אני יודעת שהספר חשוב, אולי הסוף קצת פחות, אך ערכו רציני ואני מקווה שבעיקר הוא יסייע בקבלת האחר ויותר מזה, בחיזוק אנשים עם מוגבלויות.
במקביל התחלתי בכתיבת הספר השני, וכתיבת טורים ובלוגים בעוד מקומות ברשת, בשאיפה להפוך לכתבת פרילנסרית. האמת שעכשיו (טרי-טרי) לקחתי על עצמי סיכון ראשון בכך שהחלטתי להקטין את היקף המשרה שלי ולהתמקד יותר בכתיבה.
אני בהחלט רוצה להיות כתבת ואם אני יכולה להרשות לעצמי לנסות להתקדם בכיוון, למה לא? ברור שהדבר הכי חשוב זה לעסוק במשהו שרוצים ואצלי זה הכתיבה, אז אחלו לי בהצלחה.
לא רק הפן המקצועי עובר אצלי שינוי, אלא גם הפן הרומנטי. לאחרונה הכרתי בן זוג חדש. שמו יוסי, והעניינים מתקדמים טוב מהמצופה, ללא ספק. הקשר אבל גרם לי להבין שחיי צריכים לעבור שינוי די מהותי, שינוי אף מפחיד, שלצערי לא אקבל בו את התמיכה שאליה התרגלתי. מדובר במעבר מהבית.
יומנים אישיים נוספים:
"אני לא מוכנה לפרידה הזאת" - מיומנה של מכורה לניקוטין
"מה יקרה אם אקבל התקף ברמזור?" - מיומנה של חולת אפילפסיה
"הרופא קרא לי משוגעת" - מיומנה של ליאת, צעירה הסובלת מכאב כרוני
"האם הוא יודע שאין לי גבולות?" - מיומנה של רווקה בעיר הגדולה
פתאום קלטתי שני דברים: הראשון הוא שנכנסתי לקשר רציני, ועוד עם גבר מירושלים. השני הוא שעוד מעט אהיה בת 30. הגיל הזה מפחיד אותי וגם גורם לי להבין שאני כבר לא ילדה. אני צריכה כבר עצמאות, בכל מה שזה אומר, וזה בעיקר אומר - מעבר מהבית.
לנסוע לבד ברכבת
אני חושבת שאף פעם לא דמיינתי את עצמי עוברת מהבית. מדובר בהורים שלי, בעזרה ופינוק. מדובר בחיים הטובים, אבל נראה שהגיע הזמן לחיים טובים חדשים, חיים עם עצמי.
לפני שאמשיך הלאה, באמת אפרט קצת על הילדה שהייתי והקשר עם המשפחה. לקח לי זמן רב עד שהפכתי לעצמאית, מודה ואפילו לא בטוחה אם רק בגלל המחלה.
תמיד הייתי עצלנית וחששנית וזוכרת שאפילו כילדה פחדתי להשאר לבד בבית או לצאת בלי אף אחד. פחדתי כמעט מכל דבר ואולי אפילו מהצל של עצמי.
למזלי, תקופה זו עברה די מהר, אבל עדיין הייתי רחוקה מלהיות עצמאית. מודה למשל שעדיין אמי מסייעת לי בבחירת בגדים כי אני אף פעם לא בטוחה מה מחמם מספיק ומה לא, וכן אפילו בהכנת פרוסה עם ממרח, אבל זה כבר יותר קשור באמת למגבלה, שכן הידיים שלי לא יציבות ולי זה יותר קשה מלאחרים.
לקח לי די זמן להיות מעט יותר עצמאית וגם עכשיו אני לא לגמרי ואני יודעת שעכשיו זה רק שאלה של זמן (ולא ארוך מידי) עד שאצטרך להתחיל לעשות את דברים נוספים לבד.
אני די עצמאית, אבל די זה לא מספיק. הקשר עם יוסי מתקדם יפה, אנחנו סוף סוף יוצאים לסו"ש ראשון בבית מלון ומשהו אומר לי שבקרוב כל סוף שבוע נהיה יחד.
פתאום אני מתכננת לנסוע לבד ברכבת ופתאום צריכה להתארגן בעצמי, פתאום אני רואה את החיים מחוץ לבית וזה מפחיד. אפילו כלכלית אני נכנסת ללחץ, מודעת שצריכה להתחיל יותר לחסוך ובגלל זה לא רוצה לגעת עוד בכספי ביטוח לאומי ועד שאמצע עבודה החלטתי די לקצץ בבילויים שלי.
מגורים לבד זה הדבר הכי רלוונטי עכשיו. כמו שכבר אמרתי, אני הכי רוצה לעבור לגור עם יוסי, אך לא בטוחה מתי זה יקרה, כך שיש גם אופציה שקודם אעבור עם שותפה או ביחידת דיור עם עוד אנשים במצבי. מודה שזה פחות מלהיב אותי, אך גם זו דרך לחיים עצמאיים וזה מה שאני צריכה.
הבעיה לגור לבד נובעת אצלי בעיקר ממצבי בלילות. אני נכנסת הרבה פעמים ללופ של לחץ שגורם להרגשה פיזית לא טובה ואז לא מצליחה לישון ובשל סחרחורות צריכה את עזרת ההורים.
אני תוהה מה יקרה כשאגור לבד, אף כי זה יכול להיות הפיתרון המושלם ללחץ בלילות, שכן זה בהחלט יוריד מרגשות האשמה ובכך יש סיכוי שהמעגל ישבר.
ואולי בעצם כל העניין לחיים עצמאיים מופרז? סך הכל טוב לי בבית, אז למה למהר. יש לי החדר שלי והרבה פרטיות וזה לא שאני מפריעה להורי מידי, אפילו מנסה לעזור כשאני יכולה, אז למה לא להמשיך ככה וזהו?
אני זוכרת שבעבר אבי אף הציע שכאשר אגור עם בן זוג ומשפחה ניתן להוסיף יחידה נפרדת וכך גם תהיה לנו הפרטיות וגם העזרה. האמת שאני הרבה יותר מבולבלת ממה שחשבתי. הכל אפשרי, אך מה הצעד הנכון? ומי יכול באמת להגיד לי מה לעשות? כנראה רק אני.
טוב, בינתיים אתמקד בקשר עם יוסי והכתיבה, לא צריך למהר לכלום, נכון? במיוחד שלא בטוחה עד כמה אני יכולה להביא ילד לעולם. כלומר, טכנית אני יכולה, אך צפוי הריון קשה מאוד, ניתוח קיסרי ואפילו לא רוצה להתחיל לחשוב על הטיפול בתינוק. טוב, דייה לצרה בשעתה, כמו שאומרים, בינתיים כתיבה ויוסי, יוסי וכתיבה.
לפרק הקודם ביומן של נורית
לפרק הראשון ביומן של נורית
ליומנים אישיים נוספים
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר