לחיות טוב עם ילדים?

כל אישה בהריון מרגישה את זה: מצד אחד היא מצפה ללידה ומצד שני היא חוששת ממנה וממה שיבוא אחריה.
אצלי בהריון הראשון תחושת אי הודאות ממה שמצפה לי כאישה ולזוגיות שלי תפסה מקום נכבד בחששות.

בהריון השני החליפה את החשש שנובע מאי ודאות הידיעה במה כרוך גידול ילד נוסף, איך יהיה מקום בלב לשני ילדים ואיך יגיב הילד הגדול לתוספת המשפחתית. הוא חיכה מאד לאח, אבל הוא לא באמת ידע מה מצפה לו. גם אנחנו לא היינו בטוחים איך נחלק את הזמן בין שני האחים.

בהריון השלישי, זה שאני נמצאת בו עכשיו, החשש מתחלק לשניים: איך נצליח לחלק את הזמן בין שלושה ילדים קטנים שזקוקים לתשומת לב מתמדת ואיך נעמוד כלכלית במשימה המורכבת הזו.

הגדול שלי בכיתה א', חוזר הביתה בצהריים ומחכה לארוחה חמה. הקטן שלי בן שנה ושלושה חודשים, מגלה את נפלאות המגירות והחפצים השבירים והחשמליים בבית, ואי אפשר להוריד ממנו את העיניים. אפילו לא לשנייה.

זו שבבטן אמורה לצאת בשבועיים הקרובים כנראה, ללא ספק תינק, אבל גם תבלה הרבה זמן בשינה, לפחות בהתחלה. אז איך אני באמת מתקמבנת עם שלושה ילדים?

את הגדול אני לא צריכה להעסיק, אז נשאר רק עניין האוכל. אולי נכין אוכל מראש וכל יום נחמם אותו? הקטן שדורש כרגע הכי הרבה תשומת לב, יעבור מהמטפלת לגן, אולי עד ארבע?

העוברית הקטנה תהיה צמודה אליי כמה חודשים על בטוח ואז תעבור למטפלת של הקטן. וואו, כמה קומבינות מחכות לי...

מילא הקומבינות, מה עם המצב הכלכלי? איך נצליח לעמוד במשימה של משכנתא פלוס גן לקטן (כנראה עד ארבע) פלוס מטפלת לפיצית פלוס כל הוצאות שכולנו מכירים טוב טוב? הייתי צריכה לחשוב על זה קודם? אני לא חושבת שזה היה משנה משהו.

אני לא הייתי מחליפה את הילדים שלי בשום דבר בעולם, בטח שלא הייתי מחליטה לא להביא ילדים לעולם רק כדי לחיות במצב כלכלי טובה יותר.

יש איזו אינרציה בחיים שלנו שמכניסה אותנו לברוך הזה: אחרי החתונה קונים דירה ולוקחים משכנתא, גם אם לא, אז שוכרים דירה ומשלמים שכירות.

על זה נוספות הוצאות הבית (ארנונה, חשמל, טלפון...). אחרי כמה זמן יש צורך במימוש המשפחה והבאת ילד לעולם. הרי לא נשאיר אותו לבד, כל עוד זה תלוי בנו, נרצה להביא לו אח/אחות. עכשיו זה כבר אבוד, התמכרנו לעניין הילדים וילד שלישי זה רק ענין של זמן.

אז מה עושים? כל אחד עושה מה שטוב לו. לנו הרחבת המשפחה באה במקום הראשון ואחריה מגיעה הקריירה. אז בעצם אנחנו מגשימים את עצמנו. ואתם?

לפרקים נוספים ביומן של אסנת:
"עליתי רק 7 ק"ג. הישג אדיר"
טמטמת ההריון מכה שנית
"למה מה רע בגנים שלי?"
"הילד הביט בי במבט זועם"
טמטמת הריון, יש דבר כזה
משהו ביצבץ בין הרגליים
"דיר-באלק. תקומו בשבילי באוטובוס"
זה תאומים או ציסטה?
"מה רע בלפנטז על בת?"
"ואז גיליתי, אני שוב בהריון"

לאתר של אסנת גלבוע

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר