מורה נבוכים: איך לבחור כירופרקט

רבים באוכלוסיה ששמעו או נחשפו לבדיקות ולטיפולים הכירופרקטיים השונים כמו גם אחדים מהכירופרקטורים, מתחבטים בשוני הרב הקיים בין כירופרקט אחד למשנהו.

השוני מתבטא באופני הבדיקות, הטיפולים עצמם, ההסבר המקצועי או הפילוסופי ובוודאי תוצאות הטיפולים ועלותם הכוללת עבור כל אחד ואחת מאיתנו.

בספרות המקצועית הכירופרקטית נבחנו שאלות על ההבדלים בן הכירופרקטים. על חלקן ניתנו בעשור האחרון מסקנות מחקריות מוכחות סטטיסטית.

הסיבות העיקריות לשונות הרבה נעוצות פיסיולוגית - באופן, בכמות ובסוג החיישנים הנוירולוגיים ברקמות הגוף השונות המופעלים על ידי הכירופרקטור בטכניקות הטיפול השונות, ופסיכולוגית - באופני התקשורת המילולית והבלתי אמצעית המתרחשות בין המטופל לכירופרקט.

אתם בוודאי שואלים, איך תיתכן השונות הרבה בין הכירופרקטורים אם כולם למדו את אותם מערכי הלימוד, טכניקות הטיפול השונות, עברו הכשרה בסיסית דומה ונבחנו במבחנים בינלאומיים זהים?

הסיבה למגוון הטכניקות הניתנות היא הצורך בהתאמת מגוון הטכניקות במינון המתאים לכל אבחנה ואבחנה, למצב וגיל המטופל.

למידע נוסף בנושא בחירת כירופרקט, אורתופדיה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום כירופרקטיקה
פורום אורתופדיה
פורום כאבי גב, עמוד שדרה
פורום פיזיותרפיה
פורום עיסוי, כאבי גב
פורום ארגונומיה, סביבת עבודה

בדומה לקדמת ההתפתחות המקצועית והאקדמאית ברפואה המדיצינית ורפואת השיניים המקבילות לה, החלו להתפתח התמחויות-על או מרפאות המתמחות באוכלוסיות מטופלים ספציפיות.

אחדות מההתמחויות נלמדות במסגרת ממוסדת ואקדמאית של בתי הספר לכירופרקטיקה ואכן עומדות בתקן העולמי הכירופרקטי של תוכניות הכשרה ובחינות מתאימות, אך קיימות גם התמחויות אשר ניתנות על ידי כירופרקטורים פרטיים או חברות כירופרקטיות עסקיות אשר התיאוריות והטכניקות טיפול שלהן שנלמדות בהתמחויותיהן לא נבדקו אקדמית ומחקרית על ידי גופי הבקרה והפיקוח האקדמאים הכירופרקטיים כפי שנהוג במוסדות להשכלה הכירופרקטית בעולם.

כאן מובאים ומפורטים עיקרי הסיבות וההבדלים על מנת שכל אזרח יוכל לגשת למרפאה כירופרקטית עם מירב האינפורמציה להחליט עבורו או עבורה את כיוון הטיפול המתאים להם.

במחקר אקדמי כירופרקטי מבית הספר לכירופרקטיקה באוניברסיטת אודנסק, דנמרק נבדקה הסיבה הראשונה והמוכחת סטטיסטית להצלחת טיפול כירופרקטי במטופל, ואין הכוונה כאן רק להפגת כאב או סימפטומים.

המחקר מצא כי תחושת המטופל והרגשתו הסובייקטיבית לאחר הטיפול הראשון, קובעת למעשה בתת הכרתו את הצפוי לו בהמשך, וסיכויי הצלחת הטיפול על כל מרכיבי תלונתו גדול ומשמעותי בהשוואה למטופל אשר יצא מהביקור הראשון לא מסופק וללא שיפור כלשהו בתלונותיו.

במחקר מדעי סטטיסטי נוסף מקולג' כירופרקטי בלוס אנג'לס, קליפורניה נמצא כי התקשורת הלא פורמאלית בין הכירופרקטור למטופל או מטופלת, כלומר ה"קליק" הראשון שנוצר אם בשיחת הטלפון, המבט הראשון במרפאה, שפת הגוף והחזות המקצועית ובוודאי אופן הדיבור וההסברים ההגיוניים והאינטלקטואליים, השפיעו השפעה מכרעת בקביעת ההתרשמות הראשונית של המטופל מהיתכנות החיובית של המשך הטיפול במרפאה הכירופרקטית הספציפית.

בנוסף לאלו, נבדקה במחקר מדעי סטטיסטי בקולג' כירופרקטי בצפון קליפורניה הגישה הפיזית של הכירופרקטור, אופן המגע שלו והתנהלותו בטכניקות הטיפול השונות, הרכבן ומספר הטיפולים המומלץ לאבחנה מסוימת.

נושא מקצועי, חשוב ועדין זה, העוסק בבחירת והתאמת הכירופרקטור את הטכניקות טיפול באופן אובייקטיבי ומדעי נמצא עדיין בחיתוליו המחקריים.

בכנס הכירופרקטי האירופאי שנערך בשנת 2005 מטעם כלל האיגודים המקצועיים של מדינות אירופה והארגון העולמי הכירופרקטי WFC, נבחנו רבות מטכניקות הטיפול הכירופרקטיות ויעילותן.

המסקנה הסופית בסיום כנס זה היתה שנמצאו יתרונות ושיפור בכל הטכניקות, אם כי לא נבדקו היחסים בין זמני הטיפול בכל ביקור וביקור לבין יעילותם, מספר הטיפולים הנדרש בכל טכניקה להשגת שיפור מקסימלי וכמובן העלות הכלכלית.

במחקר מעניין שפורסם מטעם כירופרקט שוויצרי כבר בשנת 1986 נמצא כי ברקמות הגוף השונות כגון גידים, רקמות החיבור, מעטפות כריות הדיסק הבין-חולייתיות, שרירים ובעור קיימים מגוון חיישנים נוירולוגיים המתחלקים בעיקרון לשתי משפחות: חיישני כאב וחיישני תנועה ומגע. משפחות אלו מחולקות לשני סוגים עיקריים:

1. חיישנים רגישים מאוד. אלו חיישנים המופעלים במגע קל, רך ולא עמוק הגורמים להשפעה חשמלית בינונית עד רבה מאוד על מסלולי העצבים למרכזי המוח וחוט השדרה.

יתרונם הוא בעוצמת פעולתם הגדולה והמהירה הכוללת סף גירוי נמוך אך חסרונם הגדול הוא במשך זמן השפעתם על המוח אשר הינו שברירי שניות עד דקות לאחר הטיפול.

לכן, לא יוכלו לתת מענה ארוך טווח בשיפור פעולות העצבים ושרירי הגוף ומרכזי פענוח ושמירת היציבה לאורך ימים ושבועות.

לכתבות נוספות בנושא אורתופדיה:
כאבי גב, זה גנטי?
מומחים עונים: 5 בעיות אורתופדיות
תנועות שאסור לכם לעשות - מדריך
"איך 7 ניתוחי גב קשים לא עזרו לי?"
איך להקל על כאבי גב?

ריכוזם הגדול ביותר הוא בשכבות העור והרקמות הדקות מתחתיו. חיישנים אלו, יופעלו גם בטכניקות הטיפול הכירופרקטיות העדינות שמבוצעות בנגיעות או בעזרת מכשירי עזר כדוגמת פטישים כירופרקטיים חשמליים, וגם בטכניקות הטיפול הכירופרקטיות העמוקות הגורמות לאיזון מפרקי החוליות עד טווח התנועה המקסימאלי עם שמיעת צלילי הקליק או הפיקוק הכירופרקטיים המפורסמים.

2. חיישנים רגישים פחות. אלו חיישנים שמופעלים במגע בינוני עד עמוק הגורמים להשפעה חשמלית נמוכה עד בינונית על מסלולי העצבים המוליכים למוח וחוט השדרה.

הם בעלי סף גירוי גבוה ויתרונם הוא בזמן פעולתם הארוך יחסית האורך שניות עד שעות לאחר הטיפול ולכן יתנו מענה ארוך טווח בשיפור פעולת העצבים והשרירים בגוף.

חיישנים ארוכי טווח אלו, יופעלו רק בעזרת הטכניקות הטיפוליות הכירופרקטיות העמוקות אשר מביאות את טווחי תנועת המפרקים לטווח המקסימאלי הפרא-פיסיולוגי שלהם וגורמות לצלילי הפיקוק והקליקים הכירופרקטיים הידועים וכן לטכניקות הטיפול העמוקות העוסקות בשחרור קשרי השרירים (טריגר פוינטים).

לסיכום, אם נרצה להשפיע תחושתית, להרפיה, שיכוך כאב ורוגע לזמן קצר נבחר להתרכז בטכניקות העדינות בעיקר. כתוצאה מכך, יארך השיפור בתפקוד עמוד השדרה והגוף זמן רב יותר וידרשו מאיתנו יותר טיפולים וכמובן יותר עלויות כספיות.

מאידך, אם נרצה לקצר את מהלך ריפוי הגוף והחלמתו, נקדיש זמן לא מבוטל בכל טיפול וטיפול לטכניקות העמוקות, נמשיך עם ביצוע תרגילי חיזוק ושיקום מיד לאחר מכן ונסיים בטכניקות העדינות.

כך נוכל ליהנות מכל העולמות הכירופרקטיים: מהצד האחד נוכל להבטיח שיפור מהיר וחסכוני על ידי הפעלה קלינית ואקדמאית נבונה של סוגי החיישנים השונים ומהצד השני, נתעקש לשלב תרגילי חיזוק ושיקום במקביל לתוספי מזון והרגלי מניעה.

יהיה זה נבון לשלב בין כל הטכניקות ולא להתקבע בטכניקה מסוימת המבטיחה באופן לא נכון מחקרית את השמיים גם למטופל וגם לכירופרקטור.

לאתר המרפאות לכירופרקטיקה של ד"ר עופר ברוך

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר