הכל על הנקה ועל אמצעי מניעה

בתקופת הנקה המחזור ההורמונלי משתנה עקב הפרשה עודפת של הורמון החלב שנקרא פרולקטין.

הפרולקטין ידוע כהורמון המפריע לקיומו של תהליך הביוץ. חוסר מוחלט של ביוץ מונע התרחשות הריון ומונע הופעת הדימום הווסתי. באופן רגיל, תהליך הביוץ מתרחש כשבועיים לפני הופעת הווסת.

כאמור, בתקופת ההנקה, ההנחה היא כי לא מתרחש ביוץ, ולכן לא קיימת האופציה להתרחשות הריון. מדובר בהנחה שאינה מוחלטת, מכיוון שגם ברמות נמוכות מאוד של ייצור פרולקטין עדיין ייתכן קיומו של ביוץ, מבלי שהדבר ייוודע לאישה עד מועד הופעת הווסת או עד אבחון הריון.

ההמלצה היא, בהנחה שאין האישה מעוניינת בהיריון נוסף, לא להסתמך על הנקה כאמצעי מוחלט למניעת הריון.

בהתאם, אישה שפעילה מינית בתקופת ההנקה ומעוניינת במניעת הריון באופן מוחלט חייבת להשתמש באמצעי מניעה. לשם כך עומדות בפני האישה ובן זוגה מספר אפשרויות לבחירה:

למידע נוסף על הריון, אמצעי מניעה היכנסו לפורומים:
פורום הריון ולידה
פורום ניתוחים גניקולוגים (גינקולוגיים), אנדומטריוזיס
פורום מין וסקסולוגיה
פורום אחרי לידה
פורום גינקולוגיה - רפואת נשים

1. אמצעים מכאניים - קונדום, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי. מדובר באמצעים החוצצים בין תאי הזרע ותאי הביצית, כמו קונדום או דיאפרגמה, או אמצעי המפריע להשרשה כמו התקן תוך רחמי (IUD):

הקונדום הוא בעצם כיסוי גמיש לאיבר המין הזכרי העשוי גומי ומונע את שפיכת הזרע לנרתיק. הקונדום מונע הריון ובנוסף מסייע במניעת הידבקות במחלות מין.

לקונדום אין שום השפעה מערכתית על גוף האישה ולכן גם לא השפעה שלילית על תהליך ההנקה. השימוש בו קל מאד, ללא צורך בבדיקה או במרשם רפואי. נשים שרגישות לגומי יכולות להשתמש בקונדום היפואלרגני. יעילותו של הקונדום במניעת הריון היא רבה (עד ל-97%).

הדיאפרגמה הינה כובעון גומי גמיש המוכנס לתוך הנרתיק ומכסה את כל צוואר הרחם, בכך מונע חדירת תאי זרע אל הרחם והחצוצרות.

הדיאפרגמה מופיעה בגדלים שונים ומותאמת על ידי בדיקת רופא. יש להשאיר את הדיאפרגמה במקומה כשש שעות לאחר קיום יחסי מין למניעת חדירת תאי זרע.

בדומה לקונדום, גם לדיאפרגמה אין השפעה על ההנקה. יעילותה במניעת הריון נעה בין 80% ל-95%, כאשר ניתן להעלות את יעילותה ע"י שימוש בחומרים קוטלי זרע.

התקן תוך רחמי הינו סליל פלסטיק או נחושת המוכנס לתוך הרחם, דרך צוואר הרחם, נמצא באופן קבוע ברחם, ומונע חיות של תאי זרע או השרשה של עובר בדופן הרחם, ובכך מונע הריון.

סוגי ההתקנים כיום הם: התקן נחושת והתקן הורמונלי. יעילות ההתקנים השונים נעה בין שלוש שנים לחמש שנים, ונעה סביב ה-98%.
<@ --- IMG_2 --- @>
התקנת ההתקן נעשית בד"כ בסוף הווסת הראשון אחרי לידה, או כעבור ששה שבועות מהלידה. להתקן אין השפעה מערכתית על גוף האישה ואינו משפיע על ההנקה.

2. אמצעים תרופתיים - גלולות, זריקת פרוורה.

הגלולות: הגלולות הסטנדרטיות מכילות את שני הורמוני המין - אסטרוגן ופרוגסטרון, והן מונעות הריון כמעט באופן מוחלט - 99%. הגלולות מונעות את המחזוריות ההורמונלית הטבעית, ובכך מונעות ביוץ.

בנוסף חל שינוי גם בריר בצוואר הרחם, ובכך נמנעת חדירת תאי זרע לרחם. השוני בגלולות נובע משינוי בכמות ההורמונים, והשוני בניגזרות ההורמונים המצויים בכל גלולה וגלולה.

הגלולות ניתנות רק לאחר בדיקת רופא ובאמצעות מרשם. לגלולות קיימת השפעה מערכתית על הגוף, ולכן הן אסורות לשימוש בתקופת ההנקה.

למרות כל אלו, קיימות גלולות חד הורמונליות - גלולות המכילות רק את הורמון הפרוגסטרון, המותרות בהנקה.
לפרוגסטרון אין השפעה שלילית על יצור ואיכות החלב ולכן גלולות אלו מותרות בהנקה.

עוד על יחסי מין ואיכות חיים לאחר הלידה:
המדריך המלא למין אחרי הלידה
מה קורה לחשק המיני אחרי הלידה?
מיניות ויחסים לאחר הלידה
השינויים הגופניים והנזקים כתוצאה מהלידה
לנוח ולהתאמן אחרי - חשיבות משכב הלידה

השימוש בהן מתחיל מהיום הראשון לווסת, או כעבור ששה שבועות מהלידה. יעילותה של הגלולה החד הורמונלית במניעת הריון הוא 98%. בגמר תקופת ההנקה ניתן להמשיך עם הגלולה החד הורמונלית או לעבור לגלולה הקונבנציונאלית.

ישנם מצבים רפואיים בהם הגלולה החד הורמונלית אינה מותרת ולכן היא ניתנת רק על פי מרשם רופא מוסמך.

זריקת דפו-פרוורה הינה חומר הורמונלי המכיל פרוגסטרון בלבד המוזרק לשריר ויעיל לתקופה של כשלושה חודשים. הפרוגסטרון מדכא את רירית הרחם ומשנה את מבנה הריר הצווארי, ובכך מונע הריון ב-99% מהמקרים.

בנטילת הזריקה לא מופיע דימום ויסתי סדיר, יתכנו דימומים קלים בלתי צפויים. הזריקה מותרת בהנקה כיון שלפרוגסטרון אין השפעה על חלב האם. השימוש בשיטה זו מחייב בדיקת רופא, והזריקה ניתנת רק על ידי מרשם רפואי.

3. אמצעים כירורגיים - קשירת חצוצרות, הפסקת הריון.

קשירת חצוצרות הינה פעולה כירורגית בה קושרים וחוסמים את החצוצרות דו צדדית. ניתן לבצע את הפעולה תוך ניתוח קיסרי, באופן יזום עד 48 שעות אחרי לידה או בשיטה לפרוסקופית ללא קשר ללידה. חסימת החצוצרות מונעת את המפגש בין הזרע והביצית ובכך מונעת את ההריון כמעט ב-100%.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר