הריון בראי הרפואה הסינית

ההריון, הוא תוצר של פגישת פסגה בין אנרגית המקור של האם לזו של האב. כאן בא למימוש הפוטנציאל האנרגטי הטמון בנו. על פי הרפואה הסינית, ישנם מספר איברים האחראים על תהליך ההריון. חוסר איזון או חולשה באחד מהם יכול לגרום לתופעות הנעימות פחות, המלוות לעיתים את ההריון.

הטחול. הטחול אחראי על הנעה והטמעה של המזון ולוקח חלק בתהליך הפיכתו לדם. בתקופת ההריון, כשנפח הדם גדל במהירות, צריך הטחול לעבוד קשה יותר על מנת "לעמוד בקצב" השינוי ויש לו נטייה להיחלש - מצב שמתבטא בעייפות, כבדות וסימני ליחה (שיעול, הפרשה ואגינלית, דלקות בדרכי השתן ועוד). תפקיד נוסף של הטחול הוא להחזיק את האיברים במקומם ואת הדם והנוזלים במקומם הראוי. חולשה שלו יכולה להתבטא בצניחת איברי הבטן לאחר הלידה, טחורים ובצקות.

הסוכרת, גם היא מחלה שעלולה להתעורר במהלך ההריון גם אם לא היתה קיימת קודם. במקרה זה מתווסף לחולשת הטחול גם חוסר ביין (החלק הקר, הפנימי והמזין של הצמד יין ויאנג). לרוב יבואו לידי ביטוי סימני חולשה (עייפות, חיוורון ויציאות רכות) בשילוב עם סימני חום (רעב, שתן תכוף, ריח רע בנשימה, פה יבש וגרד בעור).

לחיזוק הטחול רצוי לצרוך ירקות כתומים (בטטה, דלורית גזר וכו'), דגנים מבושלים (דייסת שיבולת שועל, כוסמת, קינואה וכו'). רצוי להקפיד על אכילת ארוחות קטנות ופשוטות ולהימנע מממתקים, משקאות מוגזים ומוצרי חלב שיוצרים ליחה. לחיזוק היין חשוב להקפיד על הימנעות מקפאין ועישון, על צריכת מזון המכיל נוזלים (מרקים, דייסות ותבשילים), על פירות וירקות כמו מלפפון, עגבנייה, אשכולית, לימון ואגס ועל טופו, תפוח אדמה, יוגורט וגבינות עיזים. לטיפול בטחורים יש להוסיף סיבים תזונתיים ושתיית מים מרובה ולהקפיד על מריחה מקומית של קרם הממליס וישיבה באמבט מים פושרים עם ארבע טיפות שמן ברוש.

מרידיאן "ים הדם". למרדיאן ה-CHONG חשיבות גדולה בתוקפת ההריון. זהו מרדיאן עשיר בדם שזורם מאזור אברי המין לכיוון החזה. הוא שאחראי להפוך את חומר הדם לחלב אם. כיוון שההריון דורש כמות גדולה של דם, ה-CHONG נדרש למאמץ יתר והזרימה כלפי מעלה מתעצמת, ומביאה עימה בחילות, הקאות וצרבות. למניעתן אפשר להיעזר בצמח הזנגביל (ג'ינג'ר) או בחליטת מליסה או קמומיל. חשוב להקפיד על הימנעות ממזון מטוגן, חריף ומשתית תה או קפה. אם כל אלו לא עזרו, ניתן להתנחם בעובדה שהבחילות נפסקות, בדרך כלל, עד סוף החודש השלישי.

הכבד. הכבד אחראי על זרימה חופשית ודינאמית של הדם, האנרגיה והרגשות. אם מסיבה כל שהיא (תזונה לקויה, רגשות מודחקים, חוסר פעילות גופנית ועוד) יש חסימה בזרימת הכבד, האנרגיה בגוף נתקעת ויוצאת מכלל שליטה וכמוה גם האישה שתחווה אי שקט, עצבנות רגישות יתר ונדודי שינה. בעיה נוספת, שעלולה להתעורר עקב תקיעות הכבד, היא יתר לחץ דם. לאנרגיה תקועה יש נטייה לעלות במהירות כלפי מעלה, לגרום לכאבי ראש, תחושת חום פנימי, פנים סמוקות, יובש בפה וצריבה בעניים.

לאיזון הכבד יש לצרוך תבלינים כמו בזיליקום, הל, ג'ינג'ר, גרגר הנחלים, שמיר וכורכום; בצל ירוק, אורז מתוק, נבטי דגנים, קטניות וזרעים, אפרסקים, דובדבנים וערמונים; יש להקפיד על תרגול יומי של יוגה, טאי-צ'י והתעמלות קלה מניע את הגוף ומרגיע את הנפש.

שום, פלפל ושמן זית

הטעם החמוץ (הקשור ברפואה הסינית לכבד) מאפשר לרקמות להשתחרר מרעלים על ידי פעילותו המכווצת ומניעה את הכבד, ראייה לכך היא כמיהתן הידועה של נשים הרות למלפפון חמוץ. הצורך במזונות בעלי טעמים שונים למיניהם נתפס על ידי הנשים כקוריוז הריוני משעשע ואצל חלק אחר של הנשים הוא מחויב המציאות. הרפואה הסינית מלמדת אותנו להסתכל על הטעמים השונים כמחזקים איברים (או מרידיאנים) שונים בגוף.

להלן האבחנה על פי הטעמים: הטעם המתוק שייך לאלמנט האדמה, בה פועלים מרידיאני הטחול והקיבה. פעולת הטחול במהלך ההריון היא חשובה ביותר להחזקת העובר והרחם במקומם, למניעת דימומים, להפיכת מזון האם ודמה למזון לעובר ועוד. הטעם החריף שייך לאלמנט המתכת, בו פועלים מרידיאני הריאות והמעי הגס. אלו קשורים לאספקת האוויר לאם ולעובר, לפינוי פסולת מהגוף, לחיסוניות הגוף ולזרימת האנרגיה (צ'י) בגוף.

הטעם המלוח שייך לאלמנט המים, בו פועלים מרידיאני הכליות ושלפוחית השתן, הקשורים באפשרות הבסיסית להיכנס להריון ולקיימו, לספק לעובר את התמצית הבסיסית לקיומו ואת המבנה הקונסטיטוציוני-גנטי שלו, גם כל הקשור לנושא הנוזלים, מעברי מים, מתן שתן וכיוצא בזה מקושר לאלמנט זה. כמו כן התפתחותן של העצמות והשיניים חשוב כאן.

הטעם החמוץ שייך לאלמנט העץ בו פועלים מרידיאני הכבד וכיס המרה. הכבד הוא האחראי לזרימת הדם והצ'י בגוף וספציפית לרחם, כך שבהריון הוא עובד חזק יותר. כמו כן הם מקושרים לכל תהליכי הצמיחה וההתפתחות בגוף. הטעם המר קשור לאלמנט האש, בו פועלים מרידיאני הלב, מעטפת הלב, המעי הדק והמחמם המשולש. אלו עובדים על אספקת הדם, שמירתו בזרימה בכליו, הקישור בין האלמנטים השונים בגוף ובין תהליכים שונים שקורים ועוד.

מתוך הנאמר לעיל ניתן להבין מדוע ישנן נשים שחשות צורך בחמוץ, אולי כי הכבד שלהן אינו מאוזן מספיק וזקוק לחיזוק. כנ"ל לגבי הצורך במלוח, המקושר אולי לתהליכי הבנייה של העצמות והמבנים בגוף העובר, משיכת הסידן והמינרלים מגוף האם, חיזוק התמצית הבסיסית של העובר ועוד'. הצורך במתוק יכול להיראות כהזדמנות לעזור לטחול בתפקידו, לחזקו בתמיכה בעובר וברחם. כן הלאה לגבי שאר הטעמים.

באבחון ברפואה הסינית יש התייחסות לעונות השנה השונות שגם הן מקושרות לאלמנטים השונים. ושוב לכל עונה יש את הטעם המקושר אליה, בהתאמה לאלמנט הספציפי. להלן ההבחנה: בעונת החורף נשים בהריון בתקופה זו אולי ירגישו משיכה למזונות השייכים לאלמנט המים, כמו שורשים, דגים, קטניות, אצות ולטעם המלוח. באביב המשויך לאלמנט העץ, תתכן נטייה למזונות כמו עלים ירוקים, נבטים ומאכלים חמוצים.

בקיץ המשויך לאלמנט האש, נרצה יותר מזונות מקררים ומרירים כמו פירות וירקות טריים למיניהם, טופו ומזונות קלים לעיכול. הסתיו עונת האסיף וההתכנסות, קשור לטעם החריף ואלמנט המתכת. לכן תהיה העדפה למזונות כמו ירקות שורשיים, זרעים, חלבונים מהחי, דגנים וקטניות. את המזונות החריפים יש לאכול במידה. אלמנט האדמה שייך לחלק האחרון של כל עונה ועונה, כך שיש מקום לשים לב למעגל עונות השנה, כדי להתייחס לאלמנט זה. אלמנט זה הקשור לדגנים המלאים ולמזונות הכתומים. באופן נורמלי צריך להקפיד על איזון בין חמשת הטעמים ובין חמשת האלמנטים, כך שהתפריט יהיה מורכב ממזונות התורמים לכל אלמנט ואלמנט.

לאתר המרפאה לטבע נולדה לחצו כאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר