תרפיה בצבע - כל גוון משפיע

ללא ספק, צבע ואור גלוי נוגעים ומשפיעים על כל דבר חי, על צמחים, חיות וגם על מגוון יצורים מיקרוסקופיים.

למעשה, כל המינים בממלכת הצמחים משגשגים באור גלוי ונחסמים על ידי אנרגיה אולטרה-סגולה או אולטרה-אדומה.

אולטרה-סגול ואולטרה-אדום נמצאים בשני הקצוות של הקשת, ויחד עם הצבעים הנמצאים בקשת הנראית לעין, גורמים לשינויים פיסיולוגיים ונפשיים אצל חיות ובני אדם.

אנו נחקור את ההשפעות של הצבע על הפסיכופיסיולוגיה של בני אדם, המצב הפיסי, רגשי, נפשי של הקיום. אנו גם נדון במסר המובא עליך על ידי הצבע המועדף שלך.

ההשפעות הפסיכולוגיות של הצבע. קבוצת הכדורגל של אוניברסיטת איובה שבארה"ב מעולם לא הפסידה במשחק ביתי.

מאמן הקבוצה מייחס עובדה זו לצבעים בהם צבועים חדרי ההלבשה של שחקני הקבוצה ושל אורחיה. חדר הלבשה של שחקני הקבוצה צבועים בצבע כחול. לעומת זאת, חדרי ההלבשה של השחקנים האורחים צבועים בצבע ורוד.

הצבע הכחול מעניק לשחקני איובה הרגשה של כוח ותוקפנות. לצבע הוורוד, מצד שני, השפעה מחלישה על החוסן הפיזי וגורם לשחרור החומר נוראפינפרין בגוף ובמוח.

זהו חומר כימי החוסם שחרור של הורמונים התורמים להתנהגות אגרסיבית. עבודת הצביעה לכן מחלישה את הכוח והתוקפנות של הקבוצה היריבה.

למידע נוסף על טיפול נפשי, תרפיה בצבע היכנסו:
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום גוף נפש, רפואת גוף נפש
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום יוגה, מדיטציה
פורום פסיכיאטריה

בשנת 1979, חוקרים באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי סיכמו מחקר שבוצע במערכת בתי הכלא בקליפורניה. סוהרים שנבחרו על פי כוח פיזי וסיבולת נתבקשו להתאמן עם משקולות ידיים כבדות. הם ביצעו כמה שיותר כפיפות ידיים עם המשקולות. חלק מהסוהרים היו שריריים וחזקים במיוחד.

אחד הסוהרים היה מסוגל לחזור על תרגילים עם משקולות כבדים מספר מדהים של 28 פעמים. כשהוא סיים, פוסטר גבוה ורחב בצבע כחול הוצב לפניו, כך שהוא חסם כל דבר אחר והסוהר ראה רק את הצבע הכחול.

למרות שהוא הרגיש עייפות והשתמש באותם משקולות, הוא עדיין היה מסוגל לחזור על התרגיל ואפילו להגביר את מספר הכפיפות באחד - לעשרים ותשע.

בכל אופן, כאשר החוקרים החליפו את הפוסטר באחר בצבע ורוד, הסוהר השרירי, היה מסוגל לבצע רק חמש כפיפות, גם אחרי מנוחה. סוהרים אחרים, חזקים ושריריים, חזרו על התרגיל עם אותן תוצאות.

מערכת בתי הכלא בקליפורניה התקינה "תאי הרגעה" בצבע ורוד עבור אסירים נוקשים והיוצאים משליטה. כאשר אסיר מפר את הכללים, הופך תוקפני או שיש צורך להטיל עליו משמעת מסיבה כלשהי, הוא מועבר לאחד מהתאים האלה לפרק זמן של לפחות 30 דקות.

ד"ר אלכסנדר שאוס, מנהל התוכנית, טוען: "גם אם אדם מנסה להיות תוקפני או כועס בנוכחות ורוד, הוא לא יכול. שרירי הלב לא מסוגלים לרוץ כל כך מהר. זה צבע מרגיע שכנראה מחליש את כל האנרגיה שלך, אפילו עיוורי צבעים נרגעים בחדרים ורודים".

פסיכולוגים התנהגותיים מנצלים את השפעותיו המרגיעות של ורוד לטיפול בתחום הגריאטריה, גיל ההתבגרות ותרפיה משפחתית.

צבעים אחרים משמשים בבתי סוהר להשגת מטרות אחרות לגמרי. העיתונאי ניקולאס דנילוף דיווח על חוויותיו כאשר נחקר על ידי הרוסים בשנות ה-80.

לכתבות נוספות על טיפול נפשי, תרפיה בצבע:
זה לא פחד, זאת חרדה
וידאו: אורה סומא - מה הצבע שלכם?
בחירת צבעים לחדרי תינוקות
טיפול בילדים באמצעות בעלי חיים
שיטת ביופידבק - חידושים בטיפול

במשך שבועיים הוא עבר עינוי פסיכולוגי על ידי ה-ק.ג.ב. הוא נכלא בתא שחור כדי לגרום לו לדיכאון. בתת מודע, האסוציאציות של שחור כוללות מוות, גסיסה, השקעה לא טובה, טרור ובגידה.

העיתונאי הודה שצבע המוות והגסיסה ריכך אותו בידי החוקרים שלו, אך שבעצם היה לו מעט מאוד לספר להם.

ההשפעות השליליות של שחור הן הפיכות. גשר לונדון שימש לעתים קרובות לאנשים שביקשו להתאבד. כאשר הגשר השחור נצבע בירוק, שעור המתאבדים ממנו ירד בכמעט 34%.

פוטותרפיה להפרעות רגש עונתיות. צפונית לחוג הארקטי, בזמן מפנה השמש החל בין 21-22 בדצמבר, השמש לא זורחת במשך יממה שלמה.

יתר על כן, בפוינט בארו, הנקודה הצפונית ביותר המיושבת על ידי אמריקאים, השמש אינה נראית במשך 67 ימים. חושך שם במשך כמעט כל עונת החורף.

במשך תקופה זו, מופיעה אצל התושבים תסמונת הידועה בשם הפרעת רגש עונתית (Seasonal Affective Disorder) SAD, שמשנה באופן דרמטי את התנהגותם.

SAD זאת מחלת נפש עקשנית שסימניה חרדה, נברוזה, ודיכאון בכל סתיו וחורף. לאחריה (באביב ובקיץ) מגיעה תקופה של שמחה, שקט נפשי, רוגע ופעילות פסיכו-מוטורית מלווה בהתרגשות גדולה.

הסימפטומים המדכאים של התסמונת הנ"ל מתישים וכוללים שעות שינה מרובות (עד כ-20 שעות ביום), עייפות, חוסר אנרגיה, תשוקה לפחמימות והשמנה.

יש נשים שאצלם מופיעים סימפטומים של תסמונת קדם-וסתית, רק בסתיו ובחורף. התסמונת נעלמת אצלם באביב ובקיץ. SAD מתמקדת בעיקר אצל נשים ובדרך כלל מופיעה בסוף גיל ההתבגרות.

בחורף, רוב המטופלות יגיבו בחיוב בתוך יומיים או שלושה אם חושפים אותן לצבעים מבריקים ואור מלאכותי בכל יום במשך שעתיים עד שש שעות. אך אם מפסיקים את הטיפול התסמינים חוזרים ומופיעים בתוך יומיים עד שלושה ימים.

הרעיון להשתמש בצבעי ספקטרום בוהקים כדי לטפל בהפרעת רגש עונתית הגיע מתוך מחקרים עם חיות שהראו ששינויים באורך היום מחוללים שינויים במצב רוח, התנהגות ופיסיולוגיה במינים רבים.
<@ --- IMG_2 --- @>
גלי אור נכנסים אל הגוף דרך העיניים ונעים לאורך נתיבים עצביים, קודם אל ההיפותלמוס ואחר כך לבלוטת האצטרובל. בלוטה זו מפרישה מלטונין, חומר כימי חשוב המאותת לחיה להגיב בדרך התואמת את העונה. צבע ואור נוטים לגרום לשינויים בתבנית הזרימה של הפרשת המלטונין מבלוטת האצטרובל.

חוקרים העוסקים בחקר מחזורים הקשורים בביולוגיה (כרונוביולוגיה) גילו שבלוטת האצטרובל מפעילה בקרה על תהליכים פיסיולוגיים. ההורמון מלטונין שהיא מפרישה מסייע בויסות מקצבים יומיים.

מחקרים כרונוביולוגיים מראים שגירוי הפרשות של בלוטת האצטרובל מסייע להסתגלות מחודשת ולחזרה לנורמליות מתוך הסימפטומים של SAD. הסתגלות מחודשת זו יכולה לנבוע מאורות צבעוניים ומנטילת מלטונין כתוסף מזון.

מחקרים שנערכו בדרום-מערב ארה"ב הראו שאפשר לטפל ב-SAD על ידי שימוש בתאורת ספקטרום מלא המותקנת בבתים ובמכוניות. כל עוד שאנשים משתמשים באורות אלה, התסמינים של ההפרעה נעלמים.

תגלית נוספת לפיה אורות מלאכותיים צבעוניים מדכאים הפרשה לילית של מלטונין אצל בני אדם, מרמזת על כך שרשתית העין, ההיפותלמוס ובלוטת האצטרובל עובדים יחד כציר אחד המסייע למוח לגבש דעה לגבי העונות.

אדם יגיב עם שינויים במצב רוח, בהתנהגות ובאישיות, בהתאם לכמות המלטונין שהגוף שלו הפריש. חוקרים אחרים העלו שאלה נוספת: האם העין היא היחידה המובילה נתונים, או האם העור גם שותף לתהליך?

במאמר שפורסם בשנת 1987 החוקרים גילו שההשפעות האנטי-דיכאוניות של אור היו גדולות עבור 10 מתוך 20 מטופלים, כאשר טופלו באור דרך העיניים ולא דרך העור.

אור וצבע שניתנו במשך שעות היום מהווים סיוע אפקטיבי לטיפול בהפרעת רגש עונתית למרות שאורך היום אינו משתנה ואינו משנה את דפוס ההפרשה הלילית של מלטונין. במחקר זה חשיפת העיניים לאור נקשרה לאפקט אנטי-דיכאוני שעלה על זה של חשיפת העור לתאורה.

על בסיס המחקרים הנ"ל ובהסתמך על ניסויים קודמים, אנו מודעים כעת למספר תכונות של פוטותרפיה שהן חיוניות לאפקט התרפאותי ולכמה שהן לא חיוניות. עוצמה ומשך הזמן נראים גורמים חשובים.

כפי שכבר ראינו, אור המכוון לעיניים הרבה יותר אפקטיבי מאשר אור שמכוון על העור. ממצא זה מחזק את ההשערה שחשיפה לעיניים היא תנאי הכרחי לתגובה במרבית המטופלים, אך אינו שולל את האפשרות שאור בעל תכונות שונות בספקטרום עשוי להיות בעל השפעה אנטי דיכאונית בשימוש על העור, או שתת-קבוצה של מטופלים עשויה להגיב עם חשיפה עורית לאור.

שעת הטיפול אינה גורם קריטי, למרות שהיא עשויה להשפיע על עוצמת התגובה של המטופל. בקשר למשתנה זה, מחקר זה מחזק את הממצא שרק טיפול בערב משפיע. הפרעות שינה אינן תנאי הכרחי. אורכי הגל הנחוצים לקבלת האפקט האנטי דיכאוני של פוטותרפיה לא ידועים עדיין.

מחקר זה, יחד עם מחקרים אחרים, מראה שהבריאות הנפשית שלנו, האישיות השקולה, התנהגות חברתית מקובלת ויעילות כללית בחיים תלויים במידה רבה בתחזוקה יום-יומית של איזון תקין בסביבה שלנו של אור וצבע בעל ספקטרום מלא.

העולם היום-יומי שלנו משלים 24 שעות מתחת לספקטרום של קרני צבע. בזמן שהחברה הטכנולוגית שלנו מקרבת אותנו לסביבה מלאכותית ומבוקרת ואנו משתמשים ביותר ויותר מקורות אור מעשה ידי אדם, אנו גורמים לנשמות שלנו לצאת יותר ויותר מההרמוניה.

למעשה, אם לא ניזהר, אנו עלולים להסתבך בצרות מבלי לדעת שזהו המצב.

במחקר שערך ד"ר רוברט ג'רארד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, נרשמו חוויות ורגשות אישיות של אנשים לגבי צבעים שונים. במחקר נמצא שאנשים דאגנים חשים בדרך כלל שאדום הוא צבע מטריד ואנשים בעלי מתח גבוה הראו תגובה פיסיולוגית מוגברת לאדום.

לעומת זאת, כחול הרגיע את האנשים המתוחים, כחול מובטח כמרגיע פסיכולוגי במקרים של מתח וחרדה. בקיצור, המחקר הפסיכולוגי של ד"ר ג'רארד מוכיח שכחול יוצר הרגשה מוגברת של רווחה, רוגע, ומחשבות נעימות לאנשים, בזמן שאדום יוצר התרגשות, גירוי ומתח.

בעבודת הדוקטורט שלו, דר' ג'רארד בדק בדקדקנות את כל תחום ההשפעה של אור וצבע, במיוחד אדום וכחול, על פסיכופיסיולוגיה אנושית. הוא השיב לשאלות הבאות:

האם צבעים כמו אדום וכחול מעוררים תחושות ורגשות שונים באנשים?
האם הצבעים גורמים לשינויים מותאמים במערכת העצבים האוטונומית, בפעילות המוח וברגשות סובייקטיביים?
האם דפוסי התגובה תואמים לאנרגיה היחסית של הגירוי הצבעוני?

על ידי שימוש באורות אדומים, כחולים ולבנים המוקרנים על מסך עם בהירות מאוזנת וספקטרום טהור, החוקר מדד אצל נושאי המחקר את הלחץ דם, הולכת כף היד (זיעה), קצב נשימה, קצב לב, הפעלת שרירים, תדירות מצמוצי עיניים וגלי מוח.

על בסיס תוצאות המחקר הזה, מחקר נוסף הגיע למסקנה שאנשים פעילים במסגרות כמו בתי ספר ובתי חולים, כולל אנשים מגובשים, אנשים עצבניים וילדים קטנים, ימצאו רוגע בסביבה צבעונית נמרצת.

הגירוי הרגשי והוויזואלי בסביבה כזו יתאים לרוח של אנשים אלה ולכן ירגיע אותם. ניסיונות להרגיע אנשים פעילים עם כרומותרפיה או דבר דומה רק יצליחו לדחוק את רגשותיהם עד לנקודת התפרצות.

באותו מחקר נטען גם שאנשים מגובשים מעדיפים סביבה שקטה ורוגעת יותר: אדם בעל נשמה שקטה שנתבקש ללבוש לבוש בצבע אדום או עניבה אדומה לא יגיב בשום אופן בהתאם לדפוס המקובל.

ההיפך הוא הנכון, העזה כזו תגרום לו להרגיש נבוך ומבויש. במקרה של הפרעה נפשית אולי יהיה צורך להשתמש במדיניות הפוכה. אדם עם תשוקה קיצונית לאדום, שעלול להוביל לצרות, אולי זקוק לחשיפה לכחול כדי לפעול נגד טמפרמנט כזה.

האדם המלנכולי, אשר מוכן לקבל רק אפרוריות, אולי זקוק לחשיפה לאדום כדי לעורר אותו, מבחינה פיסיולוגית וגם פסיכולוגית.

לאתר מכללת מהות



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר