זהירות, משקאות אנרגיה

מה אתם שותים בזמן הפעילות הגופנית? אם חשבתם שמשקאות ספורט ומשקאות אנרגיה ישמשו אתכם לאותה המטרה, אז תפנימו - זה ממש לא אותו הדבר. יעל דרור, דיאטנית קלינית וספורט, עושה סדר בבלגאן ומסבירה מה המשמעות של כל אחד ולמה הם מתאימים או לא מתאימים
מאת יעל דרור-סרוסי
| 18/03/2007 |
צפיות: 12,369
דירוג: 5.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
בחנויות כיום נמצאים מגוון משקאות בעלי הבטחות פרסומיות כאלה ואחרות, היוצר אצלנו הצרכנים בלבול וחוסר הבנה לגבי ההבדלים ביניהם וולגבי השאלה האם כל הסוגים מתאימים לספורט. הכוונה היא למשקאות ספורט או בשמם המקצועי "משקאות איזוטוניים" לעומת "משקאות האנרגיה".

מה הוא משקה ספורט? לפני 30 שנה העלה פיזיולוג בשם רוברט קאד את ההשערה שאם יוסיפו אלקטרוליטיים (מינרלים) ופחמימות לנוזלי השתייה, יביא הדבר לשיפור ביכולת הגופנית במהלך הפעילות.

ההשערה היתה כי התוספת תאפשר אספקת אנרגיה והחזרת מינרלים שהגוף איבד במהלך הפעילות. ואכן, ההשערה אומתה, וכך נוצר משקה הספורט הראשון.

במחקרים קליניים שנערכו בהמשך, ובדקו את השפעת משקאות הספורט על ספורטאים, הוכח כבר בסוף שנות ה-80 כי משקאות הספורט עזרו בשיפור היכולת הגופנית יותר מאשר שתיית מים בלבד.

בנוסף לאספקת הנוזלים לגוף, משקאות הספורט עזרו בהורדת מידת הסטרס ממערכת הלב במהלך הפעילות ושיפרו את היכולת הספורטיבית.

אחד משחקני החיזוק החדשים יחסית בתחום המשקאות בארץ, הינם "משקאות האנרגיה". למרות שמם הדינמי, המזכיר אולי לחלק מהאנשים את האנרגיות הדרושות לאימון גופני (נותני חסויות ופרסום לאירועי ספורט רבים), משקאות האנרגיה אינם שייכים באופן מובהק לתחום הספורט, אלא לתחום חיי הלילה והבילויים.

המרכיב העיקרי במרבית משקאות האנרגיה הוא הקפאין, בשילוב עם חומרים מעוררים נוספים. לעומת משקאות הספורט המספקים אנרגיה "בריאה" בצורת פחמימות המסייעות לחידוש מאגרי האנרגיה בשרירים, משקאות האנרגיה מתבססים על מנגנון המרצה על ידי שימוש בחומרים כימיים המשפעים על מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, הלב והמוח.

אחת הסיבות לצריכת קפאין לפני פעילות היא התיאוריה שקפאין עוזר בשרפת השומן בזמן פעילות. בפועל, מחקרים רבים ניסו לאשרר את ההשערה, אך רק מחקר אחד אשר פורסם ב-2002 הראה כי קפאין העלה את ריכוז הטריגליצרידים בדם.

הבעייתיות של משקאות האנרגיה

אחת הבעיות העיקריות בהקשר לצריכת משקאות האנרגיה היא הכמויות הגבוהות והלא מבוקרות של החומרים המעוררים (בעיקר קפאין, אך גם חומרים נוספים).

לפני כניסת משקאות האנרגיה לשוק המשקאות בארץ, צריכת הקפאין היומית הממוצעת של הישראלי היתה 177.9 מ"ג (שווה ערך לשתי כוסות קפה, קצת קולה ומעט שוקולד).

פחית משקה אנרגיה מכילה בממוצע 85-90 מ"ג קפאין (שווה ערך לכוס וחצי של נס קפה), אך הכמויות שניתן לשתות בצורת "משקה קל" הרבה יותר גבוהות ביחס להרגלי שתית הקפה.

את משקאות האנרגיה אף נוטים לערבב בדרך כלל עם משקאות אלכוהוליים במסיבות ובילויים. שילוב זה מעצים מאוד את ההשפעה המשולבת של הקפאין ואלכוהול על הגוף.

צריכה גבוהה ולא מבוקרת של משקאות האנרגיה עלולה לגרום לעליה חדה בלחץ הדם, עליה בפעילות הלב ואף גרמה בשנים הקודמות לאשפוזים בבתי החולים בארץ. אחד המאושפזים הגיע ישר לטיפול נמרץ עם תופעות המזכירות בליעה של כדורי אקסטזי.

תופעות לוואי מינוריות יותר של צריכה עודפת של קפאין, יכולות להיות חרדה, חוסר מנוחה, בעיות בהירדמות, כאבי ראש וכיווצי שרירים.

חשוב לזכור כי הקפאין הוא חומר ממכר, למרות שאינו מוכר כסם, אך עם זאת ירידה בצריכתו, תהיה מלווה בתופעות גופניות הדומות לגמילה מסם.

הכותבת הינה יועצת לחברת קלוגס

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר