ממלאים, והנעורים חוזרים

שוק חומרי המילוי לרקמות, בעיקר לצורך הצערת הפנים (Facial Rejuvenation) גואה. בשנתיים האחרונות אנו עדים לכך, שמגוון חומרי המילוי הקיים בשוק, כמעט שילש את עצמו.

החברות המייצרות והמפיצים מנהלים מרדף אחרי המנתחים הפלסטיים ורופאי העור, עלמנת להלל ולשבח את מוצריהם.

אנשים רבים, בעיקר הבייבי-בומרס, כמהים לשינוי לטובה במראם וחומרי המילוי מספקים את הסחורה, כמובן לא לכולם והכוונה היא לאותם "מתבגרים" אשר אין מנוס מלנתח אותם בגלל עודפי עור ונפילה.

אך לאותם מתאימים, מדובר בפרוצדורה יחסית פשוטה, שלוקחת מספר דקות, לרוב ללא כל סיבוכים ותופעות הלוואי קלות ונמשכות ליומיים שלושה.

ניתן לחלק את חומרי המילוי לשתי קבוצות עקריות: חומרי מילוי לזמן קצוב - בין 4 חודשים עד מקסימום שנה, וחומרי מילוי הנקראים קבועים, למרות שה"קבוע" הוא לא לתמיד, אלא למספר שנים ולאחר מכן נספג.

חומר קבוע אמיתי הוא הסיליקון ג"ל שמוזרק במזרק לרקמות. צר לי לאכזב את חסידי הסיליקון בהזרקה, צרכנים ורופאים כאחד, אבל הזרקת סיליקון יכולה לגרום לסיבוכים קשים ביותר, גושים, גרנולומות, סיליקומתות, מורסות ועוותים קשים בפנים, גם מספר שנים לאחר טיפול, למרות שההזרקה מתבצעת טיפין טיפין. אני ממליץ בחום להמנע משימוש בחומר הזה.

רוצים להתייעץ עם מומחי פלסטיקה ואסתטיקה? היכנסו לפורומים:
לפורום ניתוחים פלסטיים
לפורום רפואת עור אסתטית
לפורום ניתוחי עפעפיים
לפורום הסרת שיער
לפורום טיפולי עור פוטודינמיים
לפורום אסתטיקה ואגינלית

חומרים נספגים. את קבוצת החומרים הנספגים ניתן לחלק גם כן לשתי קבוצות עיקריות: חומרי מילוי על בסיס קולגן וחומרי מילוי העשויים מחומצה יאלורונית (Hyaluronic Acid ).

הקולגן מיוצר מבהמה, פרה, מעובד, מסונן מאנטיגנים למניהם ומוכן להזרקה בתוך מזרק. קיימים מספר סוגים של חומרי מילוי קולגניים, די להזכיר את הזיידרם והזיפלסט הותיקים.

ההבדלים בין החומרים הם בסמיכות. ככל שהקולגן יותר נוזלי ניתן להזריקו ולמלא בו קימטוטים שטחיים. ככל שהוא סמיך יותר, הרי הוא מותאם יותר להזרקה בעומק על מנת להרים את הרקמה.

חומרי מילוי קולגניים דורשים טסט. יש לבצע טסט כשבוע לפני הטיפול על מנת לבדוק באם למטופל הפוטנציאלי אין רגישות וכי לא יפתח תגובה אלרגית.

בשנים האחרונות סר חינם של חומרי מילוי על בסיס קולגן וזאת מהסיבה שהגיע בחור חדש לעיר ונתקבל בהתלהבות: החומצה היאלורונית. בשל יעילותה וקלות השימוש בה, היא הוכיחה עצמה במהרה, רכשה מקום כבוד בקרב הרופאים ודחקה הצידה את הקולגנים למניהם.

החומצה היאלורונית היא למעשה רכיב טבעי בגוף האדם ולכן אין צורך בביצוע שום טסט לפני ההזרקה.

חומרי מילוי קבועים. חומרים אלו, אשר נותרים במשך מספר שנים, הם חומרי מילוי שהם למעשה תרחיף של קולגן וכדוריות מיקרוסקופיות של Calcium hydroxylapatite . בשפה פשוטה מדובר בסוג של צמנט שבו משתמשים רופאים אורטופדים למילוי עצם.

אלא שכאן, אותו צמנט מעובד בצורה מאד מיוחדת לכדוריות מיקרוסקופיות אשר מרחפות בתוך הקולגן. הקולגן נספג תוך כמה חודשים והכדוריות נשארות, אך בסופו של דבר גם הם נספגות כעבור מספר שנים. כך שאין משהו קבוע לנצח.

חומר מילוי מיוחד שקשה לשייך אותו לקבוצה מוגדרת הוא הביואלקמיד (Bioalcamide ). הוא הגיע לשוק הישראלי לפני כ-6 שנים ועורר בהתחלה התלהבות גדולה.

הסיבה להתלהבות היתה שנאמר לרופאים שהוא עשוי בעיקרו ממים ושהוא דינאמי. דהיינו אפשר להוסיף, אפשר לגרוע, כמו בחשבון בנק.

במהלך השנים הסתבר שיש מספר בעיות. הקלה יותר היא שקשה מאד לשאוב את החומר החוצה, השניה חמורה יותר- הביואלקמיד, בשעה שמוזרק לפנים, בעקר בסמיכות לשפתיים, יכול לגרום בשכיחות די גבוהה לזהומים ולמורסות. הרופאים למדו מהניסיון והזרקות הביואלקמיד לפנים כמעט ופסקו.

עדיין, לביואלקמיד יש מספר יתרונות במידה ומוזרק במקומות אחרים בגוף. עלותו נמוכה ביחס לכמות החומר באריזה ויש לו התאמה כלל לא רעה, למילוי פגמים גדולים בגוף, אך לא באיזור הפנים. מחוץ לאיזור הפנים שכיחות הזהומים נמוכה ביותר לאחר מילוי.

עוד על ניתוחים פלסטיים:
חידוש: ככה מעצבים היום ישבן
10 הדיברות לבוטוקס
חידושים בטיפול בהזדקנות עור הפנים
10 הדיברות לבוטוקס
מיני, מידי ומקסי בניתוחי פנים

ישאל הקורא, מה עם הבוטוקס. ובכן הבוטוקס איננו חומר מילוי, אלא רעלן מוחלש המשמש להרפיית שרירים. יש לו מקום של כבוד בטיפולים קוסמטיים, אך איננו פילר.

אינני דן גם בחומרי מילוי אוטולוגיים, דהינו שומן עצמי, דרמיס (חלק פנימי של העור), חומרי מילוי קשיחים שמחדירים לריקמה, דוגמת Gore-tex , Soft-form ורבים אחרים. זאת מהסיבה שהשימוש בחומרי מילוי שציינתי כאן, איננו מהוה פעולה אמבולטורית מהירה, אלא דורש סביבה של חדר ניתוח ולמעשה מדובר בניתוח קטן. המתענין בחומרי המילוי האחרונים ובשימוש בהם מופנה לאתר האינטרנט שלי בו יש פירוט רב בנושא זה.

הצרכן הנבון שמעונין להצעיר את פניו בחומרי מילוי חייב לשאול את השאלות הנכונות. ראשית דבר, בפני מי הוא עומד - מי הרופא. אני יודע שיש לא מעט רופאים, ללא מומחיות בכירורגיה פלסטית וברפואת עור אשר מזריקים חומרי מילוי בשפע. יתכן ועושים זאת גם טוב, עקב הנסיון שרכשו בהזרקה. אך זהו החלק הקל.

החלק הקשה מתחיל כאשר יש סיבוכים. לרוב הם לא יוכלו להתמודד אתם, במיוחד כשמדובר בסיבוכי הזרקת סיליקון ויפנו למנתחים פלסטיים על מנת שאלו יטפלו הלאה.

שאלה נוספת שצריך לשאול עצמו צרכן הפילרים, מה הייתי רוצה? מהו חומר מילוי המתאים לרמת הצפיות שלי?

שאלת עלות הטיפול, גם חשובה. חומרי המילוי יקרים. עלות סמ"ק אחד, נניח של חומצה יאלורונית, מאושרת לשימוש במדינת ישראל היא בסביבות 200$. ברגע שמציעים לכם "דיל", זול ביותר תחשדו. ישנם זיופים רבים ולאחרונה התבשרנו גם על זיופי בוטוקס.

תבדקו מי הרופא, שאלו עליו, ואל תהססו לשאול את הרופא עצמו, גם אם לא נעים לכם. שאלו שאלות מחודדות. כך תבטיחו לעצמכם גם שביעות רצון וגם בריאת שלמה לאחר הטיפול.

לאתר של ד"ר טמאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר