מהפך בטיפול בהזעת יתר

הזעת יתר מוקדית מופיעה אצל אנשים סה"כ בריאים ולאחרונה התגבשה הדעה שתופעה זו, מופיעה בשכיחות גבוה אצל בני משפחה קרובים.

הזעת יתר מוקדית משמעותו שהסובל ממנה מזיע בחלקי גוף בודדים, דוגמת הידיים, הרגליים, בתי שחי, ואיננו מזיע באופן מוגזם בכל הגוף.

לכן חובה להיות זהירים, היות והזעת יתר מפושטת, בעיקר בזמן השינה, יכולה להעיד על מחלות שונות שיש צורך לטפל בהן בדחיפות.

לשאלות נוספות בתחום הניתוחים פלסטיים, היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחים פלסטיים
פורום ניתוחי עפעפיים
פורום רפואת עור אסתטית
אסתטיקה ואגינלית

המחקרים האחרונים בנושא הזעת יתר, הוכיחו כי בין 20 ל-50% מהאוכלוסיה, אשר סובלים מהזעת יתר יורשים אותה מבן משפחה קרוב.

כ-25% מהסובלים מהזעת יתר בבתי השחי, מזיעים בהגזמה, גם בכפות הידיים והרגליים וסה"כ אלו הסובלים מהזעת יתר בבית שחי מהווים כ-50% מהמזיעים. לכ-20% מהקבוצה הזו יש הזעת יתר שמוגבלת אך ורק לבתי-השחי.

אלו הן הסטטיסטיקות, שנעשו בצורה מבוקרת ועל קבוצות גדולות של אנשים בשנה האחרונה. מדובר באוכלוסיה צעירה, הגיל הממוצע הוא פחות משלושים שנה.

הסיבה להזעת-יתר מוקדית, דוגמא בבתי שחי איננה ברורה לחלוטין. לרוב, הסובלים מהזעת יתר בבית שחי, מספר בלוטות הזעה והמבנה של הבלוטות נמצא תקין ונורמלי.

עוד בנושא זיעה:
סירחון וזיעה, מכת הקיץ
האם הדאודורנט שלך מסוכן?
לקראת הקיץ: טיפולים בהזעת יתר
על הזעת יתר בבית השחי

סך הכל, עור גופנו מכיל בין שני מיליון לארבע מיליון בלוטות זיעה, המשמשות בעיקר לויסות חום הגוף ובתי השחי. בכל סנטימטר מרובע קיימים כ-360 בלוטות.

בלוטות הזיעה מתחלקות לשתי קבוצות, בלוטות אקריניות ואפוקריניות. בלוטות אקריניות מהוות את רוב בלוטות הזיעה והן מפרישות את נוזל הזיעה ואילו בלוטות אפוקריניות מפרישות נוזל אשר מקנה לזיעה את הריח הספציפי.

מערכת בלוטות הזיעה מופעלת על ידי סעיפים סופניים של העצב הסימפטטי. עצב עליו אין לנו שליטה. כל בלוטת זיעה היא מיקרוסקופית ואיננה ניתנת לצפיה בעין בלתי מזויינת, מקבלת סעיף קטן כזה המפעיל את הבלוטה הבודדת וגורם להפרשת זיעה. זהו תאור מאד סכמטי. פיזיולוגית הפרשת הזיעה, מורכבת הרבה יותר.

הטריגר (הגירוי הראשוני) של הפרשת זיעה מתחיל במוח, בקליפת המוח. משם עובר למבנים יותר נמוכים, להיפוטלמוס, ממנו למוח השדרה ולעצבים הצדדיים הנפרשים ממוח השידרה. בסוף הדרך, לאותם מיליוני בלוטות הזיעה בעור .

קרוב לודאי הכל מתחיל במוח ולכן אין הזעת יתר מוקדית בזמן שינה. אנחנו ישנים, המוח נמצא "בהילוך נמוך" וחלק מהתפקוד שלו פוסק באופן זמני.

בזמן עירנות המצב משתנה, אנו דנים באנשים בריאים, אך אלו במצבים של התרגשות, אף קלה ביותר מייצרים פעילות יתר במוח, קרוב לודאי במעבר פולסים מקליפת המח להיפוטלמוס.

אז מופיעה הזעת יתר, אותה תופעה מטרידה אשר פוגעת באיכות חייהם. מטפטפים מבתי השחי, מתקשים בלבוש הדוק לגוף עקב "העיגולים" שמייצרים, מטפטפים בכפות הידיים נמנעים מללחוץ יד, "טובעים" בתוך הנעליים וכל הזמן מסתובבים עם תחושה שהסובבים אותם מרגישים בזאת.

הבוטוקס נותן מענה טוב לבעיה, למרות שהשפעתו היא זמנית, בערך לשישה חודשים. ניתן להזריקו במקומות שונים בגוף, אך בצורה ובמינון נכונים.

לצערי, הופיעו על הבמה לא מעט מזריקים אשר אין להם את הידע והמיומנות לעשות זאת. מופעים אנשים האומרים בפליאה, הזריקו לי בוטוקס וכעבור שבועיים שוב חזרה הזעת היתר. למה זה קורה? הרי הבטיחו לי אחרת!
אין להתפלא. ברגע שהבוטוקס הוזרק לא נכונה, או ניתן בריכוז לא נכון, לא תהיה לו השפעה.

ניתוח סימפאטקטומי, אותו ניתוח פולשני בתוך בית החזה בו מהדקים או חותכים סעיפים ראשיים של העצב הסימפטטי, הוא יעיל בכ-60% בפתירת בעיית ההזעה בכפות הידיים.

השפעת הניתוח הזה מזערית ואם בכלל, על הזעת יתר בבית השחי ותופעות הלוואי והסיבוכים של הניתוח שכיחים ולעיתים קשים. תופעת "ההזעה המפצה" בגין הניתוח היא שכיחה ונעה בסביבות ה-60%.

לגבי בתי השחי הסיפור הוא שונה לחלוטין. בתי שחי הן המקומות היחידים בגוף בו ניתן לבצע ניתוח מקומי ברמת בטיחות מהגבוהות ביותר ועם הצלחה הקרובה ל-95%.

בניתוח זה מגרדים ולאחר מכן שואבים מספר רב של בלוטות זיעה וכך משיגים שתי מטרות. צמצום של מספר הבלוטות וניתוק של העיצבוב אשר גרם להם לפעול "בהילוך גבוה".

עניין "ההזעה המפצה", איננו קיים כאן, היות וכל הפעולה הכירורגית נעשית "בסוף הדרך" ולא פוגעים בעצבים הגדולים, כמו בניתוח סימפטקטומי.

במהלך שש שנים האחרונות מאות מטופלים עברו את ניתוח שאיבת בלוטות זיעה על ידי ד"ר אלון פניני בלוס אנג'לס ועל ידי בתל-אביב.

השיטה היחודית שלנו, תוך שימוש במיכשור מאד ספציפי, הביאה להצלחה ולפתרון מלא של בעיית הזעת יתר בבתי השחי בכ-95% מהמנותחים.

רמת הצלחה כזו לא היתה קיימת, למרות שלא מעט רופאים הבינו את העיקרון, שבאמצעות פעולה כירורגית מסויימת מקומית בבתי שחי , ניתן אולי להפסיק את ההזעה המוגברת.

גם היום, שוב לצערי, בעיקר "מכונים" מפרסמים שהם מבצעים ניתוח דומה, מבלי לאמץ בצורה קפדנית את שיטתנו, וכמובן לא מצליחים להשיג תוצאות מתקבלות על הדעת.

היו כאלה אשר ביצעו "המסת שומן" בבתי השחי על מנת להפסיק את הזעת היתר. פעולה זו איננה הגיונית, היות ובלוטות הזעה נמצאות עמוק בעור ולא ברקמת שומן ולכן ההמסה, במקרה הטוב, רק תגרום לניתוק חלקי של העצבוב לבלוטות הזעה וזה לא מספיק על מנת להפטר מהמטרד.

התובנה לגבי האפקטיביות הגדולה של הניתוח הספציפי הזה, עדיין לא נתגבשה, בעיקר לא בארצנו. גם רופאים, חלקם הגדול לא מכירים את הניתוח וחלקם אף טוען שבכל ניתוח להפסקת הזעת יתר בבתי השחי תופיע "הזעה מפצה", דבר שהוא כמובן לא נכון. נתקלתי גם בטענה שגם לאחר הזרקות בוטוקס "ההזעה המפצה" עלולה להופיע וכמובן שזה גם איננו נכון.

בספרות המקצועית, מופיעים יותר ויותר מאמרים על קבוצות מטופלים אשר עברו ניתוח שאנו מישמים ותוצאות הניתוח, דומות. כ-95% מהמטופלים נפתרים מהמטרד ולחמישה האחוזים הנותרים בהם הניתוח לא צלח בפעם הראשונה הוא יצליח, כמעט במלואו, בפעם השניה.

כמו כן, מתחיל להיות ברור שהטיפול הכי יעיל לבעיית הזעת היתר בבית השחי הוא גרד ושאיבה של בלטות הזיעה.

לאתר של ד"ר טמאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר