גירושין וילדים: להכין את הילד למצב החדש

הליך גירושין מתאפיין, לרוב, במתח וריבים בין בני זוג, וכך גם במצב שקודם לגירושין. הילדים, אשר חווים את פירוק התא המשפחתי, מגלים כי עליהם להתרגל למציאות חדשה ולעיתים נוטים לייחס לעצמם את האחריות והאשמה לגבי מצב הוריהם. אשמה זו עלולה ללוות את הילדים זמן רב ולהיות מקור לתחושות של דיכאון וחרדה.

כיצד להכין את הילדים למצב החדש וכיצד למזער ככל שניתן את מעורבות הילדים בהליך הגירושין ופירוק התא המשפחתי?

ראשית, על שני ההורים, ביחד ולחוד, להדגיש בפני הילדים בצורה חד משמעית אך מותאמת לגילם, כי אין להם שום קשר, לא כגורם ולא כסיבה, לתהליך שמתרחש ביניהם. על ההורים למקד את הבעיה בתחום הזוגי בלבד ולהדגיש בפני ילדיהם שהם יקרים וחשובים ושהפרידה היא ביניהם, ולא מהילדים.

אומנם הזוגיות מתפרקת, אך האחריות ההורית נשארת ועל ההורה להיות מודע שכל הצהרה שתינתן בזמן זה תעמוד למבחן על ידי הילד. הצורה שבה יעמוד ההורה בהבטחתו תהווה את הבסיס למערכת היחסים העתידית כהורה גרוש עם ילדו.

לשאלות בנושא גירושין וילדים, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות

מאחר וההורים נמצאים במאבק ביניהם, כל אחד מהם עסוק בכאב ובפגיעה של עצמו ובצורך להצדיק את עמדתו בפני הסביבה. במקרה שמדובר בילדים בוגרים, ישנה נטייה לשתף את הילד בפרטי הריב, אולם מחיר ההיחשפות לפרטים אלו הינו גבוה. לכן, למרות הצורך הראשוני לקרב את הילד על ידי חשיפת "הצד שלי" בסיפור, על ההורה להעמיד בראש סדר העדיפויות את ילדו ולהימנע מעירובו בסכסוכים הבין-אישיים עם בן/בת הזוג.

במצב קיצוני יותר, מנסה אחד ההורים לגרום לילדים לחבור אליו כנגד בן הזוג, ולגרום למצב שבו המשך הקשר העתידי עם אחד ההורים עומד בסכנה. זוגות רבים מתפתים לפגוע בבן הזוג על ידי פגיעה בקשריו עם הילדים, אולם שוכחים כי הילד נפגע בצורה קשה יותר מבן הזוג, והנזק הוא קריטי להתפתחותו.

על כן, ההורה צריך לנהוג כמבוגר אחראי ולזכור שמנקודת הראות של הילד, יש לו אמא אחת ואבא אחד, ולאחריותם ההורית אין תחליף. להורה אסור לפגוע בקשר של בן הזוג שלו והילד מאחר והפגיעה מעצבת את המשך התפתחותו של הילד והסתכלות שלו על מושג הזוגיות.

לא אחת ניתן למצוא ילדים להורים גרושים שנושאים איתם הצהרות כגון :"אני לא אתחתן לעולם, ואם אתחתן בטוח שאתגרש". הצהרות אלה מבוססות על תפיסת עולם שעוצבה תוך הקשבה להורה שנפגע בזוגיות. על ההורה להדגיש בפני הילד שהכישלון במערכת היחסים הינו כישלון פרטי של ההורים בניסיונם לבנות זוגיות.

בהתאם לגיל הילדים יש לשבת איתם, רצוי שני ההורים ביחד, ולספר להם שאמא ואבא החליטו להיפרד מכיוון שהם לא מסתדרים אחד עם השני, יש ביניהם ריבים וכעסים והדרך שהם חיו בה כבני זוג הביאה אותם למצב שבו הם הבינו כי הם לא יכולים להמשיך לחיות יחד. חשוב להסביר לילדים כי למרות שהזוגיות הסתיימה, ההורות המשותפת ממשיכה לתמיד.

יש לצפות שילדים לא יקבלו בקלות את הידיעה, אולם ילד שחי בבית בו הוריו לא הסתדרו האחד עם השני זמן מה, חש את המתח ונחשף לשבירת הזוגיות. במידה ועל אחד מבני הזוג נכפתה הפרידה, עובדה המעצימה את תחושת הנטישה שלו עצמו, עליו להיות זהיר על מנת לא להעביר תחושה זו לילדים.

חשוב להדגיש כי בעקבות ההורות המשותפת ימשיכו ההורים לפגוש האחד את השניה למרות שבירת הזוגיות, לעיתים אפילו כמה פעמים בשבוע, בחזקה משותפת, בטקסים בבית ספר, אסיפות הורים, חוגים וכדומה ויידרשו לקבל החלטות משותפות לגבי הילדים.

למאמרים בנושא גירושין וילדים, ועוד:
מי קובע משמורת על הילדים?
הכללים שיצילו לכם את הנישואים
גירושין: ילדים אצל אמא או אבא?
ביטחון עצמי, איך תעניקו ממנו לילדכם
על אימון זוגי, אישי ומשפחתי

המצב האידיאלי הוא כאשר ההורים מסוגלים לקיים תקשורת פתוחה במהלך הגירושין ולאחריהם. אם הדבר אינו מתאפשר בגלל משקעים רגשיים כאלה ואחרים, ההמלצה היא לפנות לטיפול שיגשר על הכעסים ויאפשר לנסח צורת התנהלות שתהיה הולמת יותר כהורים.

כחלק מתהליך הפרידה יש לנסות ולהגיע ככל האפשר להבנות משותפות לגבי צורת הקשר העתידי עם הילדים, מגורים, זמני שהייה עם כל הורה וכו'. יש לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם כבני הזוג המתגרשים, ולשתף במידת האפשר - ובהתאם לגיל - את הילדים. ההסדר שייבחר תלוי בנתונים השונים בכל מקרה ואצל כל משפחה.

במקרים רבים הילדים נשארים בחזקת אימם, והאב הופך להיות למעין "אבא של שבת". המפגשים איתו יכולים להיות בקולנוע, בקניון, ולשאת אופי של בילוי משותף. מצב זה עשוי להוביל במרוצת הזמן לנתק הולך וגובר בין האב לחיי הילד.

על מנת לצמצם את הפגיעה בילדים ואת תחושת האובדן שמלווה לגירושין, רצוי לפעול ככל שניתן לחזקה משותפת של הילדים, תוך חלוקה של ימי השבוע בצורה כזו או אחרת שתאפשר שינה הן בבית של האב והן בבית של האם. מצב כזה מדגיש עוד יותר את העובדה שההורות המשותפת נמשכת ותקשורת בין ההורים הינה הכרחית.

קיימת חשיבות רבה להיערכות לאווירה המשפחתית החדשה. על מנת למנוע מהילדים זעזועים נוספים רצוי שלא לעקור את הילדים מסביבתם הטבעית, מבית הספר, מהחברים ומבני משפחה קרובים.

במידה ואחד מבני הזוג עוזב את איזור מגורי המשפחה ועובר לגור במרחק שאינו מאפשר קשר יומיומי עם הילדים, עליו לשמור על קשר קבוע ורציף עם הילד. הוא יכול להיעזר באמצעי תקשורת שונים: כגון טלפון, מחשב, מצלמת אינטרנט ועוד.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר