מיניות בישראל - אין שיוויון בין המינים

חשבתם שיש שיוויון אמיתי בין גברים לנשים בישראל? עדיין לא, טוענת נלי שטיין, שמחקר שערכה מצא שכבר בגילאי העשרה מתייחסות נערות מתבגרות לגופן לפי צווים גבריים. מיניות נשית משוחררת? לא בישראל
ד``ר נלי שטיין
| 07/07/2008 |
צפיות: 8,233
הגוף שלנו הוא לא רק בשר ועצמות, הגוף שלנו הוא גם "טקסט חברתי".

הגוף שלנו מספר את סיפורנו האישי ואת סיפורן של נשים בכלל, על הדרך בה אנו מתעצבות כנשים בחברה הלאומית והגברית בישראל.

אפשר ללמוד רבות על האופן שבו נשים בישראל מתנהגות, מהצורה שבה דרכן מתעצבת בגילאי העשרה המאוחרים.

בגילאים הללו, כאשר הנערות מתחילות לגלות עולמן המיני, נקבעים יסודות חשובים שישפיעו על ההתנהגות של אותן נערות מאוחר יותר בחייהן.

במהלך מחקר שערכתי בקרב נערות פעילות מינית בנות 17, העושות את צעדיהן הראשוניים בזירה האינטימית ומגלות אט את נשיותן ואת מיניותן, בחנתי כיצד הגוף של אותן נערות משקף תפיסות, רגשות ותחושות אישיות וחברתיות.

למידע נוסף בנושא מיניות, גיל ההתבגרות היכנסו:
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום סקס נוער
פורום מיניות האישה, מין נשי
פורום זהות מינית, תפקוד מיני
פורום מין וסקסולוגיה

המחקר התמקד ביחסים שבין המיניות והגוף לבין הזהות המגדרית (כלומר זהות על פי מין) ורגשות של כעס ובושה.

מצאתי כי על אף העובדה שאנו חיים בחברה מערבית ומתקדמת לכאורה, גופן המיני של נערות עדיין משקף יותר מכל את המשך שליטתם של הגברים בחברה ואת המשך דיכויה של הנשיות, וזאת גם כאשר היחסים המגדריים בחברה הישראלית עוברים תהליך של שינוי. בקיצור, עדיין אין כאן שיוויון אמיתי, ורואים את זה מצוין כבר בגיל צעיר.

כיצד מדוכאת המיניות הנשית הצעירה של נערות? ראשית, בסיטואציה המינית, הגוף הנשי מהווה מקור לרגשות של פחד ובושה, בעיקר בזמן ה"פעם הראשונה" של קיום יחסי מין.

נערות רבות טרודות ב"מבט הגברי" על גופן העירום, ובאפשרות שהן לא "מחזיקות" ב"גוף הנכון", קרי הכחוש דיו.

כמו כן, חלק מהנערות משלמות מחיר גופני יקר, בכדי להתאים את עצמן לקודים חיצוניים שמתאימים לחברה המובלת על ידי גברים.

נערות רבות מאמינות שכדי שיהיו מקובלות, פופולריות ואהודות בקרב הבנים עליהן להיות רזות, לבושות במיטב האופנה ובבגדים נשיים וחושפניים – ואמונות אלו מתבטאות בהפרעות אכילה, בפגיעה בבריאותן ובציות לרודנות הרזון ושגרות טיפוח (הסרת שיער, קוסמטיקה, הקפדה על לבוש אטרקטיבי ודיאטה).

כל הדוגמאות הללו הן תופעות רווחות בקרב נערות בישראל, ושעור הפרעות האכילה שהוא מבין הגבוהים בקרב מדינות המערב מעיד על כך.

לכתבות נוספות בנושא מיניות, גיל ההתבגרות:
על מיניות בגיל ההתבגרות
מה אתם יודעים על מיניות האישה?
לאבד בתולין מוקדם - זאת טעות
מוסיקה מעודדת פעילות מינית מוקדמת?
מחקר: סקס אצל מתבגרות אינו טאבו

אבל, קשה מאוד להרגיש מינית ומושכת שאת מורעבת, חלשה וקר לך כל הזמן. משטור הגוף הופך גובה מחיר כבד של אובדן התשוקה המינית כחלק מאובדנה של שמחת החיים בכלל!

מהמחקר עלה שדווקא נערות הבאות מסביבות "חזקות", ליברליות, חילוניות והשייכות לסטאטוס סוציו-אקונומי גבוה, הן הנפגעות יותר מכל.

נערות אלו, שלמעשה ה"עולם מחכה להן", והרבה אפשרויות עומדות בפניהן מבחינה לימודית, תעסוקתית וכלכלית, נופלות ל"בור" האפל של המשטור העצמי.

זה המתבטא בהקאות בלתי פוסקות של מזון, במאבק עם הקלוריות וכל מה שנכנס לפה ובצריכה מטורפת של כדורים משלשלים שהורסת, בין היתר, את השיניים ואת מערכת העיכול שלהן.

אבל, יש גם כיוונים חיוביים ומעודדים: חלק מהנערות סימלו שינוי אפשרי של נשיות, כזו המתריסה כנגד מיתוס היופי המדכא את הגוף האשה, החיה בשלום יחסי עם גופה.

נערות אלה ביטאו בדרכים שונות את שאיפתן להיחלץ מבחינה גופנית ומינית מהעולם של הסדרים ישנים, בו אישה צריכה להתנהג, להיראות ולהתלבש בצורה מסוימת.

כך לדוגמא, יכולות נערות לדווח על שגרת טיפוח צנועה יחסית, כזאת שהעידה על קבלה עצמית. אחרות סיפרו כי הן "קיבלו את גופן", כלומר את עצמן ואילו אחדות סיפרו על השתייכות לתת-קבוצה כמו חבורת פאנקיסטים, השתייכות הנותנת להן את הכוח להתריס ואף לבטל קודים מסורתיים של יופי נשי.

היות שלגוף יש מקום מרכזי בחוויות מיניות וזוגיות, נראה שעריכת מחקרים פמיניסטיים נוספים על מיניות וגוף של נערות ונשים צעירות הינה אקט חשובה ביותר.

עלינו להמשיך ולחפש אלטרנטיבות למחשבה ולפעולה, המתריסות אל מול ציוויי ה"עולם הישן והגברי" והמסייעות למציאת דרכים לכינונה של נשיות חדשה - בטוחה בעצמה, בגופה ובמיניותה.

נשיות "חדשה" כזו נלחמת על זכותה לקבל את עצמה, לא להיות משועבדת תמידית למה שאחרים יגידו ויחשבו ויכולה להיות מאושרת גם עם מידה בבגדים הגדולה יותר ממידת האפס.

לסיום, הרי שניתן לראות כי הגוף הנשי מהווה "מפה" של יחסי הכוח הלא שוויוניים בחברתנו. "מפה" שנוצרת לא רק על ידי תכתיבים גבריים, אלא בעזרת שיתוף הפעולה של הנערות והנשים עצמן.

נערות רבות שוכנעו להאמין שיש דרך אחרת להראות, "דרך הרזון", ורק היא הדרך הנכונה. אבל, חלק מהנערות, מתחילות למרוד בכך, כשהן מחפשות דרכים אחרות ליהנות: מעצמן, ממיניותן, מגופן ובקיצור - מחייהן.

לאתר זוגיות של נלי שטיין
לאתר של דלת פתוחה

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר