"את חולה בתסמונת ה-R.S.D"

בסיום הפרק הקודם ספרתי איך, על אף הכאבים שלי, היה מי שחשב שאני משוגעת בכלל, שכל הכאבים נמצאים בראש שלי ואיך רק הרופא בקופת חולים הבין שהמצב רע מאוד ושחייבים לנסוע לבית החולים לבדיקות נוספות. סיימתי כשספרתי איך אני ואבא נסענו לחיפה למרפאות חוץ בבית חולים בני ציון.

בבית החולים, קיבל אותנו ד"ר ליברזון, רופא אורתופד, מומחה בעל שם עולמי לפגיעות כף רגל. כמובן, שהוא קיבל אותנו רק לאחר כשש שעות המתנה, שהרגישו לי כמו נצח.

אחרי בדיקה של מספר דקות הוא זיהה מיידית שישנה פגיעה קשה בעצבים של כף הרגל והדגיש שעלי להתחיל בטיפול תרופתי. בנוסף, הוא שלח אותי לעשות מיפוי עצמות. נכון שמיפוי עצמות אמור להיות תהליך שגרתי, נטול כאבים, אבל לא במקרה שלי.

במקרה שלי, מיפוי העצמות היה תהליך ממש לא נעים. קודם כל, הזריקה של החומר הרדיואקטיבי היתה קשה, ולקח לרופא זמן רב עד שהוא הצליח להשלים אותה.

תוסיפו לזה שתייה של שלושה ליטר נוזל מבחיל (כשהעובדה שסבלתי מבחילה מלכתחילה לא עזרה להרגשה שלי), המתנה ארוכה לבדיקה ועוד יותר ארוכה לתוצאות במקום ובסופו של דבר ניתן לומר שכל המאמץ, שדרש שעות רבות, לא הוביל לגילוי מרעיש - אז תבינו מדוע מיפוי העצמות היה סיוט עבורי.

זה נכון שבמצב רגיל בדיקה כזו באמת אינה משמעותית, אך אתם כבר זוכרים באיזה מצב הייתי. הבדיקה הראתה "קליטה מוגברת באזור הקרסול", שבשפת העם מצביעה על פגיעה בעצם הטאלוס שהיא העצם שאחראית על כל תנועות הקרסול.

יומנים אישיים נוספים:
"מה יקרה אם אקבל התקף אפילטפי ברמזור?"
מיומנה של נגמלת מעישון
נורית פלג מתמודדת עם נכות
"לא נשארת לחבק אותי בלילה"
"תתפלאו, אני לא מפלצת"
יש חיים אחרי הפציעה הנוראית

לאחר שבוע חזרנו אל ד"ר ליברזון עם התוצאות, ולאחר עיון בתוצאות הבדיקה הוא החליט להחזיר אותי לגבס בכדי למנוע נזק נוסף במידה של שבר.

בנוסף לגבס, הוא שלח אותי לעשות C.T ו-M.R.I. פעם נוספת הייתי צריכה לחכות, ולגשת לבית החולים באמצע הלילה, כי רק אז אין תור.

ב-C.T ראו בדיוק את אותה הפגיעה אבל בנוסף לכך, ראו משהו שלא היה ברור. הטכנאי לא הצליח לפענח מה זה ואפילו הרופא לא הצליח. במקרה כזה, הצעד הנכון הוא להמשיך ל-M.R.I על מנת לבדוק באופן יסודי יותר, אך לי לא היה אישור קופת חולים לעבור את הבדיקה.

למרות שלי זה הרגיש כאילו הזמן עצר מלכת ושעד שלא אחלים, החיים יחכו, באופן מעשי חלפו כבר חודשיים מאז היום המקולל הזה, בו נפצעתי.

"האם לעולם לא יגלו מה יש לי?"

עוד שבוע עבר ושוב פעם חזרנו לד"ר ליברזון, הפעם היה תורו של ה- C.T לזכות בתשומת הלב של המומחה. ההתבוננות הובילה לכך שהאורתופד הדגול כבר לא היה כל כך בטוח מה קורה והחליט, בצעד אחראי, להזמין עוד שני רופאים מומחים להסתכל על ה-C.T.

הם בילו כחצי שעה בדיונים ביניהם, תוך כדי התעלמות מקיומי. חשתי כאילו הייתי זבוב על הקיר ולא הבחורה שלה שייכת הרגל המדוברת.

בשלב הזה כבר הייתי מבולבלת לחלוטין והרגשתי שאני נופלת לתוך בור עוד יותר עומק, כי אפילו המומחה לא ידע מה יש לי. מחשבות קשות הציפו אותי "אולי לעולם לא יגלו מה יש לי?" "אולי ככה אני אשאר כל החיים?" וכן הלאה.

בזמן שראשי התמלא בחששות, הרופאים יצאו בהכרזה נרגשת שלמרות סירוב הקופה, אני חייבת לעבור בדיקת M.R.I מתוך מחשבה שזו בדיקה שמראה גם רקמות רכות ועקב כך, ישנו סיכוי שיגלו מה בעצם קורה בתוך הרגל שלי.

בנוסף, הם החליטו שאני צריכה ללכת למרפאת כאב, לראות מומחה המתמקד בבעיית הכאב כי בסך הכל, הכאבים הפריעו לי יותר מן המגבלות בתנועה. ומה עם הגבס? הוחלט שהוא נשאר איתי לעוד זמן מה.

M.R.I הינה אחת הבדיקות היותר יקרות שיש - עלות בדיקה הינה כ-5,000 דולר. קופות החולים אינן אוהבת לממן בדיקה זו, בלשון המעטה. לאחר מעשה, נראה לי שהיה יוצא להם זול יותר לממן רק את ה-M.R.I במקום שתי הבדיקות הקודמות, כי היא הבדיקה היסודית מכולן.

לאחר ריבים לא מעטים עם הנהלת הקופה החליטו לאשר לי את הבדיקה. ריבים וויכוחים על נושא כזה, זה כנראה דבר טבעי, אך בגיל כה צעיר, זה הרבה יותר טראומתי ועצם התהליך השאיר בי זכרונות מרים.

במקביל למלחמות, הגעתי לבדיקה במרפאת הכאב, ושם שמעתי בפעם הראשונה את ה'קללה', כשנאמר לי: "את חולה בתסמונת ה-R.S.D". רק אלוהים יודע שבאותו רגע הרגשתי שנופלים עלי השמיים, ללא רחמים.

זה מוזר כי עוד לא ידעתי מה זה בעצם אומר, אבל עצם העובדה שאני חולה במחלה הפחיד אותי עד מאוד. אני יודעת שלכם המושג הזה לא אומר הרבה (בפרקים הבאים עוד תבינו חלק ממה שעבר עלי).

כששאלתי את הרופאה מה זה אומר, היא ענתה לי כי זאת מחלה פסיכולוגית שגורמת לכאב. חכו, חכו, אל תקפצו למסקנות כי היום אני, ולא רק אני, יודעת שזה ממש לא נכון. מה זה כן אומר? עוד נגיע לזה.

לפרק הקודם ביומנה של ליאת
ליומניים אישיים נוספים

לאתר העמותה למאבק בכאב בישראל

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר