התופעות שעומדות מאחורי קריוס ובקטוס

בקיעת השן הראשונה הינה ציון דרך חשוב בגדילה ובהתפתחות התינוק ומהווה את האות לבקר במרפאת השיניים. ואכן, האיגוד הישראלי והאיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לילדים, ממליצים להגיע למרפאת שיניים ייעודית לפעוטות כבר בשנה הראשונה לחיי התינוק - בסמוך לבקיעת השיניים.

המטרה היא אבחון וגילוי מוקדם של גורמי סיכון, העלולים לגרום למחלות פה וחניכיים כגון עששת ודלקת חניכיים והעשויים למנוע מחלות עתידיות וכאבים מיותרים בהמשך. שמירה על שיניים בריאות בפעוטות תעזור לשמירה על בריאותו הכללית והתפתחותו התקינה של הפעוט. לכן, יש להילחם בעששת כבר מבקיעת השן הראשונה, ואולי אף קודם לכן. אך בטרם "יוצאים למלחמה" מומלץ להכיר את ה"אויב".

מהי העששת?

עששת הינה המחלה הזיהומית הנפוצה ביותר בעולם המערבי התוקפת כמעט את כולנו. פעוטות רבים בעולם ובארץ נפגעים מ"עששת הגיל המוקדם" (Early Childhood Caries), תופעה המצריכה, לעיתים קרובות, טיפול נרחב ומקיף גם בפעוטות בגיל שנתיים או שלוש. חשוב לדעת כי עששת זו ניתנת למניעה ברובם המוחלט של המקרים.

העששת נוצרת כתוצאה מהימצאותם של חיידקים וסוכרים בסמוך לשיניים לאורך זמן. נוכחותם של חיידקים בסמוך למשטחי השיניים יוצרת שכבה דביקה (אותה ניתן להסיר באמצעות צחצוח שיניים) המכונה "פלאק", או רובד שן. חיידקי ה"פלאק" מפרקים את הסוכרים המצויים במזון ובשתייה וכתוצאה מכך נוצרת חומצה הממיסה את רקמת השן הקשה - זהו, למעשה, התהליך העששתי.

גורמי הסיכון להיווצרותה של עששת

השן וסביבתה. פגמים מולדים והפרעות ביצירת השן עלולים לגרום לבקיעת שן שאיננה חלקה, או ששכבת האמייל שלה איננה מסויידת כראוי. שן כזו תיפגע מהר יותר בעששת. שן עם חריצים עמוקים, הגורמים לקושי בניקוי, עלולה לפתח עששת בעומק החריץ. מצבי דחק בריאותיים דוגמת בעיות בהריון וסוכרת הריונית, דימומים, הצטברות נוזלים, פגות ומחלות חום בתקופת הינקות, עלולים לגרום לפגמים בשיניים.

חיידקים. חיידקי האם עוברים ברוב המקרים לעובר לאחר ההריון, לכן במקרים בהם האם סובלת מחיידקי שיניים אלימים ומצב שיניה ירוד, הרי שהפעוט נמצא בסיכון גבוה לפיתוח עששת. סילוק החיידקים הינו הדרך היעילה ביותר למניעת עששת, לכן יש להקפיד על ניקוי השניים וסילוק ה"פלאק" מידי מספר שעות.

סוכרים. כמעט כל סוגי המזון אותם אנו צורכים מכילים סוכרים. רוב הסוכרים ניתנים לפירוק על-ידי חיידקי ה"פלאק" וכתוצאה מכך, כאמור, נוצרת חומצה הפוגעת בשן. לכן, האבחנה בין "אוכל טוב" ל"אוכל רע" לשיניים איננה נכונה. עיקר תשומת הלב של רופאי השיניים כיום נתונה למידת הדביקות של המזון לשיניים ומהירות הפינוי שלו מהפה. צ'יפס, לדוגמה, גורם לחורים עמוקים יותר משוקולד מאחר שהוא דביק יותר. גם לתדירות האכילה ישנה חשיבות גדולה - שתייה, או אכילה לאורך מספר רב של פעמים מעלה את רמת החומציות בפה, הגורמת להמסה מהירה של השן.

עששת הגיל המוקדם

חשוב לציין, שבגילאים צעירים עלולה העששת לתקוף את שיני הפעוט בחומרה רבה. אחת מהצורות הללו נקראת "עששת הינקות" (Nursing Caries), או "עששת הבקבוק", ועלולה להופיע בתינוקות אשר משתמשים בתדירות גבוהה בבקבוק המכיל נוזל שאינו מים (חלב, פורמולה, מיץ, תה ממותק ועוד), או בתינוקות היונקים בלילה ללא הפסקה.

כיצד מונעים עששת בפעוטות ובילדים? באמצעות הגברת מודעות ההורים ניתן להימנע מהיווצרות הרגלים הגורמים לעששת ולאבחן את העששת בשלבים הראשוניים ביותר, שהם שלבים הפיכים לחלוטין.

כמו כן, בדיקה אצל רופא/ת שיניים מומחה/ית לילדים בסמוך לבקיעת השיניים, עשויה לאתר ילדים הנמצאים בסיכון ללקות בעששת. כמו כן, הביקור אצל רופא השיניים מלמד את ההורים אודות ההרגלים שיש לשמר וההרגלים שיש להפסיק או לשנות. רופא השיניים יסביר להורים כיצד יש להתבונן, לבדוק ולנקות את שיני הילד וכיצד להתמודד עם ילד סרבן.

על פי מידת הסיכון של הילד ללקות בעששת, נקבעת תוכנית מניעה אישית ולפיה מזמנים את ההורים והפעוט בתכיפות המתאימה למידת הסיכון ומשתמשים בטיפולים מניעתיים כגון הנחת פלואוריד בריכוז גבוה או איטומי חריצים.

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לאתר המרכז הרפואי תל אביב לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר