בנים מושפעים מהסביבה יותר מבנות

בדו"ח של האיגוד הקנדי למען בריאות הילד שהתפרסם לאחרונה ישנו ניתוח מפורט של הגורמים הסביבתיים המסכנים את בריאות הילדים שם.

ניתן להשליך מממצאים אלה על בריאות הילדים בכל העולם, ובישראל בפרט, הידועה כ"ברוכה" בשפע של נזקים סביבתיים.

עד היום היה ידוע על מאות חומרים רעילים, כמו חלקיקים הגורמים לזיהום אויר, התורמים לפגיעה בבריאות הילדים.

על פי הדיווחים בקנדה, לכ-12% מהילדים יש אסטמה, ל-26% מהילדים בגילאי 6-11 יש בעיה התנהגותית או הפרעת למידה אחת לפחות, פגמים מולדים - הינם סיבה מובילה למות תינוקות, וישנה עליה במספר הגידולים הסרטניים בקרב מבוגרים-צעירים.

מסיבות שונות, נמצא כי בנים נמצאים במיוחד בסיכון מוגבר. שכיחות הסרטן, האסטמה, הפרעות ההתנהגות והלמידה ופגמים מולדים מסוימים גבוהה יותר בקרב בנים מאשר בבנות.

רוצים לשאול על בריאות ילדיכם? היכנסו לפורומים:
פורום רפואת ילדים
פורום המטולוגיה אונקולוגיה ילדים
פורום חיסונים ומחלות זיהומיות בילדים
פורום התפתחות תינוקות
פורום כירורגית ילדים
פורום תזונה ודיאטה ילדים
פורום הרטבות לילה
פורום אנדוקרינולוגיה ילדים

לעומת זאת, מחלות שעבורן הבנות נמצאות בסיכון גבוה, הן סרטן השד בקרב נשים צעירות, אסטמה לאחר גיל 15, ולשני מומים מולדים: ספינה ביפידה (פתח בחוליה אחת או במספר חוליות בעמוד השדרה) ו-CDH (דיסלוקציה מולדת של הירך).

הסיבות שבגינן הבנים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות הנ"ל אינן לגמרי ידועות. הוצעו כמה הסברים הכוללים הבדלים גנטיים, הורמונליים ופיסיולוגיים בין שני המינים.

לפי דיווחים על הנעשה בארה"ב נמצא כי לגברים, בהשוואה לנשים, יש עומס גוף גבוה יותר של כימיקלים מסוימים. ההסברים שהוצעו להבדלים אלה מתרכזים בהבדלים במטבוליזם, ובמידת החשיפה לחומרים השונים.

ידוע גם, כי חשיפת האבות לכימיקלים רעילים יכולה להשפיע על בריאות ילדיו (בנים או בנות). מחקרים רבים מצאו קשר בין החשיפה התעסוקתית של האב לבין פגיעה בבריאות הילדים כולל מומים מולדים, סרטן, ועיכובים התפחותיים.

פרט לגורמי הסיכון המוכרים לכולם כמו עישון, אלכוהול וסמים, ראוי שכולנו נהיה מודעים לגורמים הסיכון הסביבתיים השגרתיים, שאנו נתקלים בהם בבית ומחוצה לו, ולהשפעתם על תחלואת הילדים.

סרטן. למרות שמחלת הסרטן בילדים הנה נדירה, זוהי מחלה חמורה שיש לה השלכות רציניות על הילדים החולים ועל משפחתם, כולל השלכות לטווח ארוך בקרב השורדים.

למרות שחל שיפור בשיעורי התמותה מסרטן בעשורים האחרונים, זוהי עדיין הסיבה המובילה למוות כתוצאה ממחלה בילדים מעל גיל שנה.

לפי הדיווחים מקנדה, יותר בנים עד גיל 19 מאובחנים עם סרטן מדי שנה מאשר בנות, כאשר הסיבות לכך עדיין אינן ברורות.

למרות שבקרב מבוגרים-צעירים (גילאי 20-44) שכיחות הסרטן נותרה גבוהה יותר דווקא בקרב נשים, עדיין נמצא כי לגבי שני סוגי סרטן חלה עליה לאחרונה בקרב גברים צעירים (סרטן האשכים, ולימפומה שאינה הודג'קין).

מאחר וידוע כי מחלת הסרטן מתפתחת בד"כ לאחר תקופת חביון ממושכת, ייתכן ויש תרומה לחשיפה לגורמים סביבתיים בתקופת הילדות המוקדמת ואפילו בתקופת ההריון.

קיים חשש כי יש תפקיד גם לחשיפת ההורים לאותם גורמים לפני הכניסה להריו, או במהלך ההריון עצמו. לחשיפה כזו שמתרחשת בתקופה שסבה יש חלוקה מהירה של התאים (במיוחד בזמן ההתפתחות ברחם) ישנה השפעה רבה יותר.

אסטמה. זוהי מחלת ילדות שכיחה, והיא יותר שכיחה בקרב בנים מאשר בבנות. לא ברור מדוע זה כך, אך חוקרים מסוימים הציעו כי זה אולי נובע מכך שהבנים נולדים עם דרכי אויר צרות יותר, יחסית לגודל הריאות, לעומת המצב בבנות.

יתכן ועובדה זו נובעת גם מכך שבבנים יש נטייה גבוה יותר למחלות אלרגיות, שיכולות לחשוף אותם לפתח אסטמה בהמשך.

כיום סבורים החוקרים כי אסטמה היא מחלה שנובעת מאינטראקציה בין הנטייה גנטית לבין טריגר סביבתי. ישנן הוכחות הקושרות בחוזקה בין זהום סביבתי תוך-ביתי (כמו קרדית אבק הבית ועישון) לבין התפתחות אסטמה.

בנוסף, יש כיום עדויות המקשרות בין זהום סביבתי חיצוני (במיוחד אוזון) לבין החמרת הסימפטומים של האסטמה. יש כיום גם הוכחות לכך שחומרי הדברה וחומרים אורגניים נדיפים, שמשתחררים מרהיטים וחומרי ניקוי, יכולים לפעול כטריגרים לאסטמה.

הפרעות התפתחות ולמידה. שכיחות ההפרעות הנוירו-התפתחותיות וההתנהגותיות בקנדה הינה מאד גבוהה. מנתונים שנאספו לפני כ-10 שנים עולה כי ל-26% מהילדים בגילאי 6-11 בקנדה יש לפחות הפרעה רגשית/התנהגותית אחת.

ל-16% מהילדים בקנדה בגילאי ארבע-חמש יש עיכוב באוצר המלים, ובנוסף שעור האוטיזם בקנדה טיפס מאחד ל-10,000 לפני 20 שנה, ועד לשכיחות של אחד ל-200 ילדים כיום.

מסיבות לא ברורות, גם כאן ניתן לראות כי בנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את אחת ההפרעות הללו, בהשוואה לבנות.

הדברים אמורים במיוחד לגבי אוטיזם, ADHD (הפרעת קשב וריכוז), הפרעות למידה, טורט סינדרום, CP (שיתוק מוחין) ודיסלקציה. אוטיזם שכיח פי ארבע יותר בבנים מאשר בבנות, ואלה הנתונים האחרונים גם לגבי ה-ADHD.

ההסברים השונים שניתנו להבדלים אלה בין בנים לבנות, וכוללים הבדלים גנטיים, קצב איטי יותר של הבשלה ביולוגית בבנים, רגישות גבוהה יותר לפגיעות גופניות (בתאונות) בקרב בנים, דגם שונה של ייצור הורמונלי המשפיע על התפתחות המוח לפני הלידה, מספר חלוקות גדול יותר של תאי אב שמתרחשות במהלך ההתפתחות העוברית של הזכר (המאפשר סיכון גבוה יותר לטעויות גנטיות) והבדלים במבנה, תפקוד והרכבו הכימי של המוח בין בנים לבנות.

תוארו חומרים רעילים סביבתיים רבים כתורמים לשכיחות המוגברת של הפרעות נוירו-התפתחותיות (יש להם אפקט מזיק על המוח ומערכת העצבים). המפורסמים שבהם הם: עופרת, כספית, ארסן, קרינה מייננת, חומרי הדברה מסוימים, חומרים סולבנטיים (ממסים), Dioxins (פחממנים מסוימים שתואר כי הם עלולים להשתחרר ממוצרי פלסטיק בעת חימום במיקרוגל ובהקפאה) ו-PCB (כימיקלים תעשייתיים מסומים).

פגמים מולדים. מבין 350 אלף התינוקות הנולדים בקנדה מדי שנה, בין 2%-3% נולדים עם הפרעות מולדות.

פרט לפגמים מסוימים השכיחים יותר בקרב בנות (כמו ספינה ביפידה ו-CDH), רוב הפגמים שכיחים יותר בקרב בנים מאשר בבנות.

פגמים במערכת הרבייה, ובמיוחד היפוספדיאס (פגם מולד בו פתח השופכה נמצא מתחת לפין ולא בקצהו) ואשך טמיר - אחראים לכמחצית הפגמים המולדים בקרב בנים. מחקרים שונים מראים כי ישנה עליה בשכיחות שני פגמים אלה בעשורים האחרונים שארצות מתועשות.

זאת ועוד, מות עוברים והפלות שנובעים במקרים רבים כתוצאה מקיום פגמים מולדים גם יותר שכיחים בקרב בנים. גורמים סביבתיים זוהו כגורם הוודאי ב- 2-3% ממקרי הפגמים המולדים.

סיבות ידועות אחרות כוללות מצבים גנטיים וזיהומים תוך רחמיים. ואולם, ברוב המקרים (כ-60%) הסיבה אינה ידועה. רוב המומחים מסכימים כי רוב הפגמים המולדים נובעים מגורמים רבים כמו אינטראקציה בין גן אחד או יותר לבין גורם סביבתי שהשפיע לפני הלידה או אף לפני ההריון עצמו.

טרם נחקרו כל הגורמים הסביבתיים הקשורים ספציפית לפגמים המולדים בבנים, ואולם ידוע כי לגבי היפוספדיאס יש קשר במיוחד לחשיפה לחומרי הדברה ו-dioxins, למגורים בסמוך לאתרי פסולת, לעבודת האם בתעשיית עור, ולעבודת האב במכונאות רכב.

לאחרונה גם נמסרו דיווחים על כל שתסמונת ה-TDS (או Testicular Dysgenesis Syndrome) קשורה לחשיפה לגורמים סביבתיים.

תסמונת זו כוללת צבר של בעיות הקשורות למערכת הרבייה, כמו פגמים מולדים (אשך טמיר והיפוספדיאס), איכות זרע ירודה, פוריות נמוכה יותר ואולי אפילו סרטן אשכים.

נמצא כי הפרעות אלה עולות בשכיחותן בארצות מתועשות. החוקרים משערים כי תסמונת זו נובעת מחשיפה לכימיקלים הפוגעים במערכת האנדוקרינית (הורמונים) במהלך ההריון כאשר מתפתחים איברי הרבייה הזכריים.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר