מיפוי לב: למי זה טוב?

הסופר ארתור קסטלר, בצאתו מביקור אצל רופא בבית חולים בניו יורק, אמר בפני עיתונאים כי האדם עשוי אפילו להצליח לפרק פצצת זמן שתלויה על צווארו, מרגע שיבין את המכניזם הגורם לה לתקתק.

ד"ר בראון, אתה יכול לשער למה התכוון הסופר קסטלר? אני מניח כי קסטלר התכוון שהאדם יצא לאוויר העולם עם תשתית גנטית מסוימת, שבתוכה אצורה היכולת לחיים ארוכים וגם האפשרות לתוחלת חיים קצרה.

הבעיה של האנושות בכלל, ושל הרופאים בפרט, היא לזהות את אותם מאפיינים שגורמים להפסקה מוקדמת של החיים. והיה אם יעלה בידינו לזהות את אותם מאפיינים זיהוי מוחלט, או זיהוי טוב ככל שרק אפשר, נוכל להתערב ולהשפיע על אותם מאפיינים כדי שהחיים לא יקוצרו בגינם.

לעניות דעתי יש בהגיגים פילוסופיים אלה מצע לפעולה, וסביר להניח כי הם השפיעו במידה כזו או אחרת על חוקרים לא מעטים, החותרים ללא לאות למצוא את הנוסחה לתוחלת חיים ארוכה יותר ולאיכות חיים משובחת ככל שרק אפשר.

בשום תחום מתחומי תחלואי האדם לא תרמו פלאי האלקטרוניקה תרומה גדולה כתרומה שתרמו בטיפול במחלות לב - האם מיפוי הלב נכלל בקטגוריה זו?

אני סבור כי למיפוי לב נודעת חשיבות רבה ביכולתו לזהות קיומה של מחלה העלולה לסכן את האדם. מעבר לכך, אני מעריך שעיקר יתרונו של מיפוי הלב מתמקד ביכולתו לנבא את אופי התפתחותה של המחלה בעתיד לבוא.

למידע נוסף בנושא, היכנסו לפורומים:
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום שיקום לב
פורום ניתוחי לב

אותנו, הרופאים, מעניין לא רק האם קיימת מחלה, אלא באיזה מסלול "תבחר" המחלה להתפתח בו, והאם מחלת הלב עלולה לגרום למוות מוקדם של החולה, או לנזק לתפקוד לבו.

אני מעריך כי למיפוי הלב תפקיד חשוב מאוד לסווג את החולים לבעלי סיכון גבוה, בינוני ונמוך. באופן זה משתפר תהליך קבלת ההחלטות וניתן למקד את הטיפול היותר אינטנסיבי באלה שנכללים בקטגוריה של סיכון גבוה ובינוני. למותר לציין כי הפועל היוצא הוא מניעת או עיכוב תחלואה קשה ומוות מוקדם בגין מחלת לב.

מהי מידת הדיוק של המיפוי ומהו חלקם של המכונה והאדם המפעיל אותה? מידת הדיוק של מיפוי הלב נעה סביב 80%-85% בזיהוי קיומה של מחלה משמעותית.

השאלה אם המכונה אחראית יותר, או האיש שמפעיל אותה נושא באחריות גבוהה יותר, איננה סתם התחכמות. נודעת חשיבות רבה הן למכונה והן למי שמפעיל אותה, ואם השילוב מוצלח גם התוצאה משובחת יותר.

עדיין לא הגענו ליכולת להטיל את מלוא המשימה על המכונה. לפי שעה אין בכוחה של המכונה לבצע אוטומטית את הבדיקה ללא התערבות המוח האנושי, שהוא מזהה את המחלה ומגדיר אותה.

אמנם ניסיונות כאלה נעשו במגמה להשיג זיהוי אובייקטיבי ככל האפשר, דהיינו שלא יושפע מהסובייקטיביות של הרופא, אך לפי שעה הם לא העלו ארוכה.

אני מבקש לציין ולהדגיש כי למרות ההישגים הטכנולוגיים ויכולתנו לכמת דברים בצורה אובייקטיבית לכאורה, אין ספק שהתרומה של הרופא המבצע את הבדיקה היא מכרעת לבדיקה - גם בתהליך ביצוע הבדיקה וגם בתהליך הפענוח שלה.

עולה מדבריך שהשילוב בין האדם והמכונה לא רק חשוב לביצוע ולפענוח אלא גם קריטי באשר להמשך הטיפול בחולה?

אכן כן, אם הרופא יסווג את המטופל כחולה קשה והסיווג נכון - הרי שהטיפול הנכון עשוי להציל אותו. לעומת זאת, אם הרופא יסווג את המטופל כחולה קל והסיווג שגוי - הרי שיימנעו מהמטופל אפשרויות טיפוליות נכונות שהחולה היה זוכה בהן לו הסיווג היה מבוצע בצורה נכונה.

יוצא אם כן שנודעת חשיבות רבה לא רק למכונה משוכללת ויעילה, אלא גם לידע ומקצוענות מוכחת של הרופא המפעיל אותה ומפענח את תוצאות הבדיקה.

אילו אנשים מגיעים לשירותי יחידת קרדיולוגיה גרעינית שבניהולך, והאם יש תיאום בין יחידתך ליחידות אחרות?

אתחיל מהחלק השני של השאלה. מיפויי הלב פותחו בעיקר על ידי קרדיולוגים שהתעניינו ברפואה גרעינית. כמובן שנדרש שילוב של שתי הדיסציפלינות - הקרדיולוגיה והרפואה הגרעינית.

בישראל, רוב רובם של המיפויים מבוצעים על ידי קרדיולוגים שהתמחו ספציפית בקרדיולוגיה גרעינית, וזה לא כבר הגדרנו אפילו דרישות מדויקות מאוד מאותם קרדיולוגים שיעסקו בעתיד בקרדיולוגיה גרעינית. נוצרה אפילו תת-התמחות של קרדיולוגיה גרעינית בתוך הרפואה הקרדיולוגית.

מתחשק לכם לדעת מה הסיכוי שלכם לעבור התקף לב ב-10 השנים הבאות? היכנסו למחשבון התקף לב

באשר לאוכלוסייה הנדרשת לשירותנו, אין ספק שמיפוי הלב לא נועד לבדוק אנשים בריאים. הוא נועד לאנשים שיש לגביהם חשד גבוה לקיומה של מחלת לב, או לאנשים שמחלתם ידועה ואנו מבקשים להגדיר את מידת חומרתה. כל זאת כדי שנוכל להציע לחולה את הטיפול האופטימאלי על פי מידת חומרת המחלה שלו.

האם יש אלמנטים מסוכנים בעצם הבדיקה? הבדיקה כוללת ארגומטריה (בדיקת מאמץ), או התערבות פרמקולוגית (ע"י תרופות) לאנשים שאינם מסוגלים לבצע בדיקת מאמץ. הסיכון של בדיקת המאמץ נמוך ביותר. הן נעשות אצל אנשים חולים ובריאים מדי שנה ושנה.

כמובן שהשימוש בחומר רדיואקטיבי טומן בחובו סיכון עתידי, כיוון שחשיפה לקרינה רדיואקטיבית בכמויות מצטברות עלולה לחשוף את הנבדק להתפתחות של גידולים סרטניים.

עם זאת, חשוב להבהיר כי במיפוי הלב כמות החומר הרדיואקטיבי נמוכה ביותר, וההנחה הרווחת היא שכמות חומר זו כל כך זעומה שהסיכון כמעט זניח.

עם זאת, חשיפות חוזרות ונשנות של החולה לקרינה רדיואקטיבית בתחומים אחרים עלולה לתרום לכמות מצטברת ולסכן את החולה. לכן, הבדיקה איננה מומלצת למי שאין צורך רפואי שיבצע אותה.

מה צופן לנו העתיד בתחום מיפוי לב? אפשר לצפות לכך שעם התפתחותן של טכנולוגיות עתידיות משוכללות מאלה הנהוגות היום, אפשר יהיה להציע את מיפוי הלב תוך שימוש מופחת משמעותית בכמות החומר הרדיואקטיבי.

באופן זה המטופל ייחשף רק למעט קרינה רדיואקטיבית, וממילא החשיפה לסיכון תהיה זניחה. אם אכן כך יהיה, אפשר שנוכל להציע את בדיקת מיפוי הלב כבדיקת סקר, שתכלול באופן זה גם את האוכלוסייה הבריאה. להתפתחות כזו תהיה משמעות רבה בתחום הרפואה המונעת.

לכתבות נוספות על בריאות הלב:
וידאו: הכל על אי ספיקת לב
קוצב לב: משפר חיים, ממשיך להשתפר
בדיקת מאמץ - למנוע מחלות לב
וידאו: מה אתם יודעים על התקף לב?
כושר גופני - הסוד של שיקום חולי לב

ראיין: שמוליק לביא, עורך החוברת "בריאות על בוריה"

לאתר של המרכז הרפואי תל אביב



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר