כשהוא רוצה סקס ואת לא

מה קורה איתנו ,הנשים, שכל כך הרבה מאיתנו מאבדות כה מהר במהלך היחסים את התשוקה המינית ומוצאות את עצמן נענות שוב ושוב ליוזמת בן הזוג, רק כדי שירד כבר מאיתנו ויניח לנו לישון בשקט?

אמא העדיפה לא לדבר על הנושא ושידרה לנו שמין הוא דבר בלתי נעים שחייבים לעבור אותו איכשהו למען הגבר. "תעצמי עיניים ותחשבי על אנגליה"... נהגו אמהות אנגליות מהוגנות ל"תדרך מינית" את בנותיהן לקראת החתונה.

ואבא היה נכנס ללחץ כבר בפעמים הראשונות שגילינו התעניינות בבחורים או התלבשנו באופן קצת פרובוקטיבי.
החברה הכי טובה אומרת שעלינו להבין ש"ככה זה", וגם אצלה ואצל בעלה התשוקה נגמרה ועכשיו היא עושה זאת כדי לסמן "v", כלומר אנחנו בתוך "הנורמה".

בן הזוג קובע בתסכול ובתרעומת שאנחנו לא מתעניינות במין, פריג'ידיות, ויועצת הזוגית מציעה להיענות ליוזמתו בכל פעם, אלא אם כן את חולה ממש, אם את לא רוצה שהוא יבגוד בך.

מה קורה לכל אחד מבני הזוג כאשר האישה מחליטה להיענות לבעלה בכל פעם שהוא יוזם סקס? מה קורה לאשה?
סקס מתחבר מהר מאוד לחווייה של מחוייבות, מטלה, חובה. מול המחויבות שלה, האישה מצפה שגם בן הזוג יקיים התחייבויות משלו, בעיקר סביב מטלות בבית, וכאשר זה לא קורה היא צוברת כעס ותסכול.

מכיוון שהגבר הוא לרוב או תמיד היוזם, האישה מפסיקה להיות קשובה לגוף שלה. היא מרגישה צורך "לכבות" בו משהו שמתקומם על מנת להיות מסוגלת לקיים יחסי מין, כי היא נכנסת למיטה כאשר גופה לא שלם עם העניין. משהו בה מתנגד, אך קול אחר בתוכה אומר לה: "עלייך להתמסר".

ברגע הזה נעשית כאן בגידה מסוג מסויים: בגידה של האישה בגופה שלה. גופה אומר לה "לא מתאים לי מין עכשיו", דבר המתבטא בתחושות פיזיות של דחיה או התפתחות של תגובות התנגדות לנגיעה שלו באיברים האינטימיים שלה, המופיעות במסווה של תחושת רגישות ואיריטביליות בשדיים, חשש מנגיעה בנרתיק, יובש ותחושת חיכוך כואבת עם החדירה.

לעיתים תופיע גם התקוממות פנימית ורתיעה כלפי הציפייה/בקשה שלו שהיא תיגע באיברים האינטימיים שלו.
לפעמים, למרות כל מה שתואר, מצליחה האישה להתנתק רגשית, לכבות את התקוממות רגשותיה ולתעל את גופה לתהליך עוררות מינית ואפילו להגיע לאורגזמה.

במקרה כזה יש אי הלימה בין התחושה הפיזית של תענוג לבין התחושה הנפשית של "לא ממש רציתי בכך", ולאחר סיום יחסי המין יתכן והאישה תרגיש סוג של החמצה וחוסר שלמות בין מה שקורה לגוף שלה לבין התהליך הנפשי שעבר עליה.

במקרה שלא היתה לה אורגזמה, אך כן נוצרה התעוררות מינית מסויימת שלא באה על סיפוקה - יתכן שלאחר סיום יחסי המין היא תרגיש עוד יותר מתוסכלת ומיואשת תוך מחשבה - זה מה שצפוי לי כל החיים?! מתי אני "משתחררת"? האם בגיל 50, 60, 70 מותר לי כבר "לפרוש"?

מה קורה לגבר?

הגבר מרגיש רצון ליחסי מין ויוזם, אך הוא מקבל מבת זוגו את ההרגשה שהיא עושה לו טובה, ולא באמת חושקת בו. זו תחושה שמאוד מכבה את העוררות המינית. כאשר אתה מרגיש שלא רוצים בך - אתה לא בדיוק מנסה להשקיע, ללטף, להרעיף אהבה גופנית, להשמיע מילים מתרגשות תוך כדי.

גם הגבר מעדיף לסיים כמה שיותר מהר, כדי לא להכביד יותר מדי על בת הזוג, לספק את הצורך המיני וללכת לישון. יש גברים שיעדיפו לאונן כי קשה להם לחוות את ההתנגדות הפסיבית של בת זוגם.

גם הגבר מרגיש מעין בגידה בגופו, כשאין לו אפשרות לתת ביטוי למיניות שלו, מול פרטנרית שמאלצת אותו לכבות את היצריות החופשית שבו. הרבה פעמים הוא יתרגל לגמור מהר, ולעיתים ההרגל הופך לבעייה בתפקוד המיני - לשפיכה מוקדמת.

במהרה הופך המין עבור שני בני הזוג לאקט טכני אפוף מתח, תסכול, ההיפך ממה ששניהם היו רוצים שיהיה. במקרים כאלה, לפעמים מופיע אדם שלישי, חיצוני, שמעניק לאחד מבני הזוג חיבה, תשומת לב ואת התחושה שמישהו חושק בו.

כך, למרות שכביכול יש כמות מספקת כמעט של יחסי מין ביניהם, קיים סיכוי הולך וגובר שתתרחש בגידה על מנת לעבור חוויות רגשיות וגופניות באיכות אחרת.

מה אפשר לעשות? לחלקו השני של המאמר

לאתר ייעוץ זוגי של דורית כהן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר