מדוכאים? אל תרוצו למקרר

כשמצבי חרדה או דיכאון תוקפים אותנו, רובנו רצים אל המקרר מתוך רצון למצוא נחמה באוכל, ובעיקר במזון שעל טהרת הפחמימות וחלבונים. הבחירה דווקא בפחמימות אינה אקראית. מעבר למרכיב הרגשי שיש באכילה ישנו אלמנט נוסף, והוא: ההשפעה הכימית שיש למזון פחמימתי עלינו. מסתבר שפחמימות מעלות את רמת הסרוטונין במוח וזה בדיוק החומר שאחראי ישירות למצב הרוח שלנו.

חלבונים, לעומת זאת, מעלים את מפלס ויטמין ה-B שלנו, שגם הוא אחראי למצבי אופטימיות ונוגד דיכאון ושאר מרות שחורות. ואם לנסח זאת אחרת: ישנו קשר הדוק לא רק בין מה שאנחנו אוכלים למצב התחזוקה הפיזי של הגוף שלנו, אלא גם בין מה שאנחנו מכניסים לפה למצבנו הנפשי.

לאנשים השרויים בדיכאון וסובלים מחרדות מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת קפאין. הקפאין מהווה איום על תפקוד המוח, ונמצא שהשילוב בינו לסוכר מזוקק (לבן) יכול אף להביא להחמרה של מצבי דיכאון.

טעם החיים

המוח הוא האיבר הפעיל ביותר מבחינה מטבולית והוכח שיש קשר הדוק בין הפעילות הפיזיולוגית של המוח לבין התפקודים המנטליים והרגשיים שלנו. לפעילות הביוכימית של המוח, שקשורה בקשר הדוק למזונות שאנו צורכים, יש השלכות על התפקוד הפיזי והשפעה ניכרת על המצב הנפשי והפעילות הקוגניטיבית.

בדומה להפרעות אחרות, הדיכאון בא לידי ביטוי במרכיבים של המערכת התפקודית, אך המאפיין העיקרי הוא בתחום הרגש. לכן הדיכאון מתבטא בהפרעות במצב הרוח. בין סימניו הקליניים: מצב רוח ירוד, תיאבון גרוע מלווה בירידה במשקל או תיאבון מוגבר המלווה בעלייה במשקל, יכולת נמוכה לחוש הנאה, אדישות ואפתיה לסביבה, תחושה של ריקנות וחוסר טעם עד כדי ייאוש, ביקורת עצמית ותחושה של אי שקט פנימי ומתח, שברבים מהמקרים תתבטא בחרדה.

הביטוי הקוגניטיבי יכול להתבטא בירידה בזיכרון, קושי בקשב ובריכוז, איטיות בעיבוד מידע, הססנות בקבלת החלטות, עיוותים בתפיסת הסביבה, דימוי עצמי נמוך ומחשבות של אשמה ושל חרטה. כמו ברוב המחלות הכרוניות, הטיפול היעיל ביותר מחייב גישה הוליסטית, כוללת וקבועה, המתייחסת לגורמים תזונתיים, סביבתיים, חברתיים ופסיכולוגיים המעורבים במחלה.

לתזונה חשיבות רבה בתפקיד המוח בכלל ובמצבים התנהגותיים נפשיים בפרט. המוח הוא איבר המוביל בגוף מבחינת צריכת האנרגיה, ולכן הוא תלוי מאוד בגלוקוזה (סוכר בדם), שהיא מקור לאנרגיה. ירידה ברמות הסוכר בדם גורמת לשחרור של הורמונים המגבירים את רמות הסוכר בדם, כמו אדרנלין, גלוקגון וכדומה.

האדרנלין לדוגמה יוצר תופעות של תת-סוכר בדם, ואלה גורמות להזעה, לקצב לב מוגבר, לחרדה, לרעידה ולרעב. אם מדובר בשלב ההתחלתי של תת-סוכר, תופעות הלוואי יהיו מינוריות יותר ויכללו סחרחורת, כאב ראש, אי יציבות רגשית, קהות חשיבתית ומבוכה.

חשוב לציין כי אנו מזהים גורמים חשובים שניתן לשלוט בהם ובכך לסייע לאדם השרוי בדיכאון. הצלחת הטיפול תלויה בקביעה מדויקת של הגורמים התורמים לדיכאון שבו נמצא האדם, והבאתו לידו איזון באמצעות טיפול המשלב בין הרפואה והתרופות הקונבנציונליות לרפואה המשלימה. יש בכוחם של הרפלקסולוגיה, הרפואה סינית או השיאצו, להשפיע על אורח חייו ובריאותו הנפשית של החולה. מרכיב נוסף שאפשר לשלב בטיפול הוא שיפור תזונתו של החולה בהתאם להמלצת הנטורופת.

האויבים הגדולים שלכם

רשימת המזונות והתוספים שרצוי לצרוך כדי להרגיש טוב עם עצמכם ארוכה למדי, ולכן נתחיל דווקא מהחומרים שכדאי להימנע מהם - אלכוהול וקפאין.

האלכוהול משפיע על הפעילות המוחית בכך שהוא מגביר את הפרשת ההורמונים מיותרת הכליה (בלוטת האדרנל), ובכך מפריע לפעילויות רבות במוח ופוגע במחזור השינה התקין. כמו כן, צריכת אלכוהול גורמת להתפתחות היפוגליקמיה (ירידה חדה ברמת הסוכר בדם) וזו מחריפה תופעות נפשיות ורגשיות. מלבד זאת, שתייה מרובה של אלכוהול גורמת לירידה בוויטמיני B1 ו- B6 וחומצה פולית החשובים לפעילות תקינה של מערכת העצבים.

הקפאין הוא הסם הנפוץ ביותר בחברה שלנו ומצוי בקפה, בתה, בקוקה קולה ובמוצרים נוספים. הוא עשוי לגרום לחרדה כללית, לדיכאון, לעצבנות, ולדפיקות לב מהירות. לאנשים השרויים בדיכאון וסובלים מחרדות מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת קפאין. הקפאין מהווה איום על תפקוד המוח, ונמצא שהשילוב בינו לסוכר מזוקק (לבן) יכול אף להביא להחמרה של מצבי דיכאון.

לחלקו השני של המאמר על העוסק במאכלים שיעשו לכם טוב
לאתר של קופת חולים לאומית



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר