הפרשת שתן (סילוק חומרי פסולת/רעלים ועודפי נוזלים מהגוף).
שמירה על מאזן נוזלים.
שמירה על מאזן חומצי/בסיסי.
שמירה על מאזן מינרלים/אלקטרוליטים בגוף לדוגמא סידן/זרחן, אשלגן, נתרן וכדומה.
השתתפות במערכת ההורמונלית בגוף (יצור הורמון אריתרופוייטין המשפיע על יצירת תאי דם אדומים ובכך על רמת ההמוגלובין, ייצור ויטמין D שלו קשר/השפעה על מצב ההעצם, מאזן סידן/זרחן, פעילות בלוטת יותרת התריס).
ויסות לחץ דם.
לשאלות בנושא, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת משפחה
פורום מחלות כליה ילדים
פורום יעוץ תרופתי
פורום לחץ דם גבוה
פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
אי ספיקת כליות או כשל כלייתי הוא מצב שבו יש פגיעה ברקמת שתי הכליות הגורמת להגבלה או הפסקת פעילות הכליות.
יתכן גם מצב של אי ספיקת כליות חריפה (Acute renal failure) ובו יש, בדרך כלל, נזק פתאומי ונרחב לרקמת הכליות, הפגיעה בכליות יכולה להיות זמנית או להידרדר לאי ספיקת כליות כרונית.
אי ספיקת כליות כרונית (renal failure/End stage renal disease Chronic) הוא מצב בו בדרך כלל פגיעה הדרגתית בתפקוד הכליות עד לחוסר תפקוד מוחלט. הפגיעה הנה בלתי הפיכה.
משך התקדמות אי ספיקת הכליות תלוי בגורם לפגיעה הכלייתית, במצבו הבריאותי והגופני של המטופל ובהיענות המטופל לטיפול.
הגורמים לאי ספיקת כליות. הגורמים לאי ספיקת כליות חריפה הם מצבים של אובדן דם ניכר או איבוד נוזלים (כגון לאחר תאונות דרכים, פציעה בשדה קרב, כוויות קשות, התייבשות מסיבות שונות), הרעלת חומרים רעילים (כולל תרופות) , חסימות בדרכי השתן, רעלת הריון ועוד.
הגורמים לאי ספיקת כליות כרונית: דלקות כליה שונות; מחלות שונות כגון: סכרת, יתר לחץ דם, כליות פוליציסטיות (כליות עם ציסטות רבות במקום רקמת כליה בריאה), מחלות אוטו אימוניות כגון לופוס, מחלת קדחת ים תיכונית משפחתית;
גורמים נוספים הם פגם במבנה הכליה כגון reflux בשתי הכליות; אבני כליה הגורמים לזיהומים קשים עד לפגיעה בתפקוד בשתי הכליות; שימוש בתרופות שונות שלהן השפעה רעילה על הכליה עד לנזק בלתי הפיך לכליות; סיבות נוספות אחרות כגון גידול בכליות, ארטריוסקלרוזיס לרוב אצל מבוגרים ועוד; סיבות לא ידועות.
עוד על בעיות כליות ועל מצבים הקושרים בהן:
איך לעצור את מחלת הכליות הכרונית?
טיפולי דיאליזה גם בלילה
מדענים מצאו את "גן הסוכרת"
"מתיקות יתר", על מחלת הסוכרת ותופעותיה
אבחון מוקדם של סיכון לטרשת העורקים
השפעת אי ספיקת הכליות על הגוף. ככל שתתקדם הפגיעה הכלייתית, התפקודים שהכליות אחראיות עליהם יתערערו. לדוגמא, עקב הפרעה ביצור הורמון האריתרופוייטין עלולה להופיע אנמיה. הדבר עלול לגרום לחולשה או/ו עייפות.
עקב הפרעה בסילוק חומרי פסולת מהגוף, תצטבר פסולת בגוף כדוגמת אוראה, שהינה תוצר פירוק של חלבונים. הדבר עלול לגרום לטעם מר בפה, לחוסר תאבון, לבחילות ואף להקאות. רמת האשלגן ( קליום ) עשויה לעלות, דבר שלו השלכות על פעילות הלב.
מינרל נוסף שרמתו עשויה לעלות הנו הזרחן. הדבר יערער את מאזן סידן/זרחן ועלול לפגוע בסופו של דבר בפעילות בלוטת יותרת התריס ובמבנה העצם. בהדרגה יתפתחו הפרעות במאזן נוזלים.
המטופל יכול לחוש קושי בנשימה ובצקות בגפיים תחתונות ומסביב לעיניים עקב הירידה במתן שתן ואגירת נוזלים. על מנת למנוע את הפגיעה הכללית בגוף, נכון לטפל באי ספיקת כליות בזמן ולא לדחות את טיפול הדיאליזה. הטיפול באי ספיקת כליות כרונית יתבצע על ידי השתלת כליה או על ידי דיאליזה.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר