המדריך השלם לשאיבת שומן מוצלחת

בשנים האחרונות הפכה שאיבת השומן לפרוצדורה הפופולרית ביותר בתחום הכירורגיה הפלסטית. יחד עם זאת, רבה אי הודאות וגם הפחד, בעקבות מקרים מצערים שקרו לאחרונה בתחום, וכן בעקבות מסרים רבים ולא אחידים המועברים לקהל.

מקור השם "כירורגיה פלסטית" הוא ביוון העתיקה. משמעות המילה "פלסטיקוס" היא לפסל ולעצב מחדש. הכלל החשוב ביותר כאשר עומדים לבצע שאיבת שומן: מומלץ מאוד לא לשאוב יותר מארבעה עד חמישה ליטרים של שומן בשאיבה אחת. אם יש צורך ביותר מכך צריך לחלק את השאיבה למספר פעולות. כל שאיבה מעל כמות זו מסכנת את חיי המטופל.

שאיבת שומן נועדה לאנשים בוגרים ובריאים, בעלי משקל גוף תקין, בעלי מרקם עור סביר אשר להם הצטברות רקמות שומן עודפת במקומות שונים בגוף, המהווים הפרעה בקווי מתאר תקינים. כמו למשל: באזורי הירכיים, מותניים, ישבן, בטן, ברכיים וזרועות. ואמנם, אלה הם האזורים הפופולריים ביותר לשאיבות שומן. בנוסף ניתן לבצע שאיבות שומן באזור השדיים לגברים עם שדיים מוגדלים (גינקומסטיה).

השומן שבגופנו

מספר תאי השומן בגופנו כמעט אינו משתנה לאחר גיל ההתבגרות. בכל אזור ואזור בגוף ישנו מספר פחות או יותר קבוע של תאי שומן. כאשר אנחנו משמינים או מרזים, הגדלת הנפח או הקטנתו בהתאם, באזור מסויים, לדוגמא הישבן, נובעת לא מהשתנות מספר תאי השומן אלא משינוי בנפח התא השומני.

נקודת דיון חשובה נוספת היא שרקמת השומן מתנהגת אחרת במקומות שונים בגוף. כל מי שמנסה להרזות, מכיר את התופעה שבה קיימת ירידה משמעותית בנפח הרקמה השומנית באזורי הפנים, השדיים ואולי הבטן, ולעומת זאת, שום דבר לא זז באזורי הישבן והירכיים. הסיבה הביולוגית לכך היא כי כמות הקולטנים (רצפטורים בלעז'), היא קטנה יותר או שרגישותם להשתנות ההורמונלית, בעקבות הפחתת האכילה, קטנה יותר.

וזהו השומן המטופל בשאיבות שומן בהצלחה המרבית.

שאיבת השומן משנה את הפרופורציות בגוף הנשאב. בשאיבה אין שואבים שומן מאזור מסויים, אלא מסלקים את תאי השומן יחד עם השומן אותו התאים הנ"ל מכילים. מסלקים את השומן יחד עם המחסנים בהם הוא מוכל. לכן, חשוב ביותר להמשיך בתזונה מאוזנת ובפעילות ספורטיבית, גם ובעיקר לאחר שאיבת שומן, כדי שלא יתווסף שומן בתאי שומן שנותרו באזורים אחרים בגוף. שאיבת השומן, חשוב מאוד לציין, היא אינה תחליף לדיאטה.

הטכניקות השונות בשאיבת שומן

הטכניקה המסורתית של שאיבת שומן הינה החדרת נוזל פיזיולוגי לתוך רקמת השומן, והחדרת צינורית (קנולה) מחוררת וקטומה בקצה האחד שלה, ומן הצד השני שלה מחוברת לצינור חלול המחובר למכונת שאיבה. בעזרת הקנולה, שאפשר להחליפה לגדלים שונים במהלך השאיבה, מתבצעת פעולת השאיבה. המנתח "בוצע" חתכים קטנים (עד לגודל של ס"מ), חודר את העור אל שכבת השומן, ובעזרת תנועות בתוך הרקמה השומנית ובמקביל לגוף, "מטיילת" הקנולה המחוררת ושואבת אל בקבוקי שאיבה המחוברים למכונת השאיבה, את השומן המיותר.
שיטת השאיבה הזו היא הידועה ביותר, ובעלת ניסיון מצטבר רב ביותר. יתרונותיה נעוצים הן בפשטותה, בנסיון הרב שנצבר בה ובציוד ניתוחי פשוט. חסרונה של השיטה היא במאמץ שמשקיע המנתח בזמן השאיבה.

טכניקת האולטרה סאונד. טכניקה דומה במהותה לקודמת. אלא שכאן, מחוברת הקנולה למקור גלי קול, המשודרים למרחק של שלושה מילימטרים בקצה הצינורית. האנרגיה המשודרת מפרקת את תאי השומן, משחררת את השומן עצמו שנשאב, לבקבוקים, מבלי לפגוע ברקמות אחרות.

אף כי אין אישור פוזיטיבי לשיטה או איסור לגביה, מעט מאוד רופאים משתמשים בה, מאחר והועלו כנגדה טענות שתוצרי פירוק השומן שמיעוטם אינם נשאבים עד תום, עלולים ליצור רדיקלים חופשיים, ובטווח של שנים רבות להתגלות כמסרטנים.

יתרונות השיטה הם המאמץ הפיזי המופחת של המנתח. כמו כן, בשיטה זו רקמת החיבור והעור מתכווצים באופן הדוק יותר על גבי האזור המטופל, אם כי, לעתים נוצר נזק לעור עצמו בצורת כוויה עמוקה.

טכניקת הקנולה הרוטטת. זוהי השיטה החדשה ביותר, בה הצינורית רוטטת, וגורמת לשבירה מכנית של רקמת השומן. שיטה זו מאפשרת פיסול מדוייק ללא השקעת כוח פיזי של המנתח, ובכך מקטינה במעט את זמן הניתוח.

התייעצות ראשונה עם הרופא - מה כדאי לשאול?

לאחר ההסבר של הרופא יש לברר את הנתונים הבאים:
האם הוא מומחה לכירורגיה פלסטית ובעל רישוי לתחום זה ממשרד הבריאות? כדאי לבקש תעודה המעידה על כך , או את מס' המומחיות שלו. מומלץ גם לברר האם המנתח הוא חבר באיגוד לכירורגיה פלסטית, שמציב סטנדרטים של מצויינות והתמחות במקצוע.

היכן למד את טכניקת שאיבת השומן? כמה שאיבות שומן כבר ביצע? היכן הוא מבצע את הפעולה?

באיזו הרדמה הוא משתמש?

אלו בדיקות יש לבצע לפני הניתוח?

אלו תרופות תצטרך/י לאחר השאיבה? מתי תוכל/י לחזור לפעילות רגילה?

לפני שאיבת שומן

ראשית, רצוי להפסיק לעשן. לבצע את כל הבדיקות שהתבקשת לבצע לפני הניתוח. להעביר את תוצאות הבדיקות למנתח כדי שיעריך את יכולתך לעבור שאיבת שומן. להפסיק למשך שבועיים נטילת תרופות ויטמינים ותוספי מזון - אלא אם הרופא מתיר זאת. לרכוש חגורה מתאימה שתשמש כתחבושת למשך זמן ההחלמה. להכין בהישג יד את מספרי הטלפון של הרופא וצוותו.

במרבית המקרים, הבדיקות לפני שאיבת שומן כוללות: ספירת דם ותפקודי קרישה, בדיקת שתן, צילום חזה, א.ק.ג, וכן בדיקות נוספות הנדרשות בהתאם לגיל המטופל או להפרעות ייחודיות מהן הוא סובל.

שאיבת שומן ניתן לבצע בכמה סוגי הרדמה: מקומית (כאשר האזור הנשאב הינו קטן יחסית), אזורית (כשמדובר מקו המותן ומטה) וכללית (בכל שאר המקרים וכאשר השאיבה במספר רב של איזורים). בשיחה שערכתי עם מספר רב של מרדימים, הסכימו כולם שהרדמה כללית היא השיטה הבטוחה והמועדפת עליהם.

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לקליניקה של ד"ר מאייר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר