"הלגיטימציה לאונן אינה רק נחלת הגברים"

מאז ימי אדם וחווה, וכנראה שאפילו לפני כן, התקיימה התייחסות דיכוטומית למיניות של נשים.

במסורת היהודית קיימים שני ארכיטיפים של נשים עוד מימי האגדות הקשורות בסיפור הבריאה.

האגדה מספרת כי "מתחילה, עד שלא ברא הקב"ה את חוה, היה אדם יושב שומם ומשמים, ולא טוב לו לבד. נתן לו לאדם את לילית. אלא שלא האריכה ימים תחתיו, לפי שלא קיבלה מרות".

לילית האישה נבראה מאדמה כמו אדם עצמו והיתה בעלת מיניות זהה למיניותו. לפי האגדה היא מתוארת כדמות נחשקת, אך בה בעת מסוכנת, שכן איננה מוכנה להיות מחויבת לאדם ולחוקי המסורת והתרבות שניסה לכפות עליה.

לילית נענשת על ידי האלוהים על עצמאותה ומיניותה. לעומת לילית, ניצבת חווה, האם הארכיטיפית שנבראה להיות צנועה, שתקנית עדינה ולא מינית.

למידע נוסף על מיניות האישה היכנסו לפורומים:
פורום מיניות האישה, מין נשי
פורום זהות מינית, תפקוד מיני
פורום טנטרה, מיניות
פורום מין וסקסולוגיה
פורום גינקולוגיה - רפואת נשים

אלוהים בחר לברוא אותה מן הצלע, שהיא מקום נחבא וצנוע בגוף האדם כדי שתהיה צנועה כמוהו. אולם גם חווה לא הביאה נחת, מאחר והיא פיתתה את אדם לאכול מעץ הדעת והסוף לכך ידוע.

את הצלקת והמסר כי פתיינות האישה סופה באסון נושאות כולנו עד היום. מאז הבין האדם את משמעות ההתעברות והסתיימה האמונה בהפריה מיסטית, הוא החל לנסות לשלוט במיניות זוגתו פן תצמיח לו קרניים.

הוא מצא דרכים כאלו ואחרות לרסן, לדכא ולשלוט בהנאתה המינית החל מחגורת צניעות וכלה במילת נשים, בעוד המילים כבוד המשפחה וכבוד האישה מהדהדות ברקע.

החל משנות השישים, המצאת הגלולה והמהפכה הפמיניסטית, החלו נשים לתבוע חזרה את זכותן להנות, לשלוט בגופן ובעיקר לחקור את מיניותן.

תהליך הדיכוי הממושך הסתיים באחת ומהלך אינטנסיבי הושג שינוי אדיר שסופו הוא גם סוג של מועקה. אם בכל השנים יכלו הנשים להיות "חווה" תמימה אך אשמה, הן נדרשו כעת להיות לילית, יוזמת ונהנית.

לכתבות נוספות בנושא מיניות האשה:
גברים רוצים סקס, נשים רוצות רומנטיקה
"יש סקס אחר, והוא ממש לידכם"
נשים מתביישות לדבר על כאבים בנרתיק
חשק מיני: בקרוב גלולת פלא?
אין לך חשק מיני? מרחי ג'ל טסטוסטרון

הציפיה כי נשים יגיעו תמיד לאורגזמה, ירצו תמיד סקס ויכירו את גופן, הפכה לסוג של מועקה. המודלים לחיקוי של נשים מצליחות ומיניות הביאו את האג'נדה הגברית בכלים נשיים ולא ממש אפשרו מציאת קול נשי ייחודי.

האפשרות היחידה הקיימת כיום עבור נשים להנות ממיניותן היא למצוא לעצמן את הדרך, מבלי שקיימים בעצם מודלים מאזנים שאינן הולכים על קצות הרצף ואינם זוכים לגינוי חברתי. אז איך אפשר ללמוד מיניות מהי כשהכל מסביב כל כך מסובך?

הבית הוא הנמל הבטוח ממנו אנו מתפתחים ואליו אנחנו חוזרים במסרים שקיבלנו ובחינוך לו זכינו. חשוב לאפשר לבנים ולבנות תחושת ערך והנאה מהגוף, ובעיקר לא לראות בו כלי או אובייקט לסיפוק צרכיו של האחר.

ילדות רבות גדלות בתחושה מתמדת של סכנה, של יכולת לפתות זרים ובחוסר היכולת שלהן להגיד לא, כשלא מתאים. המודלים של גוף יפה ובריא פסו מן העולם והתקשורת מפגיזה בדימוים אנורקטיים של דמויות נשיות שלא ברור האם הן מיניות כלל ועדיין הן נחשקות.

החל מגיל ההתבגרות כדאי לעודד נערות לבחון את גופן, להביט בעצמן עם ראי ולהכיר את עצמן. לדעת לזהות את השפתיים, את פתח הנרתיק, את הדגדגן, לראות איפה נעים להן לגעת ומה עושה להן טוב.

הלגיטמציה לאונן איננה רק נחלת הגברים. זהו שיעור הכרחי עבור כל אישה שרוצה ללמוד לענג את עצמה ולהדריך את בן/בת זוגה במקומות שעושים לה הכי טוב.

בשלבים הראשונים של מגע מיני זוגי, חשוב להדגיש את הבשלות של היחסים לפני הפעם הראשונה. היכולת של כל אחת להנות, לא להתכווץ או לכאוב טמונה במידת הפרטיות, הרצון שלה במין ובביטחון שיש לה בבן הזוג.

בהמשך, הלגיטימציה להתנסות ולחקור מה באמת עושה לי טוב היא משמעותית בתוך קשר ממושך כמו גם בין קשרים שונים.

לאתר של לי ראובני



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר