לנשנש בבוקר ולהישאר רזים

אדם שומר על משקל תקין (פחות או יותר). הוא אוכל כפי צרכיו, אינו מפריז, אך גם לא מרעיב את עצמו. התזונאי מעריך ש"הוא שומר על מאזן אנרגטי".

עד כאן הכל טוב ויפה. עם זאת, מדי פעם בפעם מופיע פיתוי: רעב פתאומי, נסיבות חברתיות, סתם טבלת שוקולד בסביבה - ונוגסים קצת. אז מה קורה לנו? תשובה (חלקית) במחקר שלפנינו.

במחקר השתתפו 12 גברים ו- 12 נשים, כולם במשקל (שהיה יציב מזה זמן רב) בתחום התקין ובאחוזי שומן שבין 12 ל-28 אחוזים. במשך שמונה שבועות הם הגיעו אחת לשבוע, בבוקר,לפני האוכל, למעבדה.

שם הוגשה להם כוס מים נקיים ואחת מבין 8 המנות הבאות: 87.5 גרם בוטנים ללא מלח; 70.8 גרם חמאת בוטנים (דלת מלח); 80.4 גרם שקדים; 235.8 גרם ערמונים קלויים; 105 גרם שוקולד חלב; 90 גרם מלפפונים חמוצים; 7.4 גרם אפיפיות-אורז נטולות מלח ושומן; מים.

ארבע המנות הראשונות נבחרו (מבחינת הכמות) כך שסיפקו לאוכלים 500 קלוריות. המלפפונים החמוצים, שסיפקו 15 קלוריות בלבד, ייצגו משקל דומה למנת הבוטנים, ואפיפיות האורז – נפח דומה לבוטנים.

השאלה הראשונה שנבדקה היתה מידת השובע שסיפקו המנות השונות: הנבדקים מילאו שאלונים על מידת הרעב, התיאבון והשובע שלהם ממש לפני האוכל, מיד אחריו וכן 15, 30, 60, 90, 210, 150 ו-180 דקות אחר-כך.

המסקנה שהתקבלה מניתוח השאלונים היא, שארבע המנות הראשונות, עתירות האנרגיה, השביעו את תחושת הרעב לשעתיים עד שלוש, אך המנות האחרות עשו זאת למשך 15 דקות בלבד.

בנוסף לתכולת האנרגיה, השפיעה על מידת השובע גם מוצקות המזון: מזון מוצק משביע יותר מאשר ממרח או נוזל. ואולם, למשקל או לנפח לא היתה השפעה כלל.

השאלה השנייה היתה, באיזו מידה ישנו המשתתפים את הרגלי האכילה בשאר ארוחות היום, כתוצאה ממנת הבוקר הזאת. לשם כך מילאו הנבדקים דו"חות תזונה מלאים על 24 השעות שלפני יום הניסוי, ועל 24 השעות של יום הניסוי עצמו.

הדו"חות העידו שהמשתתפים הפחיתו את צריכת האנרגיה שלהם בארוחות האחרות בימי הבדיקה, כך שכמחצית הנבדקים צרכו בסיכום פחות אנרגיה מביום רגיל, כרבע מעט יותר וכרבע ללא שינוי.

החוקרים הסיקו מכך שאין חשש ש"מנת הבוקר" הזאת תגרום לעודף אנרגיה ולעלייה במשקל. לא כך היו הדברים ביחס לחלוקת אבות המזון: כאן היתה השפעה מובהקת לאופי מנת הבוקר: מי שאכלו ערמונים, קיבלו יותר פחמימות; מי שצרכו בוטנים, חמאת בוטנים, שקדים או שוקולד - הגדילו את כמות השומן.

ראוי לציין שצריכת שוקולד העלתה את חלקן של חומצות השומן הרוויות (שמהוות גורם סיכון למחלות לב), שעה שהבוטנים, חמאת הבוטנים והשקדים - העלו את חלקן של חומצות השומן הלא-רוויות, שמשפיעות לחיוב בכיוון של מניעת מחלות לב ומחלות כליליות.

כתב העת שמביא את המחקר (Leistungssport 3/02) מעיר שמלבד ההשפעה החיובית של הבוטנים על "הכולסטרול הטוב" בשל הגדלת חלקן של חומצות השומן הלא-רוויות, יש בהם חומרי-קורט נוספים, כולל ויטמין E וחומצה פולית, שמשפיעים בחיוב על בריאות הלב. עם זאת, הוא מדגיש שהשומנים צריכים לספק פחות מ-35 אחוזים מהאנרגיה שבמזון, ורצוי אף פחות מ-30 אחוזים.

לאתר של מכון וינגייט



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר