איך תדעו מה עובר על ילדכם בגן?

בתוכנית כלבוטק נחשפה תמונה עגומה של מה שמתרחש באמת בחיי היום יום בגן ילדים מסוים לאחר שההורים נפרדים מילדיהם ויוצאים מהגן לעיסוקיהם. התמונה שהוצגה הייתה קשה וקודרת והציגה אלימות מילולית רגשית ופיזית שהופעלה כלפי הילדים.

התוכנית עוררה זעזוע והורים רבים שאלו את עצמם שאלות קשות לגבי הגן בו מצויים ילדיהם. האם התמונה שאני רואה בגן בבוקר ובצהריים זו התמונה האמיתית? כיצד ניתן לדעת אם משהו לא בסדר מתרחש בגן בשעות שבהן ההורים לא צופים במתרחש? האם אני יכול לסמוך על הגננת ומה לעשות אם התחושה שלי אינה נוחה ואיני רגוע לגבי הגן?

ראשית, חשוב להדגיש שהתמונה שהוצג בתוכנית הינה חריגה וקיצונית יוצאת דופן בהחלט ואינה משקפת כלל את התמונה האמיתית של כלל הגנים בישראל. לא זו הנורמה של הגננות והגנים בישראל. אני מאמין שברוב הגנים המצב שונה לחלוטין הגננות רגועות, אוהבות את הילדים ומעניקות להם יחס חם ואוהב. לא צריך לאבד פרופורציות ולהיכנס לפאניקה וחרדה.

עוד נושאים שכדאי שתהיו מודעים אליהם:
הכל על חיסוני ילדים בישראל
אולי הילד שלכם אנמי?
90% מבני הנוער חוו פגיעה מינית
"רבע מהילדים סובלים מהפרעות אכילה"
על הפרעת קשב, ריכוז וליקויי למידה

בנוסף, יש לזכור שתפקיד הגננת הוא מורכב והיא לא צריכה להיות כל הזמן רק מחבקת ומלטפת. על הגננת לחנך וללמד את הילדים, לסייע להם לפתח מיומנויות של שיחה, הקשבה, חברות ומשחק. על הגננת להציב חוקים גבולות בפני הילדים באמצעות שיחות סיפורים ומשחקים, להתמודד עם קשיים ובעיות משמעת ועוד, כל זאת, כמובן, בדרך טובה ונעימה.

הורים חייבים לסמוך על הגננת (וגם על הבייביסיטר והמחנכת) ועל הגן שבחרו עבור ילדם, להאמין שזה מקום נכון ובטוח להפקיד בו את הילד שלהם.

ישנן כמה פעולות שעל ההורים לעשות כדי לבחור גן מתאים ולהבטיח שהילד מקבל יחס טוב בגן:

1. הקדישו זמן לבחירת גן. יש להקדיש זמן לבחירת הגן המתאים להם, לא דווקא זה הקרוב ביותר לבית או זה עם המבנה החדיש או הציוד העשיר מכולם.

2. דברו עם הגננת. הגיעו לאסיפות הורים כדי לשמוע את הגננת ולהתרשם ממנה. חשוב מאוד להתרשם מאישיות הגננת, האם היא אדם מעניק חום ואהבה לילדים אך גם דמות חינוכית בעלת תפיסת עולם חינוכית מגובשת. כדאי להתרשם מה הם הערכים החשובים לגננת ולבדוק אם הם תואמים את הערכים בהם אתם מאמינים.

3. בקרו בגן בסוף השנה. כדאי להיכנס ולבקר בגנים דווקא בסוף שנת הלימודים כשהגננות עייפות ושחוקות ולהתרשם כיצד הן מתפקדות במצבים כאלה.

4. דברו עם הורים לילדים שהיו בגן. שאלו הורים שילדיהם היו בגן בשנים קודמות ולשמוע מהם כיצד הם מתרשמים מהגן ומהגננת מניסיונם האישי.

5. הקשיבו לילדכם. חשוב לפתח דפוסי תקשורת וללמוד דרכים להגיע אל הילד ולהקשיב לו מגיל צעיר. הורה צריך לדעת לדובב את הילד כדי להגיע אליו ולהכיר את הדברים החשובים שקורים לו בחייו. חשוב לשאול שאלות כמו מה הכי אהבת היום בגן, או מה ציירת ועם מי שיחקת וכו' כדי להתרשם ולהיות שותף לחוויותיו ולעולמו הפנימי של הילד.

ילדים רבים ממדרים את הוריהם ומסתירים מהם כל פיסת מידע בגלל דפוסי תקשורת לקויים ועל כך חשוב לשים דגש ולעבוד עם הילד.

המטרה אינה לעמוד על המשמר אל מול הגננת, אלא ליצור מערכת של יחסים ותקשורת פתוחה ומקרבת בין הורה והילד ולכן חשוב גם לשתף את הילד בעולמו של ההורה ולא רק לחקור ולהוציא ממנו מידע.

6. היו קשובים לשפת הגוף של ילדכם. הורים רבים מפספסים מידע רב שיכלו לקבל מהילד אם היו יותר ערניים וסבלניים. ילדים לא תמיד מבטאים את רגשותיהן ומחשבותיהם באופן מילולי אך התנהגותם של הילדים היא שפה שמספרת הכול. התנהגות הילדים היא שפה בלתי מילולית והיא צריכה להיות מוכרת ומובנת להורים ככל ששמים אליה לב מבינים אותה טוב יותר.

קשה להאמין שילד ששרוי במצוקה לא ישדר זאת בשפת הגוף שלו, הגיוני יותר שההורה יטעה בפרוש התנהגותו ויפרש אותה לא נכון (כמו למשל פינוק או עצלות).

7. היו בקשר עם הורים אחרים. חשוב להיות בקשר ולשמוע מהורים אחרים בגן מה קורה אצל הילדים שלהם. אם ישנם ילדים רבים שמתנגדים ללכת לגן (ולא מדובר בימים הראשונים של השנה) או מתקשים להיפרד מההורה בבוקר במהלך השנה. זה עשוי להדליק נורית הזהרה אצל ההורה, יתכן ויש משהו בגן שמרתיע את הילדים, אך עדיין יש לבדוק מהן הסיבות ולמה הם מתנגדים ללכת לגן.

ישנן גננות שמסרבות לחלק רשימת קשר להורים. האם הן מפחדות מהתגבשות ההורים ככוח חזק מולן? אם זה אכן כך הורים יכולים למצוא לכך פתרונות יצירתיים.

8. ערכו ביקורי פתע. חשוב להיכנס ולבקר בגן ללא תאום מראש, (אך לא בתכיפות רבה מדי, כדי לא להפריע לילד). כדאי להיכנס לעיתים לגן, לשבת עם הילד ולהתרשם איך הוא מתנהג ומרגיש, האם הוא מפוחד או חש בטוח בגן, איך הגננת מתייחסת לילדים אחרים ופותרת בעיות בגן.

נכון, הגיוני שגננות ישתדלו להיות אמפטיות וחיוביות אל מול הורים, אך כשיושבים בשקט בצד מבלי להתערב, ניתן לראות ולשמוע דברים ולחוש באווירת האמיתית שבגן.

ישנם הורים המעדיפים מערכת של ודיו במעגל סגור כדי להתבונן במתרחש בגן מתי שהם רוצים. פיתרון זה אינו נכון בעיני, זה לא יאפשר לגננת לעשות את העבודה החינוכית שלה. השהיה תחת עין בוחנת בכל רגע תגרום לה לתחושת מתח ולחץ והיא תהיה עסוקה רוב הזמן בלפעול כדי לעשות רושם טוב ולרצות את ההורים.

לסיכום: תפקיד ההורה הוא להקשיב לילד שלו ולמצוא דרך לתקשר ולפתח איתו שיחה משמעותית. על ההורה לסמוך על עצמו, על כושר השיפוט ועל האינטואיציות שלו. ההורה הוא המומחה הגדול לילד שלו, והוא יודע לקרא ולהבין אותו טוב יותר מכל אדם אחר.

הורים חייבים להיות ערניים מעורבים ופעילים כל הזמן בחיי ילדיהם (ומעורבים ומתבוננים מהצד כשהילדים גדולים יותר), להשגיח עליהם ולמנוע מהם כל פגיעה אפשרית.

ההורים חייבים לשלוח את הילד לגן בתחושה רגיעה ולשדר אמון ובטחון מלא בגננת, ולא, הילד יקלוט את הפחדים וחוסר הביטחון של ההורה וילמד מכך שהגן הוא מקום מסוכן ולא בטוח עבורו ויפתח פחדים או חרדות משלו.

לאתר של גדי רוזן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר