מחוסר ברירה, הד"ר (גסטרואנטרולוג - Gastroenterologist, וויי - רק מלרשום את זה נגמר לי האוויר. מדובר ברופא המתמחה בבעיות מעיים) רשם סטרואידים - התרופה האולטימטיבית במקרים כאלו (הידד! בואו כולנו נקום ממושבינו ונריע לממציאים המתוקים...).
מבחן התרופות הגדול
שם: פרדניזון (ובלעז: Prednisone). כינוי חיבה: פרדני'. (או "קוקי" או "הדובי הקטן הלבן שלי" אהם). מקום לידה: אין לי שמץ. היסטוריה משפחתית: קורטיקוסטרואיד סינתטי המשמש לטיפול במגוון של מצבים דלקתיים (איזו הגדרה מפוצצת, דחילק). גיל ממוצע: תרופה הקיימת משנת 1955 (הווו... בת 51 הוד פרדניזוניותה... בטח ציפתה שנחגוג לה את יומולדת היובל בשנה שעברה??!!? נייט! דההה ליברמן!).
תופעות הלוואי הידועות לאדם : תאבון מטורף (ומן הסתם עלייה סופר-מהירה במשקל), התנפחות מעצבנת בפנים ובבטן (עקב אגירת נוזלים), פצעים על הגוף (ובעיקר בפנים, הצילו), קושי להירדם (נו בטח... עם רעב כזה מי יכול להתרכז בלספור כבשים?), שינויים תכופים במצב הרוח, הזעה וצמיחה מוגברת של שיער.
טיפול ממושך יכול לגרום לפגיעה במערכת החיסונית של הגוף ולדילול העצמות (מה שמחייב בדיקת צפיפות עצם מייד לאחר תקופת לקיחת הנ"ל. אה וגם בדיקת עיניים, בלי קשר), חוסר ביטחון מובן ו... (לוקח אוויר) זהו. מדד שביעות רצון וסימפטיה: 4, נכשל.
רפאסאל - תרופה קבועה הניתנת לחולי קרוהן/כוליטיס. נחשבת ל"תרופת תחזוקה" גם בתקופות של רמיסיה.
שם: רפאסאל (ובלטינו: Rafassal). כינוי חיבה: רפי. (או "החום הגדול" <הייי אל תסחפו שם אה?> או "הדובי הגדול והחום שלי"). מקום לידה: ירושלים, ישראל. (כן כן! כיפאק למעבדות רפא... היי!).
היסטוריה משפחתית: תרופה אנטי-דלקתית ותיקה המשמשת לטיפול בחולי כוליטיס כיבית (בעיקר) וגם בחולי קרוהן. גיל ממוצע: כחמישים שנה, כמו האירוויזיון - "ד'יס איז יזראעל קולינג, אנד SHALOM פרום ג'רוזלם".
תופעות הלוואי הידועות לאדם: כאבי בטן (המממ, נשמע מוכר), כאבי ראש, בחילות, חולשה ועייפות. לטווח הארוך יכול לפגוע בתפקוד הכבד או הכליות (בדיקות מתאימות צריכות להיעשות כל חצי שנה לערך). מדד שביעות רצון וסימפטיה: 6, מספיק. (בתקווה שישתפר בהמשך שנת הלימודים).
ועוד קוריוז (בקצרה הפעם, אני יודע שכבר נמאס לכם/ן): אנשור פלוס - תוסף מזון נוזלי עשיר בקלוריות, הבא בטעמי שוקולד, וניל, תות (הפייבוריט שלי) וקפה (הלו? מישהו יכול להשיג לי ת'טעם הזה? בחיי שחיפשתי).
כולנו מתמודדים
תקופת הקבלה לעבודה באה בדיוק בשיאה של "פרדני'-מאניה", שארכה כחצי שנה. בעצם כתיבת הקטע, רציתי לספר על ההתמודדות ועל התחושה הנהדרת של גאווה, סיפוק והגשמה עצמית - למרות הכל, ואף על פי כן.
העניין של לקחת הכל בקלות ולצחוק על זה, ובד בבד לשתף ולא להתבייש בחסרונות שלך. הרי, היי, לכל אדם יש גם חסרונות, לא? (כולל בעיות בריאות קטנות פה ושם, באמת שאין הבדל) החוכמה היא להתמודד איתם.
ובגדול, אני חי את חיי כאדם רגיל. יכולות להיות תקופות ארוכות בהן אני מרגיש ממש מצוין, וישנן תקופות שפחות. מה שלא מונע ממני לעשות ספורט (סוג של התמכרות מה לעשות) והרבה (חדר כושר, שחייה, היתה תקופה של שנים בה גם התאמנתי באומנויות לחימה ושיחקתי גם טניס באופן קבוע), לצאת לבלות, לעבוד כרגיל ולראות אירוויזיונים (??!?).
בפרק הבא אני אכתוב על מקום העבודה שלי ועל ההתמודדות עמה.
לפרק הבא ביומן של ערן
לפרק הראשון ביומן של ערן
לפרקים נוספים ביומנים האישיים
לאתר העמותה לחולי קרוהן וכוליטיס
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר