הסיבה השכיחה ביותר מופיעה לאחר ניתוח לתיקון מומים אנו-רקטאליים מולדים.
ההבנה שלנו את האנטומיה הנכונה ברצפת האגן, הביאה לשכלול השיטה הניתוחית.
מי שתרם אולי יותר מכל אחד אחר לשכלולה היה אלברטו פנה, כירורג ילדים בעל שם עולמי, המנהל את המחלקה לכירורגית ילדים בביה"ח שניידר בניו-יורק, שהציע את השיטה הניתוחית הנהוגה כיום ברוב המרכזים לניתוחי ילדים.
לשאלות בנושא, היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחי ילדים (כירורגית ילדים)
פורום הרטבת לילה
פורום רפואת ילדים
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
פורום רפואה משלימה ילדים
אולם, למרות ההתקדמות בתחום, יש עדיין מספר רב של ילדים הסובלים מדרגות שונות של אי שליטה ביציאות. ככל שהמום מסובך יותר, אי השליטה שכיח יותר.
החיפוש הבלתי נלאה אחר פתרונות לבעיה, הוליד מגוון עצום של ניתוחים, ביניהם: העברות שרירים על כלי הדם ועיצובם, השתלה של שריר מבודד, השתלת מגרים חשמליים והשתלת סוגרים מלאכותיים, כדוגמת הסוגר המלאכותי המשמש לטיפול באי שליטה על שתן.
אולם, הטכניקות הניתוחיות הללו הביאו להצלחה זעומה. הראשון שהכיר במגבלות הטכניקות הניתוחיות היה אלברטו פנה עצמו.
הוא טען שאצל ילדים בהם הניתוח הראשוני לא היה מוצלח יש להשקיע בצד השיקומי מניעתי. הוא אף גרס שגם לאחר ניתוח מוצלח, תיתכן מידה מסוימת של עצירות ולפרקים גם אי שליטה בסוגרים.
לכן, יש לעמוד על המשמר כבר בימים הראשונים שלאחר הניתוח, כדי למנוע עצירות, שבסופו של דבר יכולה להוביל לאי שליטה מדומה.
כתבות נוספות ברפואת ילדים:
עיצות: כך תתכוננו לאשפוז הילד
תנו לו מוצץ והוא ישאר רזה
מדריך להורים: הכל על אסטמה לילדים
עצירות ילדים: סיבות וטיפולים
כאבי ראש, לא משחק ילדים
המודל החדש, שפותח כדי להבטיח לילד טיפול אופטימלי לאחר הניתוח לתיקון מומים אנו-רקטאליים מולדים, נחשב לסיפור הצלחה. הוא מבוסס על מרפאה פעילה הנשענת בנוסף לרופאים גם על אחות קלינית. האחות היא זו שנמצאת בקשר מתמיד עם ההורים ומדריכה אותם שעה, שעה במהלך הטיפול האינטנסיבי.
לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר