ילדים חורגים (במשקל)

"ילד סינתטי כבוי מול מסך שדולק. מסתכל אל הרחוב איך הוא ריק. כבר שכחנו איך לשחק". כך, בשירו "סוף העולם", מתאר אביב גפן כיצד הפך מגרש המשחקים רוחש הפעילויות של פעם, למגרש בגודל של כמה עשרות אינצ'ים שבו מתנהלים משחקיהם הווירטואליים של ילדי שנות האלפיים.

מלות השיר ממחישות אולי באופן הבולט ביותר את התמורות שחלו בהרגלי הפעילות הגופנית של הילדים של פעם, לעומת הרגלי הפעילות של הילדים כיום.

רבים מביניכם בוודאי זוכרים את ימי החופש הגדול של פעם. מעט מכוניות בכבישים, המוני ילדים משחקים משחקי רחוב תוססים, וראשיהן של האימהות משתרבבים מן המרפסות תוך זעקת הקריאה המפורסמת: "תעלה הביתה, כבר מאוחר ועוד לא אכלת ארוחת ערב".

היום, את מקומן של קריאות התחינה "לעלות הביתה" החליפה הבקשה: "אולי תצאו כבר מן הבית?". כך, בדוגמא קטנה אך מאוד משמעותית, ניתן לאפיין את מה שהתרחש במרוצת העשורים האחרונים והוביל לעובדה המדאיגה -הילדים של היום הרבה יותר שמנים והרבה פחות פעילים מהילדים של פעם.

מה אומרים המספרים?

הנתונים היבשים מדברים על כך שבשנת 2000, 15 אחוזים מהילדים בגילאי 6-19 בארה"ב (8 מיליון ילדים!) הוגדרו כבעלי משקל עודף, פי שלושה בהשוואה לנתונים שפורסמו בשנת 1980. יותר מ- 10 אחוזים מהילדים בגילאי שנתיים עד חמש הוגדרו כשמנים, לעומת 7 אחוזים בשנת 1994.

15 אחוזים נוספים מהילדים ומהמתבגרים הצעירים הוכרזו כבעלי סיכון להפוך לשמנים בעתיד. נתון נוסף שמעורר דאגה הוא העובדה כי 70 אחוזים מהילדים השמנים יהפכו בעתיד למבוגרים שמנים.
נתוני ההשמנה בארה"ב מדברים על כך ש- 61 אחוזים מתושביה הבוגרים מוגדרים כבעלי משקל עודף או כשמנים.

במטרה לנסות ולהסביר מדוע התווספו קילוגרמים רבים כל-כך לילדים ולמתבגרים הצעירים, חשוב להבין מהם הרגלי התזונה ומהם הרגלי הפעילות הגופנית של הצעירים כיום.

מתברר, כי 84 אחוזים מהילדים אוכלים כמות שומן גבוהה בהרבה מהמומלץ לצעירים בגילם. בממוצע צורכים הצעירים 34 אחוזים מהקלוריות שלהם בשומן, לעומת ההמלצה לצרוך פחות מ-30 אחוזים מסך הקלוריות בשומן. 51 אחוזים מהילדים אוכלים פחות ממנת פרי אחת ביום, בעוד ההמלצה עומדת על צריכה של חמש יחידות פרי ביום.

אם נצרף את העובדה שהילדים של היום פחות פעילים מהילדים של פעם, נבין מדוע מגפת ההשמנה, המחלה מספר אחת של העולם המערבי, אינה כבר נחלתם של המבוגרים בלבד.

פעילים פחות, אוכלים יותר

כידוע, השמנה מקורה במאזן קלורי חיובי. כלומר, אם כמות הקלוריות היומית הנצרכת תעלה על כמות הקלוריות היומית היוצאת, יתבטא הדבר בעודף קלורי ובהשמנה. המאזן הקלורי תלוי איפה במקורות ההכנסה (מזון) ובאפיקי ההוצאה (חילוף חומרים ופעילות גופנית).

אם נבחן את רכיביה של המשוואה הפשוטה הזו, לא נתקשה לגלות שהילדים כיום צוברים יותר קלוריות ומוציאים פחות מידי, בהשוואה לילדים של לפני עשורים בודדים. אין ספק שתעשיית המזון המהיר ועתיר השומן (המבורגרים, פיצות) חשפה את הילדים למגוון עצום של פיתויים טעימים ומשמינים.

"שטיפות המוח" שעוברים הילדים באמצעות הפרסום המסיבי של חברות המזון באמצעי המדיה השונים, וזמינותו הגבוהה של המזון המהיר (רשתות הפרושות בכל מקום, הזמנות באמצעות שליחים), תרמו לכך שהילדים צוברים כיום עודפי קלוריות עצומים.

לא מכבר הוגשה בארה"ב תביעת ענק מצדן של שתי נערות כנגד רשת המבורגרים, בטענה שהרשת גרמה להן להשמנה קיצונית. באנגליה הושמעה באחרונה ביקורת קשה נגד חברה לייצור שוקולד, לאחר שזו עודדה זכייה בציוד ספורט למי שיצבור כמות של אריזות ריקות ששווי תכולתן המתוקה מסתכם בעשרות אלפי קלוריות.

חלק ב': הילד משמין? שנה את אורח החיים שלך
לאתר של מכון וינגייט



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר