הכל על אבחון סרטן בילדים

במסגרת עבודתי כרופא ילדים במרכז לבריאות הילד של הכללית (ארמון) בחיפה, זכיתי לטפל בחודשים האחרונים בנערה שחלתה לאחרונה במחלת הסרטן.

מדובר בנערה בת 15 ממוצא ערבי-נוצרי, שסבלה מכאבי ראש לסירוגין בשנתיים האחרונות וביקרה במרפאות שונות.

לפני מספר חודשים חלה החמרה בכאבי הראש, כשהתלוו אליהם תלונות נוספות של רעשים וצפצופים באוזניים, טשטוש ראיה וסחרחורות בזמן קימה מהמיטה, וצוואר 'תפוס'.

הנערה הגיעה לרופא במרכז בריאות הילד. לאור הימשכות התלונות היא הופנתה לרופאת עיניים שאבחנה פפילאדמה (בצקת של פטמות עצבי הראייה, המעידה על קיומו של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר), ולפיכך הפנתה אותה באופן מיידי להמשך בירור בבית החולים.

בבית החולים, לאחר בדיקת CT - אובחן כי הנערה סובלת מגידול בגומה האחורית של המוח, שמאוחר יותר התברר כ-Pilocytic Astrocytoma.

הנערה עברה כריתה ניתוחית של הגידול. לאחר הניתוח הופיעו מספר סיבוכים וביניהם גם DVT (אוטם של הורידים העמוקים) בירך, דבר שהצריך קבלת טיפול נוגד קרישה לתקופה ממושכת.

למידע אודות סרטן בילדים, היכנסו לפורום המטולוגיה אונקולוגיה ילדים
לייעוץ רפואי אודות סרטן היכנסו לפורום אונקולוגיה
לבירור על מחלות ילדים, היכנסו לפורום רפואת ילדים
יש לכם מקרה סרטן במשפחה? קבלו תמיכה וייעוץ בפורום

בימים אלה הנערה חשה בטוב, וחזרה ללימודים בבית הספר. היא עדיין סובלת מחולשה קלה בפלג גופה השמאלי ונמצאת במעקב רב צוותי הכולל מעקב המטולוגי, נוירוכירורגי, מעקב של רופא עיניים, רופא ילדים וצוות האחיות שבמרכז הילד.

כמו כן, הנערה מטופלת בטיפול פיזיותרפי, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי רגשי לצורך הפחתת חרדה ושיפור הדימוי העצמי.

אבחון סרטן בילדים

מחלת הסרטן בילדים נדירה יחסית, ושכיחותה נמוכה מאד בהשוואה לשכיחות גידולים ממאירים במבוגרים. רק כ- 1% ממקרי הסרטן החדשים בארה"ב מופיעים בילדים. בארץ מאובחנים בין 400-300 מקרים חדשים בשנה בקרב ילדים.

למרות השכיחות הנמוכה יחסית, מחלות ממאירות הן הסיבה העיקרית למוות כתוצאה ממחלה עד גיל 15.

ניתן לשאוב עידוד מהעובדה כי שעור ההישרדות הכללי ממחלות סרטן בגיל הילדות עלה באופן דרמטי בשנים האחרונות.(מ- 25% בשנות ה-60-70, לעומת 80% ב-1997).

הסרטן השכיח ביותר בילדים הוא הלוקמיה (סרטן הדם) המהווה כ-30% מכלל מקרי הסרטן בילדים. גידולים שכיחים נוספים הקיימים בילדים הם: סרטן המוח (15% - 20%, בעיקר מדולובלסטומה ואסטרוציטומה), לימפומות (10% - 15%, כולל מחלת הודג'קין, ברקיט-לימפומה או לימפומות אחרות), גידולי המערכת הסימפטטית (נאורובלסטומה, 5%-10%) גידולי הכליה (גידול על שם ווילמס,5% - 7%), גידולי העצמות (בעיקר סרקומה על שם יואינג, ואוסטאוסרקומה, 7% - 8%), גידולי הרקמות הרכות (רבדומיוסרקומה,5% - 6%), גידולי הכבד (הפטובלסטומה, והפטוקרצינומה, 3% - 4%), גידולי השחלות והאשכים (כ-4%), וגידולי העין (רטינובלסטומה , 1% - 2%).

בילדים (בניגוד למבוגרים), מעט ידוע לגבי הסיבות להתפתחות מחלת הסרטן. ברוב המקרים הסיבה המדוייקת לגידול הסרטני אינה ידועה.

אין ספק כי ישנו משקל לגורמים סביבתיים (כמו וירוסים מסוימים כמו ה-EBV, קרינה מייננת, תרופות מסוימות וכד') בסיכון לפתח גידול ממאיר בילדות. יחד עם זאת, מסתבר יותר ויותר כי גם לגורמים גנטיים ישנה תרומה מכרעת.

עוד על ילדים חולי סרטן:
האם ילדות חולות סרטן יוכלו להרות?
האם היקף ראש גדול ליילוד מסמן סרטן מוח?
עליה בשיעור ההחלמה מלויקמיה בקרב ילדים
אכילת צ'יפס מגבירה הסיכוי לסרטן
טיפולים אצל ילדים: השתלות או כימו?

מוטציות גנטיות ספציפיות בגנים שונים בתאי הגידול יכולות להביא להתמרה סרטנית. מדובר בעיקר בגידולים כמו לאוקמיות, רטינובלסטומה, גידולי כליה ובמצבים של חסר חיסוני, בהם לגוף ישנה נטייה לפתח גידולים סרטניים. תוארו גם סרטנים "משפחתיים" כמו בתסמונת Li-Fraumeni.

בילדים, אינדקס החשד נוטה להיות נמוך, וזאת בעיקר בשל נדירות הסרטן בילדים. בנוסף, הסימנים והסימפטומים הקליניים של מחלות הסרטן בילדים הם בדרך כלל בלתי ספציפיים ומחקים מחלות ילדות שגרתיות, ולכן ישנו קושי באבחון מוקדם של גידולים סרטניים בגיל הילדות.

בילדים גם לא קיימות שיטות לאיתור מוקדם של מחלת הסרטן, הקיימות במבוגרים (דם סמוי בצואה, ממוגרפיה וכד'). יתר על כן, אופי מחלת הסרטן בילדים הוא זחלני ואיטי לרוב. מסיבות אלה ישנו בדרך כלל איחור באבחון מחלת הסרטן בילדים.

בעבודת מחקר שבוצעה בקרב ילדים חולי סרטן באחד המרכזים בישראל ופורסמה בכתב העת "Pediatr Hematol Oncol", ניסו לאתר את הגורמים המביאים לאיחור באבחון גידולם ממאירים בילדים.

העבודה בוצעה על 315 ילדים עם גידול סרטני מוצק (לא כולל לוקמיה). היא כללה בדיקה וניתוח של אספקטים אפידמיולוגיים, סוציאליים ורפואיים הקשורים למשפחת הילד, לילד עצמו, למערכת הרפואית ולמאפייני הגידול.

עבור כל ילד הוערך ה-LAG TIME - משך הזמן שחלף מהופעת הסימפטומים ועד לאבחון הסופי של המחלה. ה- LAG TIME הממוצע היה 15.75 שבועות, כאשר משכי הזמן הקצרים ביותר התקבלו עבור גידולי הכליה, ואילו הגבוהים ביותר עבור גידולי המוח, הגידולים האפיתליאליים (קרצינומות), וגידולי הסרקומה של הרקמה הרכה.

הפרמטרים שנמצאו כטובים ביותר בחיזוי האיחור באבחון מחלת הסרטן מבין הפרמטרים הדמוגרפיים והאישיים היו גיל הילד ומוצא האב.

ככל שהילד היה צעיר יותר, משך הזמן עד לאבחון המחלה היה קצר יותר. בילדים שמוצא אביהם היה ספרדי- נמצא LAG TIME ממושך יותר בהשוואה לילדים שמוצא אביהם שונה.

פרמטרים אלה הסבירו רק 16% מכלל הממצאים, והגורמים המשפיעים ביותר באבחון גידולים ממאירים בילדות קשורים לביולוגיה של הגידול, לסוג הגידול ואופיו, למיקומו, ולשלב המחלה

המסקנה העיקרית מהעבודה הייתה כי הכרת הגורמים המשפיעים על האיחור באבחון של גידולים ממאירים בילדים יכולה להפחית את משך הזמן עד לאבחון המחלה, ובכך לתרום לשיפור ההישרדות של הילדים.

גם ההורים וגם הרופאים יכולים לסייע בהקטנת ה-LAG TIME ובכך להביא לאבחון מהיר ויעיל יותר של מחלת הסרטן בגיל הילדות.

מחקר המשך למחקר הנ"ל ניסה לאתר את הגורמים במערכת הרפואית האחראים על האיחור באבחון מחלות ממאירות בילדים.

לשם כך חולק ה-LAG TIME לשני מרכיביו: האיחור ה"הורי", שמהווה את פרק הזמן מהופעת הסימפטומים ועד לפנייה לרופא, והאיחור ה"רופאי", שמהווה את פרק הזמן שחלף מרגע הפנייה למערכת הרפואית ועד לאבחנה הסופית של מחלת הסרטן.

הפרמטרים העיקריים שנמצאו כמשפיעים באופן מובהק על משך האיחור ה"רופאי" היו: המומחיות של הרופא הראשוני (עדיפות לרופאי ילדים בקיצור משך ה-LAG TIME), מספר הרופאים הנוספים שבדקו את הילד, ומספר הפעמים שבהן נבדק הילד אצל הרופא הראשוני.

ככל שהילד נבדק אצל יותר רופאים או יותר פעמים על ידי אותו רופא - משך ה-LAG TIME התארך.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר