מתמכרים לאוכל כמו לסמים

"אני מכורה למתוק" הוא ביטוי שכיח שתדיר לשמוע, וכעת מתברר שיש לו גם ביסוס מדעי משכנע. ממחקר חדש, שיתפרסם בגליון החודש של כתב העת PNAS, עולה כי האזורים המוחיים שפעילים אצל חובבי המזון, הם בדיוק אותם אזורים שרושמים פעילות אצל מכורים לסמים קשים.

המחקר נערך על ידי ד"ר ג'ן-ג'ק וואנג ממעבדת "ברוקהייבן" בניו יורק, ארה"ב, בהשתתפות 7 נסיינים שסובלים מהשמנת יתר קיצונית. מנתוני המחקר עולה כי גם כאשר קיבתם של הנבדקים שידרה למוח "מספיק, אני שבעה" - המוח המשיך לדרוש עוד ועוד מזון.

לכל אחד מהמשתתפים במחקר הושתל קוצב בקיבה (IGS - Implantable Gastric Stimulator), ששידר למוחם אותות של שובע. האותות משודרים דרך עצב הוואגוס, שמעביר לגזע המוח ולמוח האחורי מידע על צרכים מיידיים של הגוף לאנרגיה.

לאחר מכן "הודלק" הקוצב, כך שכל אחד מהמשתתפים יחוש תחושות של שובע. עם קוצב "דלוק" ותחושה של שובע במוח, הוכנסו כל הנבדקים לסריקה מוחית ב-PET Scan (מיפוי באמצעות חומרים פולטי פוזיטרונים).

"נדהמנו לראות את סריקות המוח של הנבדקים שסובלים מהשמנה", סיפר וואנג, "שהיו דומות להפליא לסריקות מוח של אנשים שמכורים לקוקאין. למרות שמוחו של כל אחד מהנבדקים קיבל אות עצבי של שובע - הוא עדיין 'דרש בתוקף' עוד מזון".

"עד כה ידוע במחקר כי איזור הרעב במוח ממוקם בבלוטת ההיפותלמוס", הוא מציין, "אבל בניסוי שלנו ראינו פעילות גם באיזור ההיפוקמפוס, המשמש כ'מערכת התגמול' המוחית שלנו, וקשור גם לזכרון".

"ממצאי המחקר", מסכם וואנג, "בהחלט עשויים להסביר מדוע כל כך קשה לאנשים שסובלים מהשמנת יתר לרדת במשקל ולהפחית את כמויות המזון שהם צורכים. אפילו כאשר הם מלאים והקיבה שלהם מדווחת על כך למוח באופן פיסיולוגי - זה לא מעניין אותו, והוא רק רוצה את ה'מנה' הבאה".

לאתר המרכז לטיפול בהשמנת יתר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר