20 טיפים להתמודדות עם השמנת ילדים

מחקרים שהצטברו בשנים האחרונות מוכיחים כי עבור רוב האנשים, ילדים ומבוגרים, דיאטות הן חרב פיפיות.

דיאטות בדרך כלל תורמות להרזיה מסוימת בטווח הקצר, אך תחושות הרעב והקיפוח שמלוות אותן גורמות ברוב המקרים לאכילת יתר, להשמנה חוזרת ואף להפרעות אכילה.

לעומת זאת מחקרים אחרים מראים שמעבר לתזונה בריאה יותר משפר את מצב הבריאות, אפילו אם לא חל שינוי במשקל, וכך גם לגבי תוספת פעילות גופנית.

לאור זאת התפתחו לאחרונה בעולם גישות חדשות, בריאות יותר לגוף ולנפש, להתמודדות עם ההשמנה. גישות אלו, שמכונות Health At Every Size, שמות את הדגש על בריאות, בכל מבנה גוף.

להלן 20 טיפים המאפיינים את הגישות הללו, המתחלקים למספר קבוצות:

חשיבות הרעב הפיזי והגבולות הפנימיים לאכילה

1. במקום להתבסס על תפריטים וחוקים נוקשים, המנסים להוות גבולות חיצוניים לאכילה, עזרו לילדכם לפתח גבולות פנימיים לאכילה, גבולות שיתבססו על אותות הרעב והשובע הפנימיים של גופו. לשם כך אמנו את ילדכם מגיל 'אפס' לאכול מתוך רעב פיזי.

2. אמנו אותו מגיל ינקות לחוש את נקודת השובע שלו בעצמו. אל תיכנסו לטריטוריה שלו על ידי שידולו לאכול מעבר לנקודת השובע שלו, או להפסיק לאכול לפני שהגיע אליה.

3. עזרו לילדכם לזהות ולהיענות לאותות הרעב הפנימיים שלו ולהבחין האם זה רעב לאוכל או שמדובר בצרכים רגשיים אחרים (שעמום ועוד), שאותם יש למלא בדרכים אחרות.

4. באם אכן מדובר ברעב פיזי, עזרו לו לזהות מה הוא רוצה לאכול: סוג האוכל, מרקם, טמפרטורה וטעם - כך שיהיה שבע ומסופק.

5. אל תשתמשו באוכל כאמצעי להבעת רגש או למתן חיזוקים.

6. כאמור, התפקיד המרכזי של האוכל צריך להיות סיפוק צרכים פיזיים של רעב בלבד (אכילה פונקציונלית), אם כי מדי פעם יש לתת מקום גם לאכילה מסיבות אחרות, כמו הנאה או בילוי.

7. לעתים יש לאכילת יתר ולהשמנה שורשים רגשיים. במצבים אלו יש להתייעץ עם הגורמים המטפלים המתאימים.

אורח חיים בריא

8. הציעו מגוון מאכלים טעימים ובריאים באופן מתוכנן ומאורגן במשך היום.

9. עזרו לילדכם לזהות את שעות הרעב העיקריות האישיות שלו (למשל 10:00, 14:00, 19:00), ואת שעות הרעב הקל בארוחות הביניים (למשל 7:00, 12:00, 17:00).

מענה מסודר לצורכי הרעב, שראשיתו בארוחת בוקר שתספק את האנרגיה הדרושה לפעילות היומיום, יסייע הן לריכוז, ליכולת למידה ולתפקוד אופטימליים והן למניעת אכילת יתר.

10. הציעו מגוון מאכלים המבוססים על ירקות, בכל הארוחות העיקריות.

11. ילדים וגם מבוגרים אוכלים לרוב כשהם חשופים למזון. הקטנת החשיפה למזון בכלל, ולמזון עתיר קלוריות בפרט, למשל בין הארוחות, תגרום להקטנת כמות המזון שתיאכל, מבלי ליצור תחושות של חסך.

12. השתדלו להוות דוגמא לאכילה בריאה, מהנה ובעיקרה פונקציונלית.

13. עודדו חיים פעילים ואקטיביים, למשל רשמו את הילד מגיל צעיר ככל האפשר לחוגי ספורט/ שחיה/ ריקוד.

14. עסקו בפעילות גופנית בעצמכם.

השונות - וחשיבות קבלתה

15. לנטייה להשמנה יש ברוב המקרים שורשים גנטיים ובבסיסה היא תופעה נורמלית וטבעית. כמו הנטייה הגנטית לגובה: גבוה או נמוך, כך גם קיימת נטייה גנטית למבנה גוף צר או רחב של השלד, ולנטייה לרזון או להשמנה, ואפילו לנטייה לאכול יותר ופחות או ולדרגת הנאה נמוכה או גבוהה מהמזון. כך שלמעשה לא כולנו יכולים וצריכים להיות רזים.

16. הסטטיסטיקה לפיה הסיכוי של ילד שמן להפוך למבוגר שמן הוא גבוה, איננה אומרת כי אם "נחסל" את ההשמנה בילדות היא לא תופיע בגיל המבוגר. לעתים קרובות להשמנה בילדות שורשים גנטיים שאינם יכולים "להיעלם".

17. הדה-לגיטימציה להשמנה שמובלת לעתים גם על ידי רשויות הבריאות, לא לוקחת בחשבון את השונות הטבעית ולא לוקחת בחשבון את הפגיעה הנפשית המכרעת הנגזרת ממנה.

18. ילד מלא שעוסק בפעילות גופנית ושתזונתו בריאה עשוי להיות בריא יותר מילד רזה לא פעיל שמרבה באכילת מזון מזיק. תזונה בריאה ואורח חיים פעיל חיוניות בעבור כל הילדים ולא רק בעבור ילדים שמנים.

19. בהתאם לגילו של הילד, יש לעודד שיחה וראייה ביקורתית של המסרים החברתיים והתרבותיים המעודדים מודל יופי רזה ובלתי מציאותי. אנו חשופים למסרים ממוסחרים, מזוייפים ואחידים לפיהם על כולנו להיות רזים וחטובים.

התרבות בה אנו חיים אינה מותירה מקום לגופם העגלגל של ילדינו, לבטנם המלאה, למבנם הרחב, ולפניהם העגולות. לכן חובה עלינו כהורים לתת את המקום לכך.

20. כאשר הילד יאכל בעיקר בהתאם לאותות פיזיולוגיים של רעב ושובע תוך חיים המשלבים פעילות גופנית, הגוף יוכל להגיע למשקלו הטבעי. משקל זה אינו בהכרח תואם את טבלאות המשקל-גובה או נוסחאות ה-BMI.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר