אחרי הלידה, למי אכפת שאני גבר?

אחת הסיבות שאני, כגבר, מרשה לעצמי להיות דולה, נעוצה בכך שאני רואה מה באמת קורה בחדר הלידה.

בניגוד למיתוס שקיים אצל אנשים רבים שלידה זה אירוע אינטימי ופרטי, המציאות היא שהלידה מתקיימת בבית החולים, ובהכרח נוכחים שם בעלי מקצוע שונים, בשלבים שונים של הלידה: אחות מיילדת, רופא גינקולוג, רופא מרדים, רופא ילדים, מתלמדי גינקולוגיה ומיילדות, דולות, מתנדבים/ות, כוח עזר ועוד.

ההחלטה ללדת בבית החולים כורכת בתוכה השלמה עם כך שיהיה שם צוות מקצועי מלא שיטפל ביולדת, צוות שכולל גם גברים, בכל דרגות ההיררכיה.

אני לא הגבר הראשון ולא האחרון שם. אין קשר בין מינו של איש צוות זה או אחר לבין תפקידו בחדר הלידה, כולנו ממוקדי מטרה - לידה טובה ובריאה, זה מה שכולם רוצים, לא?

עוד פרקים מיומנו של גרגי:
גבר כמוני, עובד כמשרתת לידה?
הצרפתייה עשתה את שלה
"דולה זה לא רק ללידה טבעית"
אני גבר, ואני דולה

האמת היא שאני לא צריך לשכנע את המשוכנעים. ברוב הלידות בהן נכחתי, היולדת ובן זוגה הבינו את הערך שבליווי מקצועי בלידה. הרבה מבינים היום את הערך של התמיכה המקצועית בלידה, במיוחד מההיבט של הנוכחות הרציפה לאורך כל הלידה.

אין ספק שזה מהווה יתרון לבני הזוג, שיש אתם כל הזמן אשת או איש צוות מקצועיים, שיודעים את הפרוטוקולים הרפואיים, מכירים את התפקידים והדקויות של חדר הלידה, את השפה הייחודית שלו, את הדרך בה עובדים הדברים שם ושתמכו במספיק לידות כדי להבין את אחד הדברים החשובים בלידה: מצבם הרגשי של היולדת ושל בן זוגה.

כולם מכירים בעובדה שהמצב הרגשי בחדר הלידה הוא לא פחות חשוב מהתנאים הרפואיים שבו. כדי שאישה תרגיש שביעות רצון מהלידה, צריך לתת לה את כל הכלים כדי שהיא תרגיש שהיא שולטת, גם ברמות רגשיות, במה שקורה שם.

לשמש איש קשר מקצועי כדי להוריד את המתח והדאגה בזמן הלידה ולהביא ללידה טובה יותר ומעצימה, בדיוק כמו עבודה בשבילי.

אני יודע רק דבר אחד, שאחרי חוויית לידה טובה, לא מפריע לאף אחד שאני גבר. להפך, זה נראה ממש טבעי שאני חלק מזה. פשוט זוכרים את החוויה הטובה והולכים הביתה שבעי רצון מהטיפול בהם בבית החולים.

בשביל הספקנים והספקניות אני חייב לומר, שאני מסכים שזה נראה מעט לא טבעי שבני זוג יכניסו גבר למקום כל-כך אינטימי כמו חדר לידה, שזה עולם של נשים בלבד (עוד מיתוס עתיק).

מקום שיש בו עירום ואיברי רבייה נשיים חשופים. אבל באמת חייבים להבין איפה עובר הגבול בין מין לבין מיניות.

זה נכון, חדר הלידה הוא המקדש של המיניות האנושית. לא של המין. מין שזה מה שעושים כדי להגיע לשם. אין לזה כל קשר אלי. זה שייך למקום אחר ולזמן אחר וזה חסר רלוונטיות בחדר הלידה. מי שהיה שם יודע.

נכון, אני באמת חולק עם אנשים מעמד פרטי מאוד. אני נוצר בתוכי יותר מ-150 חוויות אינטימיות של הולדת תינוקות, בכל מיני צורות.

כל לידה באמת נראית אחרת. מידת המעורבות שלי בתמיכה נקבעת תמיד על ידי היולדת ובן זוגה ובכל פעם זה נראה אחרת. כל יולדת ביקשה ממני סוג תמיכה קצת שונה, שמתאים לה בדיוק.

רוצים להתייעץ עם מומחי הריון ולידה? היכנסו לפורומים:
פורום דולה - תומכות בלידה
פורום הריון לידה הנקה
אולטרה-סאונד במיילדות
פורום והפריה חוץ גופית
בעיות פוריות - תמיכה
רפואה משלימה בהריון
פורום ניתוחים גניקולוגים (גינקולוגיים), אנדומטריוזיס

לפעמים זה אומר שאני נמצא במגע עם היולדת בכל ציר וציר ותומך בה פיזית במשך שעות ארוכות, ע"י תנועות, נענועים, לחיצות ועיסויים ולפעמים זה אומר שהיא רוצה רק שאדבר אתה דיבור מרגיע ואסביר לה מה קורה ומה יכול לקרות.

תמיד, אבל תמיד, אני מבקש רשות משני בני הזוג לפני שאני נוגע ביולדת או מבצע פעולה כלשהי בחדר הלידה. האינטימיות הגדולה שנוצרת בתוך חדר הלידה בנויה קודם כל על יסוד של כבוד למעמד ולאישה אשר חווה אותו.

אני משרת במקדש של המיניות האנושית והמכנה המשותף המאחד והמשמעותי ביותר בין יולדות, בני הזוג שלהן לביני, הוא ההורות ולא המיניות. האמונה בכך שחוויית לידה טובה היא בסיס מצוין להורות, היא שמביאה אותי לעסוק במקצוע התמיכה בלידה.

למידע נוסף באתר נשים שיבא



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר