולוגים "רכים" לא מוקדיים ואבחון מוטוריקה גסה ועדינה. חשיבות קלינית עליונה נודעת כאמור, לאבחון מדוקדק של ההפרעות הנלוות בשל השפעתן על חומרת התסמינים הבסיסיים, התגובה לטיפול, מהלך המחלה והפרוגנוזה.

בדיקה רפואית כללית במקרי הפרעות קשב וריכוז. מאחר וקיימות תסמונות רפואיות המחקות תסמינים של הפרעות קשב וריכוז הדורשות טיפול ספציפי שונה, חשובה בדיקה רפואית הכללית, זאת על מנת לשלול ליקויים בלתי מאובחנים בראייה או בשמיעה, הפרעות אפילפטיות שונות, הפרעות מטבוליות והורמונאליות, הפרעות בשינה ועוד. כמו כן תסמונות פסיכיאטריות כגון דיכאון ומצבי חרדה שונים כגון תסמונת פוסט טראומה, עשויים להיראות כהפרעה בקשב וריכוז ומתן ריטלין לילדים אלה עלול להחמיר את מצבם.

בתהליך האבחון המקיף שמבצע פסיכיאטר הילדים והנוער, שהוא בהכשרתו הבסיסית רופא, הוא ישלול הפרעות רפואיות-פיזיות והפרעות פסיכיאטריות ראשוניות העשויות לחקות תסמיני הפרעות קשב וריכוז. הטיפול בהם, כאמור, שונה לחלוטין מהטיפול בהפרעת קשב וריכוז אמיתית.

כיצד מאבחנים בעיות קשב וריכוז? האבחנה של בעיות קשב וריכוז היא בעיקרה קלינית. השאלון המקובל בארץ - קונרס (CONNERS) - הינו שאלון הניתן להורים ולמורים למילוי ידני וחסרונו בכך שהוא סובייקטיבי ומתמקד בהתנהגות הנצפית, יותר מאשר בקשב. חיסרון זה גורם להתמקדות בהיבט ההיפראקטיבי, שהוא מן הסתם הבולט לעין.

נעשו ניסיונות לפתח מבחנים אובייקטיבים להערכת מרכיב הקשב, כגון מבחן התפקוד המתמשך (CPT). מבחנים אלה בודקים ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.

הפרעות קשב וריכוז מורכבות משלושה סימפטומים קליניים:

1. ליקוי בקשב. ילדים אלה מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא ולכן ישנו גם קושי בארגון - הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד. לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלויזיה, מחשב ). מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.

למאמרים נוספים בנושא הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ועוד:
לקחתם את ילדכם כבר לטיפול ביופידבק?
על ריטלין לילדים - בעד ונגד
הפרעות קשב וריכוז? קררו את הילד
על הפרעות קשב וריכוז במבוגרים
הפרעות קשב: יותר כושר, פחות ריטלין

2. פעילות יתר. מדובר בשילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן. הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית והם מלוּוים באי שקט פסיכו-מוטורי: קמים, יושבים, רצים, רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית. לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח ההורים והמורים. ילדים ללא הפרעת פעילות היתר (היפראקטיביות), ההפרעה נקראת ADD , ללא ה- H, הם קשים יותר לאבחון.

3. אימפולסיביות. מדובר בקושי לשלוט בדחפים. ילדים אלה מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד.

תגובה רגשית בעייתית משנית לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז (בשלשה מישורים - בבית, בביה"ס ובחברה):

1. בבית: ילדים אלה מתנהגים באי שקט כבר מהגיל הרך. הם מעוררים תגובת הסתייגות וריחוק מסוים אצל ההורים אבל בעיקר אצל האם, הרואה בהתנהגותם כישלון מסוים שלה. הדיסהרמוניה שנוצרה בין האם לבן בגיל הרך בעקבות ההיפרקינטיקה של הילד נמשכת שנים רבות מאוחר יותר. בעתיד ייתכנו קשיים בין אישיים.

2. בבית הספר: ילדים אלה מפריעים למורים, אשר במודע או שלא במודע מגיעים לעמדות התנגדות כלפיהם. הילדים מנותבים לעמדת כישלון ותסכול לעומת הילדים האחרים בכיתה.

3. בחברה: כאן ניכרת דחייה חברתית, פרט להשתייכותם לקבוצת הליצנים בכיתה. הם אינם אהודים ומרוחקים ממשחקים או מתפקידים בחברה. יש לסייג את קבוצת הילדים ללא הפרעות בקואורדינציה ומוטוריקה גסה אשר מצטיינים בספורט והם דווקא מקובלים חברתית וערכם בין חבריהם גבוה.

מבחינה אקדמית נוצר מעין מעגל קסמים שקשה מאוד לילד לצאת ממנו: הישגיות נמוכה, דחייה ותסכול, ירידה בערך העצמי והישגיות נמוכה עוד יותר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר