הכל על השתלות איברים

ועדת העבודה והרווחה אישרה אתמול (ב') ברוב קולות להגיש לכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של משרד הבריאות בנושא השתלת איברים.

ההצעה קובעת לראשונה תקנות אודות איסור סחר באיברים וכן איסור על תיווך בסחר אברים, וכן סנקציות פליליות כנגד העובר על הוראות החוק. בכך מצטרפת מדינת ישראל לשורה ארוכה של מדינות אשר עיגנו בחקיקה איסור זה.

ההשתלות בישראל. לאחרונה הפכו ניתוחי ההשתלות מבוקשים יותר ויותר בארץ. מפאת מורכבותם, מספר מצומצם בלבד של מרכזים רפואיים, בהם קיימת תשתית רפואית מתקדמת וידע וניסיון רפואי רחב ביותר, מסוגלים לאפשר את קיומה של יחידת השתלות ולהציע את התמיכה הנדרשת כדי להבטיח את הצלחתה.

המרכז הרפואי בתל אביב הוא אחד כזה. יחידת ההשתלות במרכז מתמחה בהשתלות כליה, כליה- לבלב וכבד, כאשר הטיפול במושתלים ובמועמדים להשתלה הינו ארוך, מתמשך ובעל מאפיינים מולטי דיסיפלינארים, זאת הודות לשיתוף הפעולה הנרחב בין אנשי הצוות הרב והמקצועי.

השתלות כליה. יחידת ההשתלות מבצעת כ-40 השתלות כליה בשנה (מאז הקמתה בוצעו כ-300 השתלות), תוך עידוד ביצוע השתלות כליה מתורם חי, לרוב בשיטה לפרוסקופית. לתרומה מהחי מספר יתרונות:

הכליה הנתרמת מתורם חי היא באיכות הטובה ביותר, מכיוון שמבוצעות בדיקות יסודיות ביותר לתורם טרם ההשתלה.

כליה מתורם חי שורדת זמן ארוך יותר. לאחר 25 שנים כמחצית מהכליות המושתלות מתרומת חי עדיין יתפקדו היטב, לעומת כמחצית מהכליות המושתלות מתורם מת שיאבדו לאחר עשר שנים.

ניתן להשתיל כליה מתורם חי באופן מיידי, לעיתים אף לפני שהחולה החל טיפול בדיאליזה. זמן ההמתנה לתרומה מהמת יכול להימשך שנים ארוכות.

רוב הכליות המושתלות מהחי פועלות היטב באופן מיידי, לעומת כליות הנתרמות מהמת.

למידע נוסף על השתלות, היכנסו לפורומים:
פורום כירורגיה כללית
פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
פורום ניתוחים לפרוסקופיים

בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בטכניקה של השתלת כליה במבוגרים ובטיפול בהם. אחוזי ההצלחה בהשתלות כליה גבוהים, כלומר סיכוי של כ-95%-90% שהכליה תתפקד שנה לאחר ההשתלה וסיכוי של כ-85%-75% שהכליה תתפקד חמש שנים לאחר ההשתלה.

השתלת לבלב. בעקבות ההתפתחות הענפה בטיפולים נוגדי דחייה, תוצאות השתלות לבלב הינן טובות כמעט כמו השתלות הכליה.

השתלת לבלב מתאימה במיוחד לחולי סכרת קשים לאיזון, כשהיא עשויה למנוע סיבוכים מטבוליים כגון תגובה לאינסולין וקטואצידוזיס. בחולים סוכרתיים עם פגיעה מוקדמת בכליה, השתלת הלבלב עשויה להאט את התקדמות הפגיעה בכליה.

כתוצאה מאחוזי ההצלחה הגבוהים, יותר ויותר חולים סוכרתיים בוחרים לעבור השתלת לבלב עוד לפני התפתחות סיבוכי הסוכרת, ובכללן לפני התפתחות פגיעה כלייתית. כל חולה סכרתי המופנה להערכה להשתלת כליה נבדק גם בהקשר של השתלת לבלב.

התוצאות לטווח הקצר והארוך לאחר השתלת כליה ולבלב הן מצוינות, אולם זמן ההמתנה להשתלה משולבת לרוב ארוך יותר מאשר זמן ההמתנה לכליה בלבד. מאז שנת 95 בוצעו בבית החולים מעל 85 השתלות כליה-לבלב, המהווים כמעט 100% מהשתלות לבלב וכליה-לבלב המבוצעות בארץ.

השתלת כבד. השתלת כבד מהווה היום את הטיפול המקובל עבור חולים הסובלים ממחלת כבד סופנית. על אף המורכבות הרפואית, הכירורגית והבירוקרטית שכרוכה בהשתלה, עולה מספר החולים העוברים השתלת כבד בארץ בהתמדה.

רוב החולים זקוקים להשתלת כבד בשל מחלת כבד סופנית כרונית על רקע של שחמת משנית ל-הפטיטיס, וכ-20% מהחולים נזקקים להשתלת כבד בשל מחלת כבד חריפה ללא רקע של מחלת כבד קודמת. אלו עוברים הערכה והשתלה מיידית.

ההצדקה לביצוע השתלה על מנת לשפר את תוחלת ואיכות החיים תקפה למשך חלון הזדמנויות מצומצם מאד: אותו פרק זמן שבו אכן נשקפת סכנה לחיי החולה מחד, אולם החולה אינו חולה מדי מאידך.

השתלה המתבצעת לפני פרק זמן זה אינה מאריכה את תוחלת החיים, אולם קיים סיכוי גבוה שתפגע באיכות החיים: זאת משום שהשתלת הכבד אינה רק ניתוח אלא למעשה ממירה את מחלת הכבד הכרונית של החולה במצב כרוני אחר התלוי בנטילת תרופות מרובות, עתירות תופעות לוואי, ולעיתים אף גוררת בעקבותיה סיבוכים הדורשים התערבות כירורגית נוספת.

הנוהל בארץ לרישום חולה להשתלה מבוסס על החלטה של צוות רב תחומי הבוחן את מצבו הרפואי והפסיכו-סוציאלי.

מטרת ההערכה היא לשלול מחלת רקע אחרת אשר תסכן את החולה במהלך או אחרי הניתוח, ולשלול בעיה פסיכו-סוציאלית קשה אשר תמנע מהחולה לטפל בעצמו לאחר ההשתלה ובכלל זה התמכרות פעילה לסמים או אלכוהול.
<@ --- IMG_2 --- @>
הוועדה מורכבת מגסטרואנטרולוג, כירורג ועובדת סוציאלית, צוות אשר לעיתים נעזר במומחים מתחום ההדמייה, מחלות זיהומיות, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, המטולוגיה ועוד.

ההחלטה מועברת למועצת ההשתלות במשרד הבריאות, המנוהלת באופן בלתי תלוי אולם מצויה בקשר שוטף עם צוותי ההשתלה.

במרפאת הכבד של יחידת ההשתלות מתבצע מעקב אחר שתי אוכלוסיות חולים: חולי שחמת הנמצאים בהערכה לקראת השתלה ומועמדים פעילים להשתלה וכן מעקב אחר חולים מושתלים. מתוך 105 חולים שעברו השתלה במוסדנו בתשע השנים האחרונות (סך הכל 115 השתלות), כ-85 מהמושתלים מצויים במעקב.

השתלת האיברים אפשרית היום בעיקר בזכות טיפול תרופתי נוגד דחייה. צוות מרפאת ההשתלות מצפה מכל המושתלים להמשיך בטיפול תרופתי נוגד דחייה לאורך כל ימי חייהם. בחירת התרופה לכל חולה מתבססת על ההיסטוריה הרפואית שלו, וכן על ניסיון הרופאים המטפלים ביחידה.

לעיתים החולים מפתחים תופעות לוואי לתרופות, אך ניתן ע"פ ניסיוננו למצוא שילוב תרופתי מתאים ובטוח כמעט בכל המקרים.

מערכת החיסון הגורמת לדחיית איברים מושתלים, משמשת גם להגנה מפני זיהומים וגידולים ממאירים. דיכויה גורר עלייה בשכיחותם ובחומרתם של זיהומים, אשר עלולים לגרום להפרעה קשה באיכות חיי המושתל, להגברת הסיכון לדחיית השתל ובמקרים קשים למוות.

בעיה זו מחייבת את נוכחותו הקבועה של מומחה למחלות זיהומיות, אשר מלווה את המטופלים לאורך כל השלבים, החל מההכנה להשתלה וכלה בתקופה שאחריה.

טרם ההשתלה יש צורך באיסוף מידע מהימן לגבי ההיסטוריה של המחלות הזיהומיות מהן סבל המושתל (מחלות ילדות, מחלות כרוניות, שחפת, זיהומים בעבר ובעיקר זיהומים שדרשו אשפוז), אשר נשלח לבדיקות סרולוגיות למחלות הנגרמות ע"י וירוסים (כגון CMV, EBV וכו'), חיידקים (כגון עגבת) או מחלות הנגרמות ע"י טפילים (כגון Toxoplasma). כמו כן מבוצע תבחין עורי לשחפת לכל מועמד להשתלה.

לכתבות נוספות בנושא השתלות:
הישראלים בעד השתלות בחו"ל
שיניים חדשות בשלוש שעות
לראשונה: השתלת ריאה מן החי
10 דברים על השתלות שיניים
רבין: השתלה של ריאה וכבד בניתוח אחד

לאחר ההשתלה המושתל חשוף לזיהומים, שעשויים להיות קשורים לניתוח עצמו ו/או לדיכוי המערכת החיסונית. בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלה דיכוי מערכת החיסון הינו מקסימלי, ולכן נעשה מעקב פעיל אחרי זיהומים ששכיחותם גבוהה.

זיהומים הגורמים למחלה קלה אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה (כמו שפעת, סינוסיטיס או דלקת בדרכי השתן), עלולים לגרום למחלות קשות אצל מדוכאי חיסון.

לפי כך המושתלים נמצאים בקשר הדוק ומתמיד עם היחידה להשתלות ובכל חשד למחלה זיהומית נבדקים ע"י רופא מומחה ומטופלים בהתאם, לעיתים תוך אשפוז בבית החולים.

לאחר ההשתלה, המושתל יעבור טיפול למניעת זיהומים ויראליים דוגמת CMV או זיהומים אחרים דוגמת PCP. משך הטיפול המונע תלוי בסוג הזיהום ובמצב המערכת החיסונית של המושתל.

מומלץ לחסן את המועמדים להשתלה עוד טרם השתלה, כנגד טטנוס, דפטריה, הפטיטיס B ופנוימוקוק, משום שבתקופה זו יכולת ההתחסנות עדיין תקינה.

לאחר השתלה יש להתמיד בחיסון כנגד דלקת ריאות אחת לחמש שנים וכנגד שפעת מדי שנה לפני העונה (בסביבות אוקטובר). מכיוון שמדוכאי חיסון עלולים לחלות גם מוירוסים מוחלשים, יש להתייעץ בכל מקרה שהמושתל או אחד מבני משפחתו מקבלים חיסון מסוג זה.

השתתפו בהכנת הכתבה: ד"ר רוני ברוך, נפרולוג, ד"ר מיכל כרמיאל, הפטולוגית, פאולינה כץ, מתאמת השתלות, ריקי קידר, עובדת סוציאלית



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר