יש שחרור? אין שחרור? יש שחרור

יום ו' 2/6 - פסגת "Why Predni?". חבר חדש רכשתי לי. מוסלמי ישראלי חביב וחייכן, שהוא קודם כל אדם.
ומשיחותיי הרבות איתו גיליתי אדם טוב לב ופיקח עם משפחה נהדרת, מצליחה ותומכת.

דיברנו המון על כדורגל, לימודים, עבודה, דת, מנהגים, בריאות ואפילו פוליטיקה. לו רק המנהיגים שלנו היו מסוגלים לשבת ולהגיע להבנות כמו שאנחנו הגענו (ותאמינו לי, שני הצדדים הודו שכל אחד צריך גם להסתכל על עצמו), אז בטוח היה יותר טוב.

ואנחנו באמת הגענו למסקנה הזאת, שיהיה טוב. מה שצריך לקרות קורה. גם אם ייקח קצת זמן. חייבים סבלנות בשני הצדדים. חייבים. אנחנו אופטימיים.

בשעה טובה הורידו לי לגמרי את האינפוזיה. לא עוד להסתובב עם שיבר מרכזי צמוד למקום כלשהו (המשתנה כל יומיים בערך) ביד.

העובדה שאני שוב אוכל ושותה, מורידה ממני את הצורך להיות צמוד לעמוד הברזל המעיק (כבר כמעט הגעתי למצב שאני מרים אותו במקביל לרצפה, מתחיל להאיץ ומנסה לקפוץ מוט מעל הדלפק של האחיות...).

את ההידרו' והאנטיביוטיקות למיניהן עברתי לקבל בכדורים (וזה ממש לא מעט כדורים). כן כן! פרדני', ידידי המוכר והאהוב, קפץ שוב לבקר והתנצל על הפרת ההבטחה ההיא.

הסכמתי לסלוח. אבל בתנאי שיעזור לי להעלות כמה קילו ולהחזיר את השרירים המשורגים שהיו לי אז. היתה לחיצת כוס מים, אשר היוותה את רגע השיא של הפסגה, שננעלה לאחר שחתמנו על הסכם שביתת הנשק במעמד האח התורן ושני הפציינטים הנוספים שהיו איתי בחדר, על תקן עדי ראייה נייטרליים.


יום א' 4/6 - סוף דבר: היציאה אל החופש!

ציפייה דרוכה. שתי מילים המתארות את מה שמתחולל בנפשי כרגע. יש שחרור? אין שחרור? יוצאים אל החופש או שהאריה ייאלץ לרבוץ בתאו יום בלתי-נגמר נוסף?.

מה ימליצו הרופאים? מה יפסוק הגסטרו? האם חבר המושבעים יפסוק לטובת הנאשם האומלל שהורשע על לא עוול בכפו? הרי את המשך הטיפול בכדורים ואת שמירת הדיאטה אפשר כבר לנהל מהבית. נצטרך רק לראות איך ניגשים לאוכל בעבודה.

יאללה בלגן! אני כאן, איפה כולם? הלו? יש שחרור. שבוע מנוחה וחוזרים לעבודה ולשגרה. כיף לחזור הביתה סופסוף, למיטה הנוחה ולסביבה המוכרת.

טוב נו, זהו בערך. כאן מסתיים לו מסע האשפוז. מלחמת השחרור הסתיימה בניצחונו המוחץ של צבאנו האמיץ. כיפאק (והפרחים) לצה"ל... היי.

יש לי עוד אוסף קטן של מלים שבא לי למרוח ככה בלי קשר, סתם בשביל הכיף: החמרה בדלקת, ציפרופלוקסצין, אבצס, פלג'יל, ברז, פקק, צינור, קצב טפטוף, עמוד, עמדת כיבוי אש, שום פלפל ושמן זית, שניצל של סנפרוסט, מי מעיין חמימים, קולה ספרייט ודיאט קינלי, יופי טופי ואחלה חומוס, מים מים בששון, אליק בליק בום. ושלא תעיזו להגיד תפוח! זהו, שברתי קריז. סלמאת. אה אופס, כמעט שכחתי. רק אופטימיות אה?

לפרק הבא ביומן של ערן
לפרק הקודם ביומן האשפוז של ערן
לפרק הראשון ביומן של ערן
ליומנים אישיים נוספים
לאתר העמותה לחולי קרוהן וכוליטיס



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר