לידת תאומים – סכנות, סיבוכים ואושר

חלקו הראשון של המאמר התייחס לסיבות לעלייה באחוזי שכיחות תופעת ההריונות מרובי הילדים ולשני סוגי הריונות התאומים. חלקו השני יסקור את הסיבוכים והסיכונים שמביאים עמם ההריונות מרובי הילדים.

שיטת הסקר המהימנה ביותר להפרעות כרומוזומליות בתאומים היא השקיפות העורפית, הבודקת כל עובר בנפרד ומתבצעת בסוף הטרימסטר הראשון להריון. במידה ויש צורך לדיקור מי-שפיר, כל שק הריון נדקר בנפרד.

משקלי לידה נמוכים אופייניים יותר להריונות מרובי עוברים בהשוואה להריון יחיד, לאור עלייה בשיעור לידות מוקדמות ועיכוב צמיחה תוך רחמי. ככל שמספר העוברים עולה, עולה השכיחות של עיכוב הצמיחה התוך רחמי.

משך ההריון נמצא ביחס הפוך למספר העוברים. מחצית מהריונות התאומים יסתיימו בשבוע 36 להריון או קודם לכן. הגיל הממוצע ללידת שלישיות הוא 33.5 שבועות. שבוע הלידה הממוצע בהריונות מרובי עוברים עלול להטעות, מאחר שאינו משקף את שיעור הפגות הקיצונית, הגבוה בצורה משמעותית בהריונות מרובי עוברים לעומת הריון יחיד; בקבוצה זו של יילודים טמונה רוב התחלואה הקשה והתמותה.

הריון תאומים מעבר לשבועות 40-38 יחשב "להריון עודף" בדומה לשבועות 42-41 בהריון יחיד; בשבועות אלו קיימת הוריה להשראת לידה, במידה ולא התפתחה באופן ספונטני. לידה מוקדמת כרוכה בעלייה ניכרת בתחלואה ותמותה עוברית. כיום אין שיטה יעילה ומוכחת להפחתת שיעור הלידות המוקדמות בהריונות תאומים. בכל זאת מקובל להמליץ על הפחתת שעות עבודה ופעילות פיזית במהלך הטרימסטר השני ועד ללידה, ועל הדרכה לגבי סימנים המחשידים ללידה מוקדמת. כמו כן מקובל כיום לעקוב אחר אורך צוואר הרחם, בעזרת בדיקת אולטרה-סאונד וגינלי, מאחר וקיים מתאם בין הסיכוי ללידה מוקדמת לבין התקצרות צוואר הרחם. מידת קיצור הצוואר תשפיע על המשך ניהול ההריון. ניטור ביתי של צירים או שכיבה ממושכת במיטה לא הוכחו כיעילים בהפחתת שכיחות לידות מוקדמות בתאומים.

מצג ראש ועכוז בלידת תאומים

הלידה בהריון תאומים כרוכה בסיבוכים רבים יותר בהשוואה ללידת עובר יחיד. מצגים פתולוגיים, לידה שאינה מתקדמת כנדרש, היפרדות שלייה, צניחת חבל טבור, דימום מוגבר לאחר הלידה וניתוח קיסרי שכיחים יותר בהריון תאומים.

בכ-70 אחוזים מלידות התאומים מצג העובר הראשון יהיה ראש, מצב המאפשר לידה נרתיקית, ברוב המקרים ללא סיבוכים. הדבר נכון גם במצב בו העובר המוביל הוא במצג ראש ואילו השני במצג עכוז (בניגוד להמלצה ליילד עובר יחיד במצג עכוז בניתוח קיסרי בלבד).

במקרים בהם מצג העובר הראשון אינו ראש (מצג עכוז למשל), הלידה תהיה על ידי ניתוח קיסרי. לאחר לידת העובר הראשון במהלך לידה נרתיקית נבדק מצג העובר השני, מבוצעת פקיעה מבוקרת של מי השפיר של העובר השני ויילוד בהתאם למצג. הזמן הממוצע בין לידת העובר הראשון לשני הוא כ-21 דקות.

שיעור הניתוחים הקיסריים בהריונות תאומים עלה בשני העשורים האחרונים ועומד כיום על כ-50 אחוזים. לעלייה זו סיבות רפואיות ופרה רפואיות. לידת תאומים מורכבת ודורשת מיומנות גבוהה יותר מהצוות הרפואי, בהשוואה ללידת עובר יחיד.

בין הסיבות הפרה רפואיות ניתן למנות את הרצון להיעתר לבקשת האישה לניתוח קיסרי גם בהיעדר הוריה רפואית לכך (נושא אתי שעדיין אין עליו הסכמה), ואת תפיסת הריון התאומים כ"הריון יקר" (במידה והושג לאחר טיפולי פוריות), המוביל לרצון לסיימו בצורה מבוקרת יותר.

הריון תאומים מעלה את שיעור הסבוכים העובריים והאימהיים, דורש מעקב קפדני יותר ושיתוף פעולה הדוק בין האישה ההרה לרופא המטפל, אך בסופו הטוב, במרבית המקרים, חרף הקושי והמאמצים הרבים הנדרשים במהלך הריון והורות לתאומים, האושר והסיפוק גם הם כפולים ומכופלים.

לאתר המרכז הרפואי מאיר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר