"לעולם אל תתחילי עם גבר תפוס"

אז איפה היינו? אה כן, בשיחה שלי ושל ס'. טוב, אז איך לומר, גם אחרי משחק הפיצוחים, שיחת החולין לא העלתה בחכתה נושאים מעניינים מדי, במיוחד לאור העובדה שס' התגלה כבחור שהנאמנות ממנו והלאה. סיפורי המסיבות במועדונים וחוויות המיניות שהבחור חווה בחדרי מכונות היו פחות לטעמי.

כשהגיע תורי לספר חוויות שעברו עלי, סיפרתי חוויה מהתקופה הטובה שלי בצבא, בה סיפק לי צה"ל את המקום האולטימטיבי לסקס - הלא הוא הטנק.

מיד אח"כ התחרטתי והקפדתי ללהדגיש כי אינני חובבת פירוטכניקה וקרקסים - ספפה של עמינח היא פיתרון הרבה יותר נוח בעיני לסקס בריא.

במקרה של ס' אני כבר יצאתי מנקודת הנחה שאין שום צורך לקרוא למישהו שיביא כוס, טבעת ואת הרב הראשי של בת-ים, כי חתן ממנו לא יצא. אולי ערב נחמד, במקרה הטוב יזיזות לאורך זמן - מה רע?

וכך המשיכה מסכת הפלירטוטים. אם הייתי ממלאת את מחברת מיקרו באותה כמות מלל שכתבתי לס', שאגב הקפיד לשבת ביני לבין בחור אחר ששימש לנו להסוואה, כדי שנוכל להכחיש את מדד החרמנות בינינו, הייתי מוכרזת כמצטיינת כיתה, ואולי גם מרוויחה כמה ג'ובות מהירושה המיועדת של אבא - (כי אין מה לעשות, לעתים חרמנות לא נמדדת בכסף).

זה נמשך לו סמסטר כמעט שלם , הקיר - כלומר החברה ,ריחפה שם מעלינו ואם לומר את האמת לרגע הרגשתי ממש רע, אבל רק לרגע. טוב תקראו לי כלבה, אבל לי אין חבר, אני משוחררת משעבודי מערכות יחסים וזבש"ו של הקיר - יותר נכון זבש"ה. אם יש לה חבר עם ניסיון מיני בחדר מכונות, אז למה היא מצפה?

לקראת סוף הסמסטר הבנתי שאו שזה מתחיל או שזה נגמר. כמה אפשר? חוצמזה שכבר נמאס לי ללכת עם חוטיני, כי לא משנה מה תגידו, זה פשוט לא נוח. איך אפשר להסתובב עם משהו שעושה לך וודג'י כל רגע?

נסיעה עם טרייסי צ'פמן

החלה תקופת המבחנים ואני כבר שקלתי לעבור הלאה למספר 2. למי שלא זוכר, הוא זכה לכינוי: "פרצוף צפוף" בגלל איברי פניו הממוקמים בסמיכות יתר.

אבל אז, ערב יום שישי אחד, בעודי מסדרת גבות, כי אני משקיעה בעצמי בשבילי (כן בטח), אני מקבלת טלפון מאזור חיוג זר. זה היה ס', שבטח גם ישב בבית וסידר גבות, כמנהגו הידוע של הערס הישראלי המצוי.

הוא טען שהוא בדיוק לומד את הפרק הראשון במיקרו והוא חשב עלי. בהתחלה נעלבתי, כי אני אמנם לא דוגמנית, אבל אני גם לא נראית כמו עקומת הביקוש במשק סגור. מה פתאום הוא חושב עלי כשהוא לומד כלכלה?

אחרי שיחה מאוד קצרה, מצאתי את עצמי במקלחת, מגלחת רגליים באמוק (אני מנסה לשמור על צביון נשי). נכנסתי לאוטו ונסעתי. ונסעתי ונסעתי (הוא גר רחוק) וכל הדרך אני שרה בקולי קולות עם טרייסי צ'פמן. תודו שגם לכם יש דיסק שלה באוטו, אין בזה בושה - לכולם יש.

וכל זה – כדי להדחיק את הנסיעה של האחרי. מעניין מה אני אחשוב אז. ואם אני אעשה פדיחה? איזה בושות.
הללויה הגעתי! החדר שלו נראה סביר לחלוטין, כלומר לגבר ממוצע - גרביים פזורות על הרצפה והשקעה יתרה במערכת קולנוע חדרית.

האמת שלא בזבזנו זמן - ישר לעסק. טוב זה היה די ברור. לא ציפיתי ליותר מדי קוצ'י-מוצ'י, ובעודי אומרת את צמד המילים קוצ'י-מוצ'י בראשי, אני מגלה שהופ! זהו! נגמר!

מה?????

ידעתי. ידעתי שזה יהיה ככה. איזה בזבוז של דלק. חשבתי לעצמי "עמית - תתנהגי בנונשלנטיות. לא להשתגע. נגמר אז נגמר". אבל כל מה שיצא לי מהפה היה "מה, זהו?"

אני מצטערת. דחיית סיפוקים זה לא משהו שאני טובה בו. ועכשיו מסתבר שגם הוא לא. הוא הציע שאני אשאר לישון, אמרתי לו שישכח מזה, ושאני מעדיפה מיטה שיש לי ממנה זיכרונות ארוכים יותר.

אספתי את מחלצותיי ונסעתי משם, הפעם מזמזמת את שלמה ארצי ודופקת את הראש בהגה. בשביל זה? בשביל זה? היה עדיף לנסוע לאקס הפסיכי - הוא לפחות גר קרוב יותר.

מסקנות. לעולם אל תתעסקי עם בחור תפוס (טוב אולי לא לעולם, אבל תשתדלי) ולפני שאת נוסעת באישון לילה לתיזנשלוך בשביל סקס - וודאי לפחות שיש לך דלקן.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר