שלום כיתה א' - 15 טיפים להתחלה

המעבר מהגן לכיתה א' נתפס כשינוי מהותי, אחד המעברים המשמעותיים ביותר בחיי כל ילד. זהו מעבר מהגן - החממה המגוננת והמרופדת, אל עולם הגדולים שבו המסגרת נוקשה ותובענית.

קיימים הבדלים רבים בין הגן לביה"ס: בעוד שבגן מושמים דגשים על פעילות חברתית והבעתית והדגשים בו הם על התנהגות, שיתוף פעולה, ועזרה ההדדית, בבית הספר מושם דגש בעיקר על הפעילות הלימודית וההישגים האישיים בלמידה, עם מקום מצומצם יחסית לתחום החברתי.

בעוד שהגן הוא קטן ואינטימי ויש בו סדר יום גמיש, בית הספר גדול ונפגשים מאות ילדים בני גילאים שונים, יש בו סדר יום קבוע המסומן על ידי צלצולים ויש בו דרישות רבות ונוקשות: עמידה בזמנים, תלבושת אחידה, שיעורי בית, סדר וניקיון ועוד.

בעוד שבגן הילדים ההורים הם אלה שבחרו את הגן והגננת הרי שיכולת הבחירה של בית ספר ומורה כמעט שאינה קימת.

מה ההורה יכול לעשות כדי לסייע לילד להסתגל לשינוי?

1. חברים חדשים. לחזק ולהעמיק קשרים חברתיים ואף לערוך היכרות עם ילדים חדשים מהכיתה בהתאם לרצון הילד. לא לבחור לילד חברים, אך לשוחח עימו ולשמוע ממנו עם מי הוא רוצה להיפגש ולשחק כדי לחזק קשרים ויחסים.

לילד יש קשיים? היכנסו לפורום פסיכולוגית ילדים
איך היחסים בינכם לבין המתבגר? שתפו בפורום הורים ומתבגרים
יש בעיה עם הלימודים? התייעצו בפורום הפרעות קשב וריכוז

2. חברים ותיקים. בדרך כלל הילד הולך לכיתה עם חברים מהגן וכדאי להפגיש ולחזק קשרים בינו לביניהם כדי שלילד יהיו חברים בכיתה החדשה והוא ירגיש נוח.

3. המוכר פחות מאיים. לערוך היכרות מוקדמת עם ביה"ס, שתקל על הילד בימים הראשונים בבית הספר. מומלץ לעזור לילד להכיר את ביה"ס לפני תחילת הלימודים כדי שהמקום לא יהיה זר ומאיים,

כדאי לשחק בחצר, להכיר את הדרך לבית הספר, להראות לילד את הכיתה ואת השירותים, את הכיתה של האח הגדול ואיפה נפגשים עם ההורה בסוף יום לימודים.

4. להיות קשובים לילד. לשוחח עם הילד על השינוי ובעיקר להקשיב לו, לפחדים לחששות ולאמונות שלו לגבי הכיתה החדשה, בעיקר להקשיב ופחות לדבר.

להיות קשובים ועירניים אל הילד, לעולמו הרגשי, למה שעובר עליו, במיוחד בשלב המעבר והקליטה בבית הספר. זכרו שהשפה של הילד היא לא דווקא מילולית, היא בעיקר התנהגות והתנהגותו מבטאת את מצבו הרגשי האמיתי.

לשאול שאלות ולתת לגיטימציה לכל קשת הרגשות של הילד כגון: פחדים וחששות, שמחה, התרגשות ובלבול ועוד. להקשיב למצבו הרגשי ולתת לו מענה, להרגיע ולחזק אותו ובכך להפחית חששות.

5. גישה חיובית לבית ספר. הציגו את בית הספר באור חיובי, כמקום בו לומדים הרבה דברים חדשים וחשובים, מכירים הרבה ילדים חדשים ויוצאים לביקורים בכל מיני מקומות, אבל גם לא ליצור צפות לא ריאליות שיתנפצו לנוכח המציאות.

6. תאמינו בילד. עודדו את הילד, הביעו בו בטחון ואמון והדגישו בשיח איתו את יכולותיו וכישוריו שיסייעו לו להצליח בביה"ס, להתמודד עם הסביבה החדשה, להצליח בלימודים ולרכוש חברים חדשים.

7. עצמאות. אל תנהלו עבורו את החיים החברתיים ואת הלימודים, אלא אפשרו לו לפתח ולהתאמן במיומנויות חברתיות ולימודיות השונות הנדרשות כדי להשתלב ולהצליח בבית הספר.

8. תמיכה. יש להבטיח לילד גב ותמיכה, תחושה שההורה תמיד איתו ולצידו, לא שופט ומבקר אותו, אלא מקבל, מכיל, תומך ומחזק ושהוא לעולם לא יהיה לבד במצבים קשים. בשעת הצורך, כמובן, לעמוד בהבטחה.

9. קשיים לימודים או קשיים חברתיים. לתת לילד עזרה ותמיכה בלימודים כשיש צורך בכך, בעצמו או בעזרת מורה מסייעת.

כשיש לילד קשיים לימודיים או חברתיים לא לאפשר לו לחוש אכזבה תסכולים אלא לעזור לו להתמודד ולהתגבר. אם ישנם סימנים בפועל לקשיים לימודיים או חברתיים אצל הילד, להתייעץ עם המורה, מורה מתקנת או היועצת.

עוד כתבות שיעזרו לכם להתחיל את שנת הלימודים:
על הפרעת קשב, ריכוז וליקויי למידה
איך לבחור כסא מחשב לילד?
להפעיל את הראש, לא את הגב
תזונה נכונה בחזרה לבי"ס
ויטמינים - איך לתת אותם לילדים?

10. תנו אמון במערכת. ההורים חייבים לסמוך על בית הספר ובעיקר על המחנכת. יש בבית הספר מבוגרים רבים שתפקידם לעזור לתמוך ולהשגיח על הילד.

חשוב שההורה ירגיש שהוא שולח את הילד שלו למקום טוב ובטוח עבורו, ולא, הילד קולט את הפחדים והחששות של ההורים ולומד שיש לו סיבה טובה, מה שמחזק בו את הקולות הפנימיים המפחידים.

11. אל תלחיצו. לא להלחיץ את הילד ולהעמיס עליו צפיות גבוהות. לא להעביר מסרים כגון: "אתה חייב להיות תלמיד טוב, הכי טוב בכיתה, מוצלח כמו אחותך, כי אנחנו משפחה של מצליחנים" וכו'.

לא להיות שיפוטיים מדי ולהעריך את הילד על פי הציונים שהוא מקבל. טבעי שהורים מצפים שהילד יתאמץ וייקח אחריות וילמד כפי יכולתו, אך לא תמיד זה קורה כפי שההורים היו רוצים וחשוב ביותר שהילד ידע הורה אוהב אותו אהבה ללא תנאי ושאין שום קשר בין אהבת ההורה להצלחת הילד בלימודיו.

12. תוותרו על מרתון הכנה. לא לעשות בימי החופש האחרונים מרתון הכנה לכיתה א' ולנסות לדחוף אותו במהירות קדימה וללמד את כל החומר של השנה כדי שיהיה לו קל יותר בבית הספר.

13. פרידה עניינית. להיפרד מהילד בבוקר פרידה קצרה ועניינית, ואם קשה לילד להיפרד (או להורה), כדאי להיעזר במורה ואפילו לקבל ממנה עזרה פיזית עדינה כדי לעשות זאת נכון. לא להתחבא מאחורי השיחים שמתחת לחלון הכיתה כדי לשמוע מה קורה שם.

זכרו - אתם לא מפקירים את הילד באזור סכנה, בעוד כמה שעות כבר תפגשו איתו שנית.

במקרים בהם הפרידה היא קשה, חשוב מאוד לא להתבייש בילד ובהתנהגותו ולומר לו דברים פוגעים ומעליבים, כיוון שגם כך קשה לו. חשוב מאוד להיות עם ילד, ולעודד אותו להאמין שהוא גדול ויכול להצליח להיפרד. (במצבים קיצוניים כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי בבית הספר).

14. להקשיב, לא לחקור. יש להתעניין ולהקשיב אך לא לחקור את הילד בסוף יום הלימודים, למרות שההורים כל כך רוצים לדעת מה היה בביה"ס. לא בטוח שהילד יספר וישתף אתכם בחוויות היום.

צריך ללמוד לחיות בשלום עם חוסר המידע מעבר למה שהילד רוצה לשתף ולספר, וזה קשור לדרכי התקשורת וההרגלים של הקשבה ושיתוף במשפחה.

כשילד מסרב לשתף כדאי לבדוק האם ההורה ביקורתי ושיפוטי מידי לכן הילד נמנע מלספר ואולי יש צורך לעבוד ולשפר דפוסי תקשורת של הקשבה ושיתוף.

15. לשתף את בית הספר. לשתף את בית הספר במידע רלוונטי על הילד שחשוב שהמורים ידעו, כדי לעזור ולהקל על הילד בהתמודדות היומיומית. לספר על קשיים חדשים בחיי המשפחה, גירושין, מעבר דירה, מחלה, מוות או טיפולים שונים שהילד עובר.

לא נכון להסתיר מידע רק כדי להימנע מיצירת סטיגמות על הילד. שיתוף המורה יכול להסביר התנהגות וקשיים שונים של הילד ולסייע לילד להתמודד איתם בהצלחה.

לאתר של גדי רוזן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר