בעיות פוריות בקרב נשים וגברים

ההחלטה להביא ילד לעולם כרוכה פעמים רבות בקבלת החלטות לא פשוטות ובויתור על חופש אישי. עם זאת, רבים מוכנים לעשות זאת ובשמחה רבה.

אבל, גם כשרוצים להגשים משאלת לב שכזו, ישנם זוגות העלולים להיתקל בבעיות הנובעות מקשיי פוריות. נשים וגברים כאחד.

נושא הפוריות הוא תחום שעם הזמן והקידמה נמצאים לו פתרונות רבים ומגוונים. כתבה זו באה לפרט מהן בעיות אלו ומהם האמצעים הקיימים כיום לפותרן.

חשוב להבין שהאינדיקציה לצורך להתחיל בטיפולי פוריות שונה בין הגילאים השונים. יש הבדל מהותי בין גיל 20 לגיל 38.

למידע נוסף בנושא פוריות היכנסו לפורומים:
פורום בעיות פוריות - תמיכה
פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
פורום פוריות רפואה סינית
פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF
פורום תרומת ביציות

בעוד שזוג בגילאי ה-20 לא צריך לבדוק האם קיימות בעיות פוריות כבר עד לזמן של שנה מהרגע שהחל לקיים יחסי מין לא מוגנים בכוונה להרות, דווקא אצל זוג בגיל 35 פלוס, הזמן משחק תפקיד מרכזי. אצל זוג בגיל זה רצוי לבצע בדיקה של שני בני הזוג כבר אחרי מספר חודשים מועט של ניסיונות להרות.

הסיבות לחוסר פוריות הן רבות ומגוונות, וכך גם הפתרונות עבורן. הסיבה השכיחה אצל נשים היא בעיות הקשורות לביוץ (כמעט 40% מאלו הסובלות מבעיות פיריון), דהיינו, היעדר או מיעוט של היווצרות תהליך הביוץ.

המאפיין העיקרי של נשים אלו הוא הופעת מחזור בצורה בלתי סדירה, או הופעת דימומים לא סדירים בין מחזור למחזור.

הסיבה עיקרית לבעיות ביוציות היא העדר או מיעוט ביוצים על רקע שחלתי. התסמונת השכיחה ביותר בקבוצה זו היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

זוהי תסמונת מולדת אשר ביטויה הראשון מופיע בגיל ההתבגרות כאשר הוסת מאחרת להופיע או מופיעה רק אחרי טיפול הורמונאלי. נשים אלו סובלות בדרך כלל מפצעי בגרות, שיעור יתר ובמצבים קיצוניים מנשירת שיער.

מאפיין נוסף אפשרי בתסמונת זו הוא השמנת יתר. וליתר דיוק, קיים קשר הדוק לכך שבעיות בביוץ תופענה לצד תנגודת להורמון האינסולין שאחראי על משק הסוכר בגוף האישה.

השילוב בין שחלות פוליציסטיות, רמות אינסולין גבוהות ועודף משקל יוצר בעיה בייצור ביוץ תקין, וכך גם מקשה על הכניסה להריון.

לכתבות נוספות בנושא פוריות:
טיפולי פוריות - מה מציעות קופה"ח?
הקשר בין פוריות תזונה וספורט
"להרוג את העוברים שלי כדי לחיות"
על השמנה, פוריות והריון בסיכון
הכל על אנדומטריוזיס ובעיות פוריות

אבחון של תסמונת זו נעשית בדרך מעבדתית ואולטרסונגרפית (בדיקת אולטרה-סאונד) וכן על ידי בדיקה גופנית. לרוב, לנשים אלו תהיינה שחלות מוגדלות ושיעור ריכוז גבוה של הורמונים גבריים המונעים את הביוץ. כמו כן, נשים אלו עלולות לפתח יתר לחץ דם ונטייה לסוכרת בגיל יחסית מוקדם.

הטיפול בתסמונת זו הוא קודם כל על ידי הקפדה על ירידה במשקל עד למשקל תקין בעזרת דיאטה מסודרת ומאוזנת. במידה שקיימות רמות אינסולין גבוה, מלבד דיאטה, ניתן להיעזר במתן טיפול תרופתי על ידי רופא ובפיקוחו.

טיפול המשכי, הנעשה על ידי ובפיקוח רופא ובהנחה שההנחיות הקודמות לא מסייעות, הוא בכדורי איקקלומין המעודדים יצירת הורמונים החיוניים לביוץ. במקרה של כישלון, כלומר היעדר ביוץ או קיום ביוץ ללא הריון במשך שלושה-ששה חודשים, הטיפול הבא הוא טיפול הורמונלי על ידי הזרקה של הורמונים המעודדים ביוץ.

מדובר בטיפול בו נעשה שימוש מזה זמן רב, אם כי בשנים האחרונות פותחו תכשירים נוספים המתאימים יותר לנשים עם שחלות פוליציסטיות. אם גם טיפול זה נכשל, מומלץ לעבור לביצוע הפריית מבחנה.

הגיל הוא גורם נוסף בכל נושא של היעדר ביוץ. ככל שהאישה מבוגרת יותר, כך הסיכוי לבעיות ביוציות, וכן לבעיות בריאותיות המונעות ביוץ רב יותר.

ישנן נשים הדוחות את גיל הפוריות והכניסה להריון מסיבות שונות ולכן מגיעות לשלב שיש בעיית ביוץ כשלב מעבר לגיל הבלות. במקרים אלו רצוי להתחיל את הטיפולים ההורמונאליים מוקדם מהרגיל על מנת שיוכלו להרות.

בעיות גנטיות יכולות להיות המקור לבעיות ביוציות אחרות המצביעות על חוסר יכולת או היעדר ביציות בשחלה (הגוף בגיל הבלות כבר בגיל צעיר).

הטיפול במקרה זה הוא לרוב תרומת ביצית. חשוב להדגיש שהפרעות גנטיות מתבטאות בהפלות רבות ולא דווקא בחוסר פוריות.

סיבה מכנית (חסימתית) מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה. כאשר לא מתאפשר מפגש תקין בין הביצית לזרעון בשל פעילות לא תקינה בחצוצרות או בעיה של קליטת העובר בחלל הרחם.

בעיות אלו נוצרות פעמים רבות אצל נשים שסבלו מזיהום אגני או ניתוחים באגן, או לאחר הפלות יזומות. מה שקורה הוא חסימה של החצוצרות, או היווצרות של הידבקויות תוך רחמיות. האבחון למצב זה נעשה על ידי צילום רחם.

הטיפול במצב זה הוא על ידי ביצוע של כירורגיה שיקומית של החצוצרות, פעולה שהיא כיום בעלת אחוזי הצלחה נמוכים יחסית, או על ידי עקיפה של החצוצרות וביצוע של הפריית מבחנה. כאשר ההידבקויות הן תוך רחמיות מתבצעת פעולה ניתוחית מזערית (פשוטה יחסית) להסרתן.

מחלת האנדומטריוזיס שהפכה מאובחנת יותר בשנים האחרונות היא סיבה חסימתית נוספת. הצטברות של רירית וסתית על איברי האגן הגורמת לפגיעה בהם, ולמניעת הריון.

מאפייניה הם הופעת כאבים חזקים המקדימים ביום יומיים את יום המחזור, וכן כאבים בעת קיום יחסי מין. האבחון נעשה בבדיקה גניקולוגית הכוללת אולטרא-סאונד ולעיתים בפעולה פולשנית יותר, כגון לפרוסקופיה.

הטיפול בשלבים המוקדמים של המחלה יכול להעשות בצורה תרופתית, כאשר בשלבים המתקדמים יותר יש צורך בניתוח שיקומי, או בטיפול בהפריית מבחנה.

קיימות בעיות פוריות שלא ניתנות בהכרח לאבחון חד משמעי או להסבר רפואי. כלומר, הכול לכאורה תקין אבל עדיין אין הריון.

הסיבות לחוסר פוריות אצל גברים. כ- 40% מסיבות לאי פוריות הן בגלל סיבות של זרע תת פורה או העדר זרע. על פי רוב, סיבות לזרע תת פורה אינן ניתנות להסבר רפואי, ומגוון הטיפולים התרופתיים הוא מצומצם.

לאחר שלילת סיבות שניתנות לתיקון (כגון בעיות הורמונאליות, בעיות זיהומיות וכו'), הטיפול הממוצע הוא טיפול בזרע עצמו, 'השבחתו' והזרקתו סביב זמן הביוץ לרחמה של האישה (IUI).

סיבה יחסית שכיחה לזרע תת פורה היא התרחבות של וריד האשך. אבחון של המצב נעשה על ידי בדיקה של אורולוג בסיוע אולטרא-סאונד אשכים. הפתרון לבעיה זו הוא ניתוח פשוט יחסית ושכיח מאוד. לאחרונה גם ניתן לטפל במצב על ידי אמבוליזציה (הזרקת חומר שגורם לחסימת הוריד).

היעדר זרע (זרע תת פורה). יכול לנבוע מארבע סיבות: חוסר ייצור זרע, העדר זרע מולד (העדר צינור המוביל זרע מהאשך), חסימה בדרכי הזרע בעקבות זיהום, או בעיות הורמונאליות והשפעה תרופתית שגרמו להעדר זרע.

במקרה של חוסר ייצור זרע. הטיפול המוצע הוא ניתוח ביופסיה. הרעיון הוא דגימה של האשך בשיטה מיקרוסקופית המאתרת מראש אזורים באשך בהם הרקמה היא בעלת איכות זרע גבוהה יותר לצורך הפקת זרעונים לביצוע הפריה.

היעדר זרע (בפליטה) מולד. מצב שמלווה בדרך כלל גם בנשאות הגן למחלת סיסטיק פיברוזיס או במום מולד בדרכי השתן. איתור מצב זה מלווה בדרך כלל בבדיקות נשאות גנטית למחלה או בבדיקות לאיתור מום בדרכי השתן.

הפתרון המוצע הוא, שאיבת הזרע מהאשך בעזרת מחט, או שאיבת הזרע מראש האשך בתהליך של מיקרו כירורגיה ואיתור זרע תקין.

חסימה בעקבות זיהום. גם כאן, הפתרון המקובל הוא ביצוע ביופסיה אצל הגבר לאיתור זרע תקין.

בעיות הורמונליות או השפעה תרופתית. הטיפול בבעיות מסוג זה הוא ספציפי, לפי החסר ההורמונאלי הקיים, או בהחלפת התרופות לכאלה שאינן פוגעות בייצור הזרע.

למרות שכיום פלאי הטכנולוגיה מאפשרים לנו, הרופאים, לפתור את מרבית בעיות הפוריות, עדיין ההמלצה היא שלא לדחות את גיל הפוריות או האימהות. גם אם הגענו ליכולות מרשימות בתחום של פיריון, עדיין מעל גיל מסוים, ועם כל החידושים הקיימים, ההצלחות בטיפולים והסיכויים להרות פחותים.

התחזית האופטימית היא אם כך, שכיום ניתן לפתור בעיות בפיריון שבעבר היו מכשול, וכך לאפשר גם למי שבעבר נחשבו כ'עקרים גמורים' את האופציה להביא ילדים לעולם.

לאתר המרכז הרפואי מאיר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר